Skip to content

שלמה מעוז: ההשפעה של צוק איתן על המשק תהיה מזערית

לדברי הכלכלן שלמה מעוז: "יש להרחיב את הפצוי ולתת לחיילי מילואים וחיילים משוחררים שהשתתפו במערכה פיסת קרקע, חינם אין כסף, בה יוכלו לבנות את ביתם, או לתת להם מענק לרכישת דירה ואם יבוטל חוק המע"מ לא יהיה צורך להעלות מסים"
פחות מדקהזמן קריאה: דקות
שלמה מעוז (צילום: ויקימדיה)
המשק המשיך לתפקד. שלמה מעוז (צילום: ויקימדיה)

ההשפעה הריאלית של מבצע "צוק איתן" על המשק תהיה מזערית להערכתי וזאת מהניסיון במבצעים האחרונים ואפילו במלחמת לבנון השנייה.

נזכור, כי למרות שיבוש החיים בגלל האזעקות, ההורגים והפצועים בלחימה זו, הפגיעה ברכוש הייתה מזערית. אם היינו חשופים ללא הגנת כיפת ברזל הנזק הכלכלי של אלפי הטילים היה אדיר, הן מפגיעה ברכוש והן ירידה בפעילות הכלכלית כתוצאה משיבוש מערכות המשק.

"המשק המשיך לתפקד – ענף התיירות והאירוח נפגע

בפועל עם כל הסבל, המשק המשיך לתפקד בצורה הראויה לציון במרבית המגזרים. נכון, מספר מגזרים נפגעו כגון ענף התיירות והארחה, פגיעה בבתי מלון, אולמות אירועים, מסעדות. חלק מירידה בפעילות זו, אבדון של הכנסות לא ישוקם. לכך יש גם להוסיף פגיעה בענף החקלאות באזור עוטף עזה.

אבל ענפים אחרים יחזרו לשגשג ביתר שאת ויפצו את עצמם בפעילות על האובדן בזמן הלחימה. היות והציבור יפצה את עצמו באמצעות חזרה לפעילות משקית רגילה, תוך כדי הגברת הפעילות כדי לכסות על המחסור שנגרם בעת הלחימה, הבחינה צריכה להיות על בסיס מס' רבעים.

התאוששות אחרי מלחמות

על פי בנק ישראל, אכן הייתה התאוששות מהירה אחרי המלחמות והמבצעים האחרונים ואפילו במלחמת לבנון השנייה הפגיעה במשק הייתה שווה לחצי אחוז תוצר בלבד.

גם אחרי מבצע עמוד ענן, שהיה בנובמבר 2011, חזר המשק לצמוח חזק מאוד ברבע השני של 2013, כך גם ב"עופרת יצוקה" שהייתה עד אמצע ינואר 2009, המשק חזר לצמוח בחוזקה ברבע השני של 2009 וכמו כן גם ברבע השלישי של אותה שנה.

מהנתונים שאספנו עולה שגם אחרי האינתיפאדה הראשונה וסיום האינתיפאדה השנייה חזר המשק לצמיחה ארוכת הטווח שלו.

משק מוטה יצוא – טכנולוגיה עילית

המשק הישראלי הוא מוטה יצוא, כאשר כמחצית מהייצוא הוא יצוא של תעשיית העילית (הייטק).
תעשיית העלית לא נפגעה מהלחימה בעזה אלא אף יכולה לעלות ולגבור לשיאים חדשים עקב ביצועי הטכנולוגיה של ישראל שבאו לידי ביטוי בצוק איתן ושנפרשו בפני העולם, שהבולט בניהם כיפת ברזל אך לא הוא בלבד. נציין כ 40% מיצוא השירותים נובעים מפעילות של טכנולוגיה עילית.

נזכור, כי בעשורים האחרונים התעשייה עתירת טכנולוגיה העלית תופסת חלק הולך וגדל בפעילות המשקית וביצוא. תעשיות עלית אלה לא נפגעות בעת מלחמה, אפילו חלק המעובדים היו במילואים.
רוב החברות היצואניות הגדלות עברו להיות רב-לאומית בעשורים האחרונים, כך שפעילותן בחו"ל לבטח נמשכה ללא הפרעה.

יצוא הסחורות של ישראל מאופיין ביצוא למדינות מפותחות שכרגע מתאוששות מהמשבר.
בשנים האחרונות היבוא של דרום מזרח אסיה מהעולם בא לידי ביטוי בעלית חלקה של ישראל ביבוא לאסיה המתעוררות מכלל היבוא מהעולם.

הפיזור של היצוא הישראלי במדינות המערב ולמדינות המתעוררות כגון סין, הודו, רוסיה ושאר מדינות בדרום מזרח אסיה מבטיח המשך היצוא של תעשיית העילית.

"לכסות נזקים שנגרמו"

למרות התמונה הוורודה המסוימת המצוינת לעיל, עדיין יהיה צורך לכסות נזקים שנגרמו, כגון:
חידוש המלאי והתחמושת לצה"ל, החזרת הכלים הצבאים לשמישות לשעת חירום הבאה. יהיו קשיים לעמוד בלחצים לגידול בתקציב של משרד הביטחון כולל פיתוחים נדרשים בתחום הביטחוני כתוצאה מהלקחים ממלחמת "צוק איתן". ידרשו כמובן פיצויים למשפחות שנפגעו, לרכוש שנפגע ולהפסד הכנסה שנגרמה לעסקים הזכאים לפיצוי.

להערכתי יש מספיק מקורות לכסות את כל הדרוש. בחצי הראשון של השנה היה עודף תקציבי של 4 מיליארד שקל וחצי, בנוסף לכך אם יבוטל הרעיון האווילי של שר האוצר בדבר פטור ממע"מ לצעירים, המדינה תחסוך הפסד הכנסה של כ-4 מיליארד שקל בשנה לפחות.

נזכיר, כי בקופת מס רכוש וקרן פיצויים יש כ-5 מיליארד שקל לפיצוי נזקי רכוש והפסד הכנסה. סכומים אלה יאפשרו לחזור למסלול הצמיחה ללא הפרעה העלולה להיות בדמות העלאת המיסים כפי שדורש בנק ישראל. התנאי כמובן ביטול מע"מ אפס לרכישת דירות חדשות.

להפחית שוב את הריבית

לאחרונה קיימת האטה בקצב הצמיחה בפעילות הריאלית בעיקר בתחום הצמיחה הפרטית, עוד טרם הלחימה בעזה. העלאת מיסים עלולה דווקא להיות פרו-מחזורית, כלומר הכבדה נוספת על העסקים במשק, מה שיחמיר את המצב ולא ישפרו. בנקודה זו היה מקום להפחית את הריבית פעם נוספת לכיוון 0.25%, בכדאי שכושר התחרות של המשק לא יפגע בשל ייסוף השקל. לכן, הפתרון הוא במגרשו של בנק ישראל ולא במגרשו של האוצר ממנו דורש בנק ישראל לעלות מיסים.

פיצוי ללוחמים שהשתתפו במערכה

לסיכום נאמר, כי אפשר לספוג את הפגיעה במשק. צריך להרחיב את הפיצוי, לא לעסקים במרכז הארץ כפי שקולות עולים שם, אלא לתת לחיילי מילואים וחיילים משוחררים שהשתתפו במערכה פיסת קרקע, חינם אין כסף, בה יוכלו לבנות את ביתם לעתיד מבטיח יותר. לחילופין אפשרי מענק של מאות אלפי שקלים לרכישת דירה. עם ישראל חייב לצעירים אלה את המשך החיים הנורמליים והשגשוג בישראל.

במקביל צריך להזרים לא בבחינת פיצוי אלא מבחינת תודה מעם ישראל, מאות מיליוני שקלים לבתי חולים סרוקה וברזילי, שעל פי האות היבשה, פעילותן דווקא עלתה ולא ירדה. אך זה מבחינת יוצא מן הכלל שאינו מעיד על הכלל.

אני צופה עתיד טוב יותר, שמבוסס על משק חזק יותר שהוכיח את עצמו במערכה.

1 Comment

  1. מנצל
    9 באוגוסט 2014 @ 11:58

    הוא חי בסרט שהוא כלכלן באימפריה הרומאית.

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן