נחתמה הבוקר אמנה בין ישראל לבין גרמניה למניעת מסי כפל ומניעת התחמקות ממסים, בזיקה למסים על הכנסה ועל הון. על ההסכם חתמו שר האוצר יאיר לפיד ועמיתו הגרמני וולפגנג שיבלה, בשאיפה לקדם את הקשרים הכלכליים ההדדיים בין המדינות, באמצעות הסרת מכשולים פיסקליים והידוק שיתוף הפעולה ביניהן בענייני מס.

במסגרת ביקורו של שר האוצר, יאיר לפיד, בגרמניה, נועדו הבוקר שרי האוצר של ישראל וגרמניה לפגישת העבודה השלישית ביניהם, במטרה להמשיך לקדם את שיתופי הפעולה הכלכליים בין המדינות. במשך הפגישה חתמו השניים על האמנה למניעת כפל מס בין ישראל לבין גרמניה.

מטרת אמנת מס היא עידוד מסחר על ידי מניעת כפל מס והקניית ודאות לתושבי שתי המדינות. לישראל וגרמניה הייתה אמנת מס משנת 1962, כאשר מאז חלו שינויים והתפתחויות כלכליים מהותיים והאמנה החדשה נותנת פיתרון מתאים לכפל מס באקלים הכלכלי הנוכחי.

האמנה מבוססת בעיקרה על אמנת המודל של ארגון OECD וקובעת, בין היתר, שיעורי ניכוי מס במדינת המקור כלהלן:

• ריבית – שיעור ניכוי המס במקור מוגבל ל-5%.

• דיבידנד – שיעור ניכוי המס במדינת המקור יהיה 5%, אם שיעור ההחזקה של מקבל הדיבידנד בחברה המשלמת את הדיבידנד הוא 10% ומעלה. בכל מקרה אחר שיעור ניכוי המס במקור מדיבידנד מוגבל ל-10%.
• תמלוגים – אומץ העיקרון הקבוע באמנת המודל של ה-OECD, לפיו הוענק פטור ממס במדינת המקור.

• רווח הון – אומץ העיקרון הקבוע באמנת המודל של ה-OECD, לפיו הוענק פטור ממס רווח הון במדינת המקור, אלא אם כן מדובר במכירת מקרקעין או במכירת מניות בחברה שלמעלה מ-50% משוויה הוא מקרקעין.

פרויקטים של בניה או התקנה, או מתקן קידוח או ספינת קידוח, ייחשבו למוסד קבע החייב במס במדינה בה מתקיים הפרויקט אם הוא מתקיים בה למעלה מ-12 חודשים.

בהתאם לאמנת המודל של OECD, כוללת האמנה, בין השאר, סעיפים הנוגעים למניעת מסי כפל, אי אפליה, נוהל הסכמה הדדית בין הרשויות המוסמכות בשתי המדינות וסעיף חילופי מידע.

כמה מסעיפי האמנה:

תחולה

ההסכם יחול על אדם שהוא תושב ישראל, גרמניה, או שתיהן והוא יחול על מסים, על הכנסה ועל הון המוטלים מטעם המדינה, או יחידה מטעמה, או רשות מקומית שלה, ללא התחשבות בדרכי הטלתם.

מסים

על פי ההסכם יראו כמסים על הכנסה ועל הון כל המסים המוטלים על סך כל ההכנס, על סך כל ההון, או על רכיבים מההכנסה או מההון, לרבות מסים על רווחים מהעברת מיטלטלין, או מקרקעין, מסים על הסכומים הכוללים של השכר, או המשכורות שמשלמים מיזמים, וכן מסים על עליית ערך של נכסים.

ההסכם יחול גם על מסים זהים, או דומים בעיקרם, שיוטלו לאחר תאריך חתימת הסכם זה, בנוסף
למסים הקיימים או במקומם. הרשויות המוסמכות של ישראל וגרמניה יודיעו זו לזו על שינויים
משמעותיים שנעשו בדיני המסים שלהן.

תושב

למטרות הסכם זה, המונח "תושב מדינה מתקשרת", פירושו כל אדם אשר לפי דיני אותה מדינה, נתון בה למס מכוח מקום מושבו, מקום מגוריו, מקום הניהול שלו, מקום ההתאגדות שלו, או כל מבחן אחר מסוג דומה, וכולל גם את המדינה, יחידה מטעמה, או רשות מקומית שלה. אולם, מונח
זה אינו כולל אדם הנתון למס באותה מדינה רק לגבי הכנסה ממקורות שבאותה מדינה או לגבי הון
הנמצא בה.

אם הוא אזרח של שתי המדינות או אף לא של אחת מהן, הרשויות המוסמכות של ישראל וגרמניה יישבו את השאלה בהסכמה הדדית.

ספינות וכלי טיס

רווחים מהפעלת ספינות או כלי טיס בתעבורה בינלאומית ניתן יהיה לחייבם במס רק במדינה המתקשרת שבה נמצא מקום הניהול הממשי של המיזם.

תוקף ההסכם

הסכם זה ימשיך להיות בתוקף לפרק זמן בלתי מוגבל אולם כל מדינה מתקשרת, ביום השלושים ביוני
של כל שנת לוח המתחילה אחרי תום פרק זמן של חמש שנים מתאריך כניסתו לתוקף, או לפני יום זה, רשאית למסור למדינה המתקשרת האחרת, בצינורות הדיפלומטיים, הודעה בכתב על סיום, ובמקרה כאמור, יחדל ההסכם להיות בתוקף:

א) במקרה של מסים המנוכים במקור, ביחס לסכומים ששולמו ביום הראשון של חודש ינואר של
שנת הלוח שאחרי השנה שבה נמסרה ההודעה על הסיום, או אחרי יום זה;

ב) במקרה של מסים אחרים, ביחס למסים שהוטלו לפרקי זמן המתחילים ביום הראשון של חודש
ינואר של שנת הלוח שאחרי השנה שבה נמסרה ההודעה על הסיום, או אחרי יום זה;

ג) ביחס לחילופי מידע, לפי סעיף 25, מהיום הראשון של חודש ינואר של שנת הלוח שאחרי השנה
שבה נמסרה ההודעה על הסיום.

תאריך קבלת ההודעה האמורה על ידי המדינה המתקשרת האחרת יהיה המכריע בקביעת המועד הסופי.