עד כמה שהדבר נראה מוזר, במדינת ישראל, שבה מתרחשים "מבצע" או מלחמה במחזוריות קבועה, אין מנגנון להתמודדות עם משברים וכלים בסיסיים לסיוע.

צוות בין-משרדי שמונה על ידי הממשלה לגבש מתווה פיצויים לסיוע לתעשיית התיירות שנפגעה בעקבות מבצע "צוק איתן", גילה שנכון להיום אין לממשלת ישראל מנגנון פיצוי או "ארגז כלים" המותאם לסיוע לתעשיות שונות במשק בשעת חירום.

מנכ"ל משרד התיירות אמיר הלוי, שעמד בראש הצוות, כותב בהמלצותיו כי "החוקים והנהלים אינם מקלים עם הגורמים השונים ועם משרדי הממשלה, בבואם לסייע בזמן משבר, כדוגמת הסיוע הנדרש בשימור כוח האדם. אחת המסקנות הבולטות והחשובות ביותר ולקח מרכזי של עבודת צוות זה היא, כי יש לגבש מנגנוני תמיכה במהלך משבר, המציעים כלים בסיסיים לסיוע וכן מאפשרים שינויי חקיקה בעת הצורך, או חקיקה המתייחסת למצבי משבר. מוצע כי מיד עם תום המבצע, יוביל משרד רה"מ מהלך לגיבוש מנגנונים עתידיים להתמודדות עם משברים".

נוכח הפגיעה הקשה בתעשיית התיירות במהלך הלחימה בדרום, גיבש הצוות הבין-משרדי, אשר מונה על פי החלטת הממשלה, מתווה פיצויים לסיוע לתעשיית התיירות, שנפגעה בעקבות המבצע. בנוסף לראש הצוות הלוי, חברים בו נציגים ממשרדי הממשלה הרלוונטיים: משרד רה"מ, משרד האוצר, משרד הכלכלה, משרד הפנים, בנק ישראל ורשות המסים.

מסקנות הביניים של הצוות למתוווה פיצויים לתעשיית התיירות, כוללות הרחבת הקריטריון הגיאוגרפי למתן פיצוי לתעשיית התיירות לכל הארץ. בהתאם לכך, הסיוע יינתן באמצעות קרן פיצויים ייעודית (אשר תתוקצב בכ-450 מיליון שקלים) על פי קריטריונים מוגדרים. בנוסף, תוקם קרן הלוואות מדינה לעסקי תיירות קטנים ובינוניים, יוזרם סיוע מיידי ודחוף לעסקי התיירות, תוך מתן דגש על מניעת פיטורים המוניים של עובדים כתוצאה מנזקי המבצע, סיוע מיידי בתשלומי ארנונה לחודשים יולי-ספטמבר לעסקי תיירות, פריסת תשלומים ומיסים, הענקת פיצוי חד פעמי לחברות התעופה אשר המשיכו לטוס בימי המשבר, הגדלת תקציבי השיווק לתמיכה בתיירות הנכנסת ברחבי העולם.

כמו כן תפעל הממשלה להקמת קרן לפיצוי על נזקי אירועים בטחוניים לתעשיית התיירות (במתכונת הקרן לנזקי טבע לחקלאות), שתספק בעתיד מנגנון יעיל ומהיר שימנע מצבים מהסוג בו מצויה התעשייה בימים אלה.

אתמול התריע יו"ר לשכת מארגני התיירות הנכנסת לישראל, שמואל מרום, כי החברות הנשענות על תיירות נכנסת החלו בפיטורים של כרבע מכוח האדם שלהן וכ-15% מהעובדים הוצאו לחופשה ללא תשלום.

התאחדות המלונות העריכה בפגישותיה עם הצוות כי הנזק למלונות עומד על כ-1.2 מיליארד שקל.

ביחס לתעשיות אחרות במשק – התיירות נפגעה יותר

שר התיירות ד"ר עוזי לנדאו, אמר עם פרסום ההמלצות כי אין ספק, כי ביחס לתעשיות האחרות במשק, נפגעה תעשיית התיירות בצורה קשה ביותר ועל המדינה להקצות את המשאבים הדרושים על מנת לסייע בהתאוששותה. "ההמלצות נועדו להדגיש במיוחד את חשיבות הפיצוי מעל ל-40 ק"מ, לסייע לעסקים הקטנים והבינוניים, לחזק את הפריפריה, לסייע לעובדים לשמור על מקום עבודתם. במקביל לחזית הביטחונית, על הממשלה ליישם את המלצות הצוות ולהתגייס לחזית הכלכלית, במטרה לשמור על הביטחון הכלכלי של התיירנים. לקראת הגשת הדו"ח הסופי ייבחן סיוע לאנשי המילואים", ציין שר התיירות.

לנדאו הוסיף כי "המכה היא קשה ויש חשש ממשי שאם המלצותינו לא תיושמנה, נראה גל פיטורים של עובדים, שיתקשו לחזור למעגל העבודה ואלפי משפחות יאבדו את מקור פרנסתן". לנדאו הדגיש כי התיירות לישראל היתה בשיאה עד המבצע, ועל סמך התחזית האופטימית לקיץ, הכינו עצמם העסקים לקליטת גל של תיירים באופנים שונים: שכרו כוח אדם והכשירו אותו בהתאם, השקיעו בשיפוצים, ברכישת ציוד, לקחו הלוואות שהסתמכו על צפי הכנסות ועוד. כתוצאה מאלו, עסקי התיירות נאלצים כיום להתמודד גם עם אובדן ההשקעות.

