בבית הקברות היהודי בוורמיזה (מתוך "מזמורי טרוניה")

עַל מַצֵּבוֹת נְטוּיוֹת מִתְגַּבֵּהַּ בְּנִצָּחוֹן הַ"דוֹם" הַקֵּיסָרִי. הָעָם, שֶׁשִּׁילֵּם בְּזָהָב עֲבוּר חַסְדִי הַשַּׁלִּיט, כְּדֵי שָׁרַק בִּימֵי דֶּבֶר יוּטְּלוּ לַפִּידִים עַל גַּגּוֹת הַגֶּטוֹ, מָצָא שַׁלְוָוה בְּהֶעְדֵּר קִיּוּם. כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ רָשִׁ"י הַצָּעִיר מִטְרוֹישׁ לְווֹרְמַיזָה רַב אֶחָד לְיַד שׁוּלְחָן הַשַּׁבָּת חַד לוֹ חִידָה: מָה זֶה, מָה נִמְצָא בַּמָּקוֹם שֶׁלֹּא יָכוֹל לִהְיוֹת, כִּי שַׁיָּיךְ לְמָקוֹם אַחֵר, בּוֹ הָיָה מֵעוֹלָם וְלֹא יִהְיֶה בּוֹ לְעוֹלָם. רָשִׁ"י צָחַק כָּל הָעֶרֶב, וּלְמָחֳרָת מִשֶּׁעָלְתָה הַלְּבָנָה מֵחָדָשׁ, הֵשִׁיב בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן: יְרוּשָׁלַיִם חֲדָשָׁה יְכוֹלָה לְהִיבָּנוֹת אַף מֵאַבְנֵי מַצֵּבָה, אוּלָם הִגִּיעָה עֵת בָּהּ הַקְּבָרִים נִכְּרוּ בָּעֲנָנִים וְנֶעֶלְמָה הָאוֹת הַגְּדוֹלָה: נֵס גָּדוֹל קָרָה שָׁם. כַּיּוֹם הַתּוֹרָה הַמַּשְׁחִירָה הִיא מוּצָּג מוּזֵיאוֹנִי, עַל שֵׁם הַגָּאוֹן, רָשִׁ"י נִקְרָא שַׁעַר, הַמַּצְלֵמוֹת מַסְרִיטוֹת אֶת הָאֲוִיר.

* השיר "בבית הקברות היהודי בוורמייזא" מייצג את מקומו היהודי של המשורר, עניין בו הוא מרבה לעסוק. (למשל ב"ספר מרדכי") במקום הזה הזמן על שכבותיו ההיסטוריות, נערם על המצבות והמשורר בונה מן המילים מצבה חדשה של תודעה יהודית וגלגוליה.

 *

נסיעת לילה – שלושה פרגמנטים מתוך המחזור  "נסיעת לילה" (מתוך הקובץ האחרון "לילה, נסיעה") 

 אַתָּה כּוֹתֵב בִּשְׁנֵי סוּגִים שֶׁל דְּיוֹ. הָאֶחָד מִתְיַבֵּשׁ מִיָּד, נִתָּן לְהַחְלִיק עָלָיו,
קָרִיא. הַשֵּׁנִי בִּלְתִּי-נִרְאֶה כְּמוֹ בְּהִשָּׂנוּת אוֹרוֹת הַפָּנָסִים, הַנִּיחוֹחוֹת בָּהֶן נֶעֱלֶמֶת הָעִיר
אֵלֶיהָ אַתָּה שָׁב בְּקַלּוּת-רֹאשׁ,  וּבִלְתִּי נִרְאֶה גַּם כְּמוֹ הָאִשָּׁה הַמִּתְעוֹרֶרֶת לְצִדְּךָ,
נִרְדֶּמֶת לְצִדְּךָ. הַבִּלְתִּי-נִרְאֶה בּוֹקֵעַ פִּתְאֹם מֵרִגְשׁוֹתֵיך וּמִתְפָּרֵק טֶרֶם כָּתַבְתָּ וְלוּ מִשְׁפָּט אֶחָד.
וּמָה שֶׁנִּרְאֶה עוֹקֵב בְּעִוָּרוֹן אַחַר הַפָּנִים הַמּוּאַרוֹת. כְּתֹב בְּעֵינַיִם עֲצוּמוֹת, כְּמוֹ הָיָה לְךָ זְמַן.

