Skip to content

אינפקציה עושה היסטריה

אחרי שאזלו הכרטיסים לשני מופעי האיחוד של "אינפקציה", מוסיפה להקת הקאלט מופע שלישי. המעריצים כבר לא יכולים לחכות

אינפקציה עושה היסטריה

אחרי שאזלו הכרטיסים לשני מופעי האיחוד של "אינפקציה", מוסיפה להקת הקאלט מופע שלישי. המעריצים כבר לא יכולים לחכות

להקת הקאלט "אינפקציה" חוזרת אחרי שמונה שנים לשלושה  מופעים בספטמבר במועדון "בארבי" בתל-אביב. "החיבור מחדש של הלהקה התחיל בחודשים האחרונים" אומרים חברי הלהקה, "לאחר בקשות רבות ממעריצים. יש בנו רצון והתרגשות גדולה לעשות מוזיקה ולהופיע, ועכשיו במיוחד הרצון הזה מתחזק כדי לתת לקהל אפשרות לשמוח ולהנות".

"אינפקציה" היא אחת הלהקות המוטרפות והמקוריות בישראל, להקה שהשכילה לשלב מטאל, פאנק, רוק רך ופופ בבליל נונסנס בלתי אפשרי, להוציא 2 תקליטים, לפוצץ את רוב ההופעות שלה ולהפוך לתופעת "קאלט" שלא לומר "קאמפ". מה לא אמרו עליה: שהיא "כוורת" הפחות נחמדים, "נושאי המגבעת" של שנות ה-90, או הגרסה היותר מוזיקלית של "ג'ירפות".

מטאל, פאנק, רוק רך ופופ. "אינפקציה". צילום: אדם שולדמן

"אינפקציה" הוקמה במרתף בפתח תקווה על-ידי גיא בן-שטרית וניר טרטר. שני המוזיקאים הצעירים התחברו בעקבות אהבתם לזרמים מתקדמים של רוק ומטאל. בן-שטרית השמיע לטרטר כמה שירים שכתב וזה האחרון שכנע אותו להקים להקה. הם צירפו ללהקה את גיא שמי על הגיטרה, את ירון שראל על הבס ואת רן יורגנסון על התופים ומאוחר יותר את עמרי הנגבי כמתופף. בן-שטרית היה גיטריסט נוסף וטרטר היה הסולן ונגן הקלידים.

מהרגע הראשון היה ברור שיש בלהקה משהו מקורי בתוך הנוף המוכר של מה שנקרא "רוק ישראלי". הטקסטים של "אינפקציה" תמיד הומוריסטיים ונעים על הקו שבין סאטירה לנונסנס. הלחנים והעיבודים שיקפו את טעמם המוזיקלי של חברי הלהקה, כשבשנים הראשונות רוב השירים נפלו תחת ההגדרה "רוק כבד", אך היה ניכר שהכתיבה מגיעה מקשת רחבה יותר של השפעות ואיפשרה לנגנים להדגים את הווירטואוזיות שלהם. החיבור בין הטקסטים ההומוריסטיים והמוזיקה ה"כבדה" יצר משמעות נוספת, שנשמעה לפעמים כמו פרודיה על ז'אנר הרוק הכבד, אבל כזה שמגיע ממקום של אהבה גדולה.

מעריצי הלהקה נוהגים להעיד שהלהקה היא בראש ובראשונה להקת הופעות. מלבד הדיוק והמקצועיות, והביצועים האנרגטיים לכל השירים נהגה הלהקה לשבץ בסט קאברים לשירים ולנעימות מכל קצוות המוזיקה הפופולארית והאלטרנטיבית, לא פעם בביצועים שונים לחלוטין מהמקור או כחלק משירים מקוריים. לא פעם עלו חברי הלהקה לבמה בשלל תחפושות ססגוניות ופריטי לבוש שמשכו את העין, ולא פעם אורחים לא צפויים מצאו את דרכם לקדמת הבמה.

בין השאר התארחו בהופעות – קובי אוז, יהלי סובול, ברי סחרוף, שרי והשחקן אלי גורנשטיין. השמועה על הלהקה הייחודית עברה מפה לאוזן ולמרות מיעוט הפרסומים וההשמעות בכלי התקשורת המסורתיים, הלהקה התחילה לצבור קהל שהלך וגדל מהופעה להופעה. ערוץ  נוסף דרכו הופצה "הבשורה" היה האינטרנט, כשמעריצי הלהקה התכנסו בפורום שהוקם לכבודה ונידב הקלטות מהופעות, בוטלגים, תמונות וכד'.

בשנת 2000 יצא אלבום הבכורה של הלהקה "ככה מפנקים", בהפקת אלי לולאי וברוך בן יצחק, חברי להקת "רוקפור". האלבום כלל בין השאר את הלהיטים הגדולים "זכוכיות" ו"פתח תקווה". זמן קצר לאחר צאת אלבום הבכורה פרש המתופף יורגנסון מהלהקה והחליף אותו עמרי הנגבי. חברי הלהקה התחילו לעבוד על אלבומם השני בהפקת טל מטמור. האלבום "בכיף" יצא ב-2005 וכלל גיוון רב יותר בסגנונות המוזיקליים, כשהפעם היו גם שירי פופ ושימוש באלקטרוניקה. כמו כן, חברי להקה נוספים זכו להשתתף בכתיבה. האלבום כלל שתי גרסאות כיסוי שהפכו לשלאגרים בהופעות של "אינפקציה" – "זה היה ביתי" של מני בגר ו"עין הנמר", גרסה מעוברתת (בסגנון חופשי) ללהיטה הגדול של להקת Survivor.