הלוי הדגיש, כי חודש יולי היה הנמוך ביותר בשש השנים האחרונות עם ירידה דרמטית בכניסות מבקרים לישראל. תיירות הפנים ירדה משמעותית – "כאשר יש לזכור שעיקר הכנסתה השנתית של תעשייה זו מתקבלת בחודשים יולי-אוגוסט". הלוי אמר עוד, כי "הסיוע המתבקש הוא ריאלי, ולמרות היותו קטן מהנזק בפועל – אין ספק שאם הממשלה תאשר אותו, תעשיית התיירות תעמוד שוב על הרגליים ותצליח להחזיר למשק את ההשקעה במסים ובתרומה לתעסוקה ולכלכלה".

מנגון פיצוי או מנגנון סיוע

הזכאות לסיוע נקבעה לפי הסיווג האחיד של ענפי הכלכלה של הלמ"ס. מתוך כלל הענפים נקבעו ענפים שבסמכות משרד התיירות ובליבת תעשיית התיירות ולהם מרכיב תיירות נכנסת מובהק.

עסקים תיירותיים בטווח ה-0-40 ק"מ מעוטף עזה יוכלו לבחור בין מנגנון הסיוע המוצע ובין
מנגנון הפיצוי שאושר בתקנות משרד האוצר.

בין ההמלצות הנוספות לסיוע, שעלותן מגיעה ל-750 מיליון שקלים – ואינן כוללות את חברות התעופה, שלא תהיינה זכאיות לפיצוי במנגנון זה – נמנים:

*הקמת מסלול ייעודי לתעשיית התיירות בקרן לעסקים קטנים ובינוניים במשרד
הכלכלה בסך 50 מיליון שקלים ובערבות מדינה של 85% וכן מינוי נציג משרד התיירות
כחבר בקרן.
*הקמת רשת ביטחון לכנסים בינלאומיים – עידוד הבאת כנסים בינ"ל לישראל
באמצעות מנגנון שיפוי על הוצאות השיווק במקרים גיאופוליטיים חמורים. תקצוב
רשת הביטחון ממקורות האוצר. גיבוש מנגנון בתוך 60 יום.
*הקמת רשת ביטחון להקמת בתי מלון – עידוד הבאת משקיעים זרים להקמת בתי מלון
בישראל באמצעות רשת ביטחון המבטיחה תשלומים לבנקים בעתות משבר. הקושי
העיקרי במשיכת יזמים מחו"ל הוא המצב הגיאופוליטי רצוף המשברים, המטרה היא
להבטיח סיוע ממשלתי במצבים האמורים. המנגנון יגובש בתוך 60 יום.
*הגדלת תקציב השיווק של משרד התיירות בסך של 50 מיליון שקלים לטובת פעולות שיווק בחו"ל, הגדלת תקציב קרן שיווק למארגני תיירות נכנסת והקמת קרן שיווק למלונות.
*הגדלת תקציב פיתוח תשתיות תיירות ציבוריות של משרד התיירות בסך 40
מיליון שקלים לשיקום תשתיות תיירותיות באזורים בדרום הארץ אשר נפגעו במהלך
המבצע וכן לפיתוח תשתיות חדשות באזור.
*מתן מענק מנהלי להקמת עסקים קטנים בתיירות ויחידות אירוח ביישובי עוטף עזה והנגב על פי חוק הנגב, כאשר התקציב הנדרש עומד על שני מיליון שקלים.
*מתן פיצוי חד פעמי לחברות התעופה אשר המשיכו לטוס במהלך המשבר (למעט עקב הוראת רשות מחייבת). החברות הזכאיות לפיצוי ומנגנון הפיצוי יקבעו ע"י צוות של משרד התיירות, התחבורה, רת"א והאוצר.
*העמדת תקציב בסך של 10 מיליון שקלים לטובת הרחבת פעולות השיווק לעידוד קיומם של אירועי ספורט בינ"ל בישראל. זאת כדי להרחיב את פעולות השיווק למשיכת אירועי ספורט בינ"ל חדשים ולשימור אירועים הצפויים להתקיים בשנים 2015-. 2016. מנגנון זה יקבע בשיתוף עם משרד התרבות והספורט.
*הקמת קרן לנזקי מלחמה עבור תעשיית התיירות, כפי שקיים עבור תעשיות אחרות.
יוקם צוות לבחינת הנושא ולגיבוש ההצעה ליישומה. בצוות יהיו חברים נציגי משרד
התיירות, משרד האוצר, משרד רה"מ.

המנכ"ל הלוי כותב בהמלצות כי מאחר והמבצע טרם הסתיים, התעשייה עומדת כיום בפני משבר קשה ביותר שאין לדעת מתי תתאושש ממנו. "משרד התיירות עושה כל שביכולתו בכדי לסייע וכבר החל בעידוד תיירות הפנים באמצעות קמפיין נרחב ברחבי הארץ המעודד ישראלים לצאת ולנפוש בישראל , וכן החל בתכנון פעולות שיווק בהיקף נרחב בעולם שיופעלו בהקדם האפשרי, במטרה להחזיר את ישראל למפת התיירות העולמית ובכך את תנועת התיירות הנכנסת לארץ. חשוב לזכור כי התקציבים אשר יאושרו כעת, יהוו חמצן מיידי לתעשייה ויוחזרו למדינה בהכנסות הרבות הצפויות לאחר ההתאוששות. עלויות בניית תשתיות כוח האדם, השיווק והשירותים מחדש לאחר המשבר  – יעלו בהרבה על הסכומים הנדרשים כעת".

[related-posts title="כתבות קודמות בנושא משבר התיירות בעקבות "צוק איתן""]