*

דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּקָה חֲשׁוּכָה. כְּמוֹ בִּנְסִיעָה בְּרַכֶּבֶת לַיְלָה, אֲשֶׁר אֵינְךָ יוֹצֵא אֵלֶיהָ כְּדֵי
לְהַגִּיעַ לְעִיר אַחֶרֶת, לַמְרוֹת שֶׁזּוֹהִי מַטְּרַתְךּ בְּעֶצֶם. מִי שֶׁעוֹלֶה עַל רַכֶּבֶת לַיְלָה
בּוֹנֶה אֶת אַרְמוֹן הַיָּרֵחַ אַךְ אֵינוֹ יוֹדֵעַ עַל כָּךְ. עַל תַּחְתִּיּוֹת אֲגַם מְיֻבָּשׁ, מוּאָר מֶלַח
אֶת אַדְמַת-עַצְמוֹ הַשּׁוֹמְמָה הוּא חוֹצֶה, שׁוֹקֵל אֶת הָאֶפְשָׁרִי וְהַבִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי,
וְרַק הָאוֹרוֹת הַמְּהַבְהֵבִים בַּשִּׁמְשָׁה, שְׁמוֹת הַתַּחֲנוֹת הַחוֹלְפִים מִבְּלִי לִקְרֹא הֵם אוֹת
עֲבוּרוֹ שֶׁגַּם מִבְּלִי לָזוּז הוּא בַּדֶּרֶךְ לְאֵי-שָׁם.

*

הַנְּסִיעָה, בְּכָל רֶגַע, מְחַלֶּקֶת בְּמָקוֹם אַחֵר אֶת הַמֶּרְחָב לִשְׁנַיִם. הַכֹּל נְקֻדַּת עֲצִירָה, מִפְתָּן,
כְּנִיסָה. אוּלָם אַתָּה שׁוֹאֵף לְעֵבֶר מָקוֹם שֶׁבּוֹ אֵין כְּנִיסָה, מִפְתָּן, וְלֹא נִתָּן לַעֲצֹר בּוֹ,
אַף לֹא לָנוּחַ. כָּעֵת רַק זֹאת אַתָּה יוֹדֵעַ אוֹדוֹתָיו. יִהְיֶה זֶה מְקוֹם לֵדָתְךָ הַמְּאֻחָר. שָׁם
הַדִּימוּיִים מִתְכַּלִים. אַתָּה מִתְכּוֹנֵן בְּגוּף אַחֵר שֶׁנּוֹסֵעַ עִמְּךָ, שֶׁהוּא בִּלְתִּי נִפְרַד מִמְּךָ, מַמָּשׁ כְּפִי שֶׁלֹּא
נִתָּן לְהַפְרִיד אֶת פְּנֵי הֶעָלֶה מִתַּחְתִּיתוֹ, וְגַם לֹא אֶת צִדָּהּ הַשָּׁקוּף שֶׁל הַמַּרְאָה מִצִּדָּהּ הַמְּצֻפֶּה.

תרגמה מהונגרית: מרים נייגר-פליישמן

על הפרגמנטים: הפרגמנטים הם חלק ממסע אל תוך התודעה ומתוכה אל תהליך הכתיבה. דרך אוירה מסתורית דמויית הזייה בה החלום, הזמן, המילים ומעשה היצירה נעים באותו מרחב ומשנים פנים.

**

גאבור שיין (נ. 1969) הוא משורר, פרוזאיקון, מבקר ומתרגם מן השירה הגרמנית. גאבור הוא חוקר ספרות ופרופסור במחלקה לספרות הונגרית באוניברסיטת אוטווש לורנד בבודפשט. קובץ שיריו הראשון "זכרון המילים" פורסם ב-1991.

פרסומיו הספרותיים האחרונים: "דג הזכוכית" (שירים, 2001), "מהלך ארוך על הסף" (מסות על ספרות גרמנית, 2001), "ספר מרדכי" (רומן, 2002), "ריטוש" (שירים, 2003), "אלעזר" (לזרוס) (רומן, 2004), "מזמורי טרוניה" (שירים, 2005), "מגדל המשוגעים" (פואמה אפית, 2008), "אוטוביוגרפיה של מלאך אחד" (רומן, 2009), "לילה, נסיעה" (שירים, 2011).

 *

[related-posts title="מיני תרגימא"]