Skip to content

ארקיע: סגירת שדה דב לתעופה אזרחית – מעשה חלם

כך טוענים במכתב עורכי דין ממשרד הרצוג פוקס נאמן, שנשלח לעוזי יצחקי מנכ"ל משרד התחבורה, בשם חברת ארקיע. בשל המצב התכנוני ובשל פיצולי הבעלויות אי אפשר יהיה לעשות בשדה (שיפונה) אפילו שימוש זמני (לבנייה) בנוסף לפגיעה בטיסות לאילת ופגיעה בנמל הנבנה בתמנע
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

"סגירת שדה דב לתעופה אזרחית למעשה, במצב התכנוני דהיום, פינוי השדה יותיר שדה בור ופצע בלב העיר, בבחינת 'כל הציבור ניזוק מהפגיעה הקשה בתעופה האזרחית והבעלים אפילו לא נהנים', שכן, בשל פיצולי הבעלויות אי אפשר יהיה לעשות בשדה אפילו שימוש זמני (לבנייה) וכל שיוותר יהיה להצביע על מעשה החלם של מקבלי ההחלטות", נאמר במכתב ממשרד עורכי הדין הרצוג פוקס נאמן, שנשלח לעוזי יצחקי מנכ"ל משרד התחבורה, בשם מרשתם, חברת ארקיע.

שדה דב במבט מהים. צילום: אורי ויקימדיה
שדה דב במבט מהים. צילום: אורי ויקימדיה

הפסקת הפעילות האזרחית ב-2016

מכתב עורכי הדין נשלח בעקבות מכתב, מ-14 באוגוסט השנה, שהתקבל במשרדי ארקיע, מטעם שלמה אורן, סמנכ"ל מסופים ושדות תעופה פנים ארציים ברשות שדות התעופה (רת"א), בו הוא ציין, כי עד יוני 2016 תפסק הפעילות התעופתית בשדה דב ולכן על ארקיע להתכונן להעביר את פעילותה לנתב"ג.

"ארקיע נדהמה לקבל את המכתב שבנדון, נוכח עיתויו ותוכנו. מבלי לגרוע מכל טענה, יודגש כי תמוה מאוד שמשרדכם מוצא לנכון להודיע כלאחר יד ובאופן לקוני על סגירת שדה התעופה דב הוז, באופן המנוגד להחלטות הממשלה ומבלי שיבשילו התנאים והנסיבות שעליהן נסמכו ההחלטות האמורות", נאמר במכתב עורכי הדין למשרד התחבורה.

ועדת הכלכלה – פינוי חלקי

לדבריהם, הדברים מקבלים משנה תוקף וחומרה נוכח העובדה שאך לפני ימים ספורים החליטה ועדת הכלכלה של הכנסת, שדנה בפעם השנייה בנושא סגירת שדה דב, להקים ועדת משנה לבחינת נושא תשתיות התעופה האזרחית בישראל. ועדת המשנה אמורה לעסוק, בין השאר, בבחינת חלופות המבוססות על פינוי חלקי של שדה דב באופן שלא יביא לחיסולה הלכה למעשה של התעופה הפנים ארצית בישראל. זאת, בהמשך להחלטה קודמת של ועדת הכלכלה מיום 24 ביוני 2013, שעורכי הדין מדגישים, כי משרד התחבורה "מתעלם ממנה ללא כל נימוק או הצדקה".

בהחלטה זו נתבקשו משרדי הממשלה, בין היתר, לבחון חלופה המבוססת על השארת מסלול קיים והעתקת הטרמינל למתחם רידינג – "חלופה שמצד אחד תאפשר המשך קיומה של תעופה פנים ארצית, ומצד שני לא תפגע (בוודאי לא פגיעה מהותית) בבעלי הקרקע בגוש הגדול, וקרוב לוודאי שתוכל להתיישב עם ההליכים המשפטיים הנוגעים לגוש האמור".

"כל מטרופולין צריך שדה תעופה"

עוד ציינו עורכי הדין במכתבם, כי במסגרת דיון ועדת הכלכלה בנושא, מיום 29 ביולי השנה, הביעו אנשי מקצוע בלתי תלויים שונים עמדה נחרצת כנגד סגירתו המלאה של שדה דב. כך, למשל, מנהל רשות התעופה האזרחית (רת"א), אלוף (מיל') גיורא רום, אמר בישיבת הוועדה כי "מעבר לזה שאף אחד לא יעבור את ה-hassle (אי נוחות הטרדה) של לנסוע לנתב"ג בשביל לנסוע לאילת. זה גם יהרוג את חיפה וכן הלאה… כמו שכל בית צריך מרפסת, כל מטרופולין צריך שדה תעופה".

דוח ועדת בודינגר

גם דוח