להסיר חסמים בפני התפתחות של שוק איגוח בישראל, ממליץ הצוות הבין משרדי לקידום האיגוח בישראל, שהגיש אתמול את דוח הביניים שלו לשר האוצר, יאיר לפיד, ולנגידת בנק ישראל, קרנית פלוג. הדוח כולל המלצות לקידום שוק האיגוח על מנת לשפר את היעילות והתחרותיות של שוק ההון בישראל, תוך שמירה על יציבות. המלצות הצוות עולות בקנה אחד עם המדיניות הרגולטורית לפיתוח שוק ההון תוך הגדלת היצע המכשירים הפיננסיים שניתן לסחור בהם בבורסה.

הצוות הבין משרדי כלל נציגים של רשות ניירות ערך, משרד המשפטים, אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, רשות המיסים, ובנק ישראל אשר גם ריכז את עבודת הצוות. הצוות שקד על זיהוי החסמים להתפתחות שוק האיגוח בישראל, בין היתר, בתחומי המיסוי, הרגולציה והחשבונאות והמליץ המלצות שונות בתחומים אלה, על מנת להסיר את החסמים האמורים ולקדם את השוק.

לדברי הוועדה הרפורמה המוצעת עתידה לתרום לגיוון מקורות המימון של עסקים ככלל, ועסקים קטנים ובינוניים בפרט.

לקחים מהמשבר העולמי ב-2008

עוד נמסר מהוועדה, כי בגיבוש ההמלצות ניתנה תשומת לב מרובה להפקת לקחים מהמשבר העולמי שפרץ בשנת 2008, והושם דגש מיוחד על השינויים ברגולציה של שוק האיגוח במדינות שונות בעולם. ההמלצות המפורטות בדוח מקנות מענה מספק לבעיות שהתגלו כתוצאה מעסקאות האיגוח לאחר המשבר הפיננסי ב-2008.

איגוח

זוהי צורת גיוס הון היוצרת, באמצעות מבנה משפטי מורכב, יתרונות הן למשקיע והן למנפיק. בניגוד לשמו, האיגוח (Securitization) איננו הנפקת אג"ח רגיל, אלא טכניקה מיוחדת למימון פעולות על ידי הסטת תזרים מזומנים והפיכתו להון זמין, כאשר הישות המאגחת מוכרת לציבור המשקיעים תזרים מזומנים, שתמורתו היא מקבלת הון זמין. יחד עם זאת, הישות המאגחת איננה חשופה להתחייבות שהנפקת אג"ח רגילה הייתה חושפת אותה. בגלל, שכאשר ישות מאגחת תזרים מזומנים, המשקיע אינו יכול לרדת לנכסיה, כדי להבטיח את החוב.

מעשית, מי שרוכש אג"ח במסגרת איגוח איננו רוכש חוב, כפי שמקובל ברכישת אג"ח רגיל. המשקיע בהליך איגוח קונה מרכיב מתזרים מזומנים. בשנים האחרונות החלה מהפכת איגוח בישראל, כמו . הליכי איגוח של עיריות שמכרו חלק מתקבולי הארנונה שלהן.

מכירת יעודי זכויות

במסגרת עסקת איגוח, שהוועדה הבין משרדית ממליצה, יוכלו בנקים ויזמים אחרים למכור לתאגיד ייעודי זכויות בתיק הלוואות או בקבוצת נכסים פיננסים המניבים תזרימי מזומנים. התאגיד הייעודי יממן את הרכישה באמצעות הנפקה של אגרות חוב למשקיעים מוסדיים ולציבור, כאשר תשלום הקרן והריבית יגובה בתזרימי מזומנים עתידיים, שינבעו מתיק ההלוואות או מקבוצת הנכסים שנרכשה מהבנק או מיזם אחר. בעוד שבמדינות מפותחות שוק האיגוח מהווה נתח משמעותי משוקי ההון, בישראל שוק זה כמעט ואינו קיים. בדירוג של גודל שוק האיגוח שנערך על ידי ה-World Economic Forum, מוצבת ישראל במקום ה-54 מבין 59 מדינות שדורגו.

הגדלת היכולת לגייס הון

עסקאות האיגוח צפויות להגדיל את יכולת גיוס ההון של עסקים, ובפרט עסקים קטנים ובינוניים. עסקאות האיגוח צפויות לתרום לשכלול שוק האשראי באמצעות פיזור סיכוני האשראי בין גורמים נוספים במערכת הפיננסית ובהתאם להוזיל עלויות מימון. סיוע לעסקים קטנים ובינוניים, למשל בנושא כלי המימון, הינו חלק מהתוכנית האסטרטגית של משרד האוצר.

שיפור שוק האיגוח בישראל

הצוות סבור כי פיתוח שוק האיגוח בישראל על בסיס מבנה תמריצים נכון, רגולציה מתאימה ותשתית המעניקה ודאות משפטית לכל הצדדים בעסקה, עשוי להביא לתועלת רבה, בין היתר:

• שיפור ההערכה וניהול הסיכונים של הצדדים בעסקת האיגוח והוזלה של עלויות המימון, כתוצאה מהאפשרות לבודד סיכונים הנובעים מקבוצת נכסים מוגדרת אשר מנותקת מסיכוני היזם של עסקת האיגוח. הדבר מאפשר לשחקנים השונים בשוק ההון לנהל את נכסיהם והתחייבויותיהם בצורה טובה יותר;

• גיוון מקורות האשראי במשק: פיתוח שוק האשראי החוץ-בנקאי, והנגשת מקורות מימון לעסקים קטנים ובינוניים. האיגוח מאפשר העברת התחייבויות וסיכונים לשוק ההון, ופינוי מקורות למתן הלוואות חדשות על ידי המערכת הבנקאית , תוך שיפור הנגישות של עסקים קטנים ובינוניים למקורות המימון;

• הרחבת אפיקי ההשקעה למשקיעים ולגופים המוסדיים, באמצעות יצירת חלופת השקעה חדשה, המותאמת לפרופיל הסיכון של משקיע ספציפי ומגובה בבטוחות איכותיות.

• הצוות הקדיש תשומת לב מרובה להפקת לקחים מהמשבר העולמי שפרץ בשנת 2008, ושם דגש מיוחד על השינויים ברגולציה של שוק האיגוח במדינות שונות בעולם. הצוות מציע כי בשלב זה, רק עסקאות איגוח מהסוג המסורתי והפשוט יזכו לוודאות משפטית ולהסדרה רגולטורית.

מענה מספק לבעיות

להערכת הצוות, ההמלצות המפורטות בדוח מקנות מענה מספק לבעיות שהתגלו כתוצאה מעסקאות האיגוח לאחר המשבר הפיננסי ב-2008. ההמלצות העיקריות של הצוות הן:

• הטלת חובה על הגוף שמוכר את זכותו לקבלת תזרימי מזומנים מנכסים מוגדרים, להחזיק ב- 10% מהתיק המאוגח;

• עסקת איגוח תסווג, מבחינה משפטית, כעסקת מכר אמיתי (True Sale) ולא כהלוואה, בהתקיים תנאים מסוימים המפורטים בדוח. בכך, יופרדו סיכוני היזם בקשר עם הנכסים המועברים בעסקת האיגוח מיתר הסיכונים הכרוכים בפעילותו;

• מיסוי ניטראלי של עסקאות האיגוח, אשר מחד גיסא לא ייצור נטל עודף על היזם או על המשקיעים, ומאידך גיסא לא יעניק תמריץ מיסויי;

• מקביעת תנאים להנפקה לציבור של עסקאות איגוח, תוך הגברת השקיפות, והטלת אחריות משפטית על המשתתפים השונים בעסקת האיגוח;

• קביעת הוראות המסדירות את זכויות הלווים בהלוואות המועברות במסגרת עסקאות איגוח.

טרם גיבושן הסופי של ההמלצות מזמין הצוות את הציבור להציג עמדתו ולהעיר את הערותיו על עיקרי ההמלצות. פרטים לגבי אופן הצגת העמדות וההערות מפורטים במסמך המצורף.