אבל דווקא אז, כשנראה היה שהדרך אל ההצלחה הגדולה, סלולה, התאדתה הלהקה והפסיקה להופיע, והותירה תחושה של פספוס והחמצה. עכשיו, לאחר שמונה שנים, הם חוזרים. 

להקת הקאלט "אינפקציה" חוזרת אחרי שמונה שנים לשלושה  מופעים בספטמבר במועדון "בארבי" בתל-אביב. "החיבור מחדש של הלהקה התחיל בחודשים האחרונים" אומרים חברי הלהקה, "לאחר בקשות רבות ממעריצים. יש בנו רצון והתרגשות גדולה לעשות מוזיקה ולהופיע, ועכשיו במיוחד הרצון הזה מתחזק כדי לתת לקהל אפשרות לשמוח ולהנות".

"אינפקציה" היא אחת הלהקות המוטרפות והמקוריות בישראל, להקה שהשכילה לשלב מטאל, פאנק, רוק רך ופופ בבליל נונסנס בלתי אפשרי, להוציא 2 תקליטים, לפוצץ את רוב ההופעות שלה ולהפוך לתופעת "קאלט" שלא לומר "קאמפ". מה לא אמרו עליה: שהיא "כוורת" הפחות נחמדים, "נושאי המגבעת" של שנות ה-90, או הגרסה היותר מוזיקלית של "ג'ירפות".

מטאל, פאנק, רוק רך ופופ. "אינפקציה". צילום: אדם שולדמן

"אינפקציה" הוקמה במרתף בפתח תקווה על-ידי גיא בן-שטרית וניר טרטר. שני המוזיקאים הצעירים התחברו בעקבות אהבתם לזרמים מתקדמים של רוק ומטאל. בן-שטרית השמיע לטרטר כמה שירים שכתב וזה האחרון שכנע אותו להקים להקה. הם צירפו ללהקה את גיא שמי על הגיטרה, את ירון שראל על הבס ואת רן יורגנסון על התופים ומאוחר יותר את עמרי הנגבי כמתופף. בן-שטרית היה גיטריסט נוסף וטרטר היה הסולן ונגן הקלידים.

מהרגע הראשון היה ברור שיש בלהקה משהו מקורי בתוך הנוף המוכר של מה שנקרא "רוק ישראלי". הטקסטים של "אינפקציה" תמיד הומוריסטיים ונעים על הקו שבין סאטירה לנונסנס. הלחנים והעיבודים שיקפו את טעמם המוזיקלי של חברי הלהקה, כשבשנים הראשונות רוב השירים נפלו תחת ההגדרה "רוק כבד", אך היה ניכר שהכתיבה מגיעה מקשת רחבה יותר של השפעות ואיפשרה לנגנים להדגים את הווירטואוזיות שלהם. החיבור בין הטקסטים ההומוריסטיים והמוזיקה ה"כבדה" יצר משמעות נוספת, שנשמעה לפעמים כמו פרודיה על ז'אנר הרוק הכבד, אבל כזה שמגיע ממקום של אהבה גדולה.

מעריצי הלהקה נוהגים להעיד שהלהקה היא בראש ובראשונה להקת הופעות. מלבד הדיוק והמקצועיות, והביצועים האנרגטיים לכל השירים נהגה הלהקה לשבץ בסט קאברים לשירים ולנעימות מכל קצוות המוזיקה הפופולארית והאלטרנטיבית, לא פעם בביצועים שונים לחלוטין מהמקור או כחלק משירים מקוריים. לא פעם עלו חברי הלהקה לבמה בשלל תחפושות ססגוניות ופריטי לבוש שמשכו את העין, ולא פעם אורחים לא צפויים מצאו את דרכם לקדמת הבמה.

בין השאר התארחו בהופעות – קובי אוז, יהלי סובול, ברי סחרוף, שרי והשחקן אלי גורנשטיין. השמועה על הלהקה הייחודית עברה מפה לאוזן ולמרות מיעוט הפרסומים וההשמעות בכלי התקשורת המסורתיים, הלהקה התחילה לצבור קהל שהלך וגדל מהופעה להופעה. ערוץ  נוסף דרכו הופצה "הבשורה" היה האינטרנט, כשמעריצי הלהקה התכנסו בפורום שהוקם לכבודה ונידב הקלטות מהופעות, בוטלגים, תמונות וכד'.

בשנת 2000 יצא אלבום הבכורה של הלהקה "ככה מפנקים", בהפקת אלי לולאי וברוך בן יצחק, חברי להקת "רוקפור". האלבום כלל בין השאר את הלהיטים הגדולים "זכוכיות" ו"פתח תקווה". זמן קצר לאחר צאת אלבום הבכורה פרש המתופף יורגנסון מהלהקה והחליף אותו עמרי הנגבי. חברי הלהקה התחילו לעבוד על אלבומם השני בהפקת טל מטמור. האלבום "בכיף" יצא ב-2005 וכלל גיוון רב יותר בסגנונות המוזיקליים, כשהפעם היו גם שירי פופ ושימוש באלקטרוניקה. כמו כן, חברי להקה נוספים זכו להשתתף בכתיבה. האלבום כלל שתי גרסאות כיסוי שהפכו לשלאגרים בהופעות של "אינפקציה" – "זה היה ביתי" של מני בגר ו"עין הנמר", גרסה מעוברתת (בסגנון חופשי) ללהיטה הגדול של להקת Survivor.

אבל דווקא אז, כשנראה היה שהדרך אל ההצלחה הגדולה, סלולה, התאדתה הלהקה והפסיקה להופיע, והותירה תחושה של פספוס והחמצה. עכשיו, לאחר שמונה שנים, הם חוזרים. 

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן