ביום שישי בערב הלך לעולמו מפיק ובמאי הקולנוע מנחם גולן, בן 85, שהיה בין פורצי הדרך של הקולנוע הישראלי ואחד מאנשי הקולנוע החרוצים, הצבעונים ויוצאי הדופן שיצרו כאן. שניים מהסרטים שהפיק, "סאלח שבתי" ו"מבצע יונתן" (שסיפר על מבצע אנטבה), היו מועמדים לאוסקר. "זהו יום עצוב ואבידה גדולה לקולנוע הישראלי", אמרו אמש שחקנים ובמאים על גולן, וביניהם יהורם גאון וגילה אלמגור. "הלב כואב. הוא היה בולדוזר, איש של חזון ועשייה, הוא לא נשבר גם ברגעים קשים. בלעדיו הקולנוע הישראלי לא היה מה שהוא היום".

מנחם גולן הפיק עשרות סרטים ביניהם גם "אסקימו לימון", "אני אוהב אותך רוזה", "הבית ברחוב שלוש" ו"קזבלן". הסרט הראשון שביים היה "אלדורדו" (1963) עם חיים טופול וגילה אלמגור. גולן היה איש קולנוע שנוי במחלוקת ולצד הצלחות גדולות הוא חווה גם נפילות גדולות – אמנותיות ומסחריות. וכך גם קמו לו אוהדים רבים שחיבבו את אישיותו, וגם מבקרים לא מעטים שקטלו את רוב סרטיו ו"האשימו" אותו במסחריות.

בסוף שנות ה-70 עבר להוליווד עם בן דודו יורם גלובוס. השניים הקימו את חברת "קנון" והפיקו סרטים רבים ("מחץ הדלתא", "נינג'ה אמריקני ועוד) עם כמה מכוכבי הקולנוע הידועים, ביניהם סילבסטר סטאלון, ז'אן קלוד ואן דם, שרון סטון וצ'אק נוריס. באמצע שנות ה-90 שב גולן לישראל ועבד בקולנוע וגם בתיאטרון, עד יומו האחרון, וכבר חלם על הפקת הסרט הבא.

"אנחנו עושים סרטים לקהל כדי שירכוש כרטיסים ויבוא לקולנוע ולא כדי שהעותקים של הסרטים יישארו על המדפים", אמר גולן בראיון. "אנחנו עושים סרטים כדי שהקהל יצחק או יזיל דמעה ובעיקר כדי שיהנה. כדי להצליח בקולנוע צריך הקולנוען הצעיר להיות מאוהב אהבה מטורפת בקולנוע. הוא צריך לאהוב את הסרטים בעת יצירתם יותר מאשר את הוריו, יותר מאשר את ידידיו, יותר מאשר את אהובתו. הקולנוע עבורו זה סיפור אהבה. עולם ומלואו. בלילה לחלום על קולנוע וביום ליצור את הקולנוע".