Skip to content

געגועים למבצע אנטבה – האמנם?

תמונת לוחמינו הצועדים ברגליהם מעל מנהרות החמאס היא חשובה ומשמעותית יותר מכל במלחמה הזו. המינהור החמאסי הוא עדות לחולשתו של הארגון הרצחני הזה ולא ליתרונותיו. אחרי הכול החיים האמתיים הם על פני האדמה ומי שנמצא שם, מנצח
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

"פחות מנהרות מחפשות יניקה מפחות חשכה…" (כותבת המשוררת סבינה מסג בשירה הקצרצר והמקסים "חצי צל").

ככל שהמבצע הצבאי ברצועת עזה מתמשך והולך והחמאס לא מרים ידיים ולא פוסק מלירות פצמ"רים וטילים לכל עבר, בוקעת מגרונם של כמה פרשנים, שהוצאו לפתע מן הגנזך הישראלי, טענה שיכלו לעשות את הדברים אחרת. מן ההתחלה היו צריכים ללכת ישירות על ראשי הנחש החמאסי. בפעולת קומנדו נועזת נוסח אנטבה ופעולות אחרות דוגמתה, משהו שרק סיירות מובחרות יודעות לעשות, יכלו באחת להביא לסיומו של המבצע. האם זה כך?

בחלום זה מתגלמת שאיפה נאיבית למעשי ניסים ונפלאות, לקיצורי דרך, לפטנטים למיניהם, לזבנג וגמרנו אלגנטי ולהברקות נוסח המוח הישראלי בעל הראייה הטכנית. מתקיימת כאן גם אשליה שיוזמה ויצירתיות ישראלית, זו משמעותה – ולא היא. בעיקר יש בחלום געגועים לימי העבר שלנו, בהם לסיירות היה תפקיד מאוד חשוב ומכריע בתפיסת הביטחון הישראלית, תקופה בהם מפקדי הסיירות המהוללים הובילו את הצבא ואף נהפכו לרמטכ"לים שלו.

הרקולס בשדה התעופה באנטבה (צילום: ויקימדיה, SRA Andy Dunaway)
שאיפה נאיבית לניסים ונפלאות. הרקולס בשדה התעופה באנטבה (צילום: ויקימדיה, SRA Andy Dunaway)

גם היום ישנם דברים שרק סיירות מובחרות אמורות לתת להם תשובה. איש לא סותם את הגולל עליהן. אך מציאות כמו החמאס בעזה, שבנה מערך לחימה בתוך האוכלוסייה הצפופה ברצועה ועמוק באדמה, איננה הבמה לפעולתן של סיירות.

במשך שנים צה"ל ביצע סיכולים ממוקדים בארץ ובחו"ל לשדרת הבכירים של החמאס. במסגרות החשיבה והתכנון שבצבא נבדקות כל העת אפשרויות נוספות שכאלה, וזה כולל בוודאי גם הפעלתן של סיירות נוסח סיפורי העבר המיתולוגי. ראשי החמאס יודעים שצה"ל מחפש את ראשם ואופציה זו קיימת כל העת על השולחן ונבחנת על כל צדדיה.

הטענה כי צה"ל עושה בלחימה בעזה עוד מאותו הדבר ומהלכיו צפויים ושגרתיים, והחמאס יודע זאת והתכונן לכך, היא הבל ורעות רוח. ברק, פטנטים, תעוזה ודמיון פורה וכדומה גלומים גם במערכות גדולות. הפעלתן הנכונה היא הפטנט עצמו.

קיפול מערכי הלחימה של החמאס, על תפיסת המנהרות המנחה אותם והמטענים הפזורים בכל מקום ובעיקר מלכוד בתי התושבים, מהלך איטי אך נחוש ורב כוח שכזה, תוך שילוב בין זרועי ושימוש בטכנולוגיות מתקדמות של שליטה, מודיעין, וירי – מעידים על תחכום ויצירתיות רבה ולמידת לקחים ממבצעים קודמים. צוותים חטיבתיים הכוללים שריון, חי"ר, הנדסה, מודיעין, והפעלת סיוע של ארטילריה ומן האוויר, הם כנראה התשובה היותר נכונה למציאות העזתית.

ומעל לכל אפשר להבחין בפעולת כוחות הקרקע של צה"ל בעזה רמה גבוהה של מקצוענות, פיקוד, מנהיגות, נחישות, רוח לחימה ונכונות להיהרג ולהרוג כשמדובר במלחמה צודקת ואיום על עצם קיומנו. על רקע מלחמת לבנון השנייה – זה מהפך אמיתי. עבודה מורכבת שכזו היא הדבר.

ולנוכח הסבבים הקודמים בעזה, שבהם הופגנה חולשה בהפעלת כוחותיו הקרקעיים של צה"ל, היה גם צורך אקוטי להוכיח לעצמנו ולשכנים שסביבנו שלמדינת ישראל יש מכונת מלחמה משוכללת ועוצמתית שלא תהסס להפעילה במלואה ולא רק חיל אוויר מנצח.

תמונת לוחמינו הצועדים ברגליהם מעל מנהרות החמאס היא חשובה ומשמעותית יותר מכל במלחמה הזו. המינהור החמאסי הוא עדות לחולשתו של הארגון הרצחני הזה ולא ליתרונותיו. אחרי הכול, החיים האמתיים הם על פני האדמה ומי שנמצא שם, מנצח.

[related-posts title="מאמרים קודמים של נמרוד נוי"]

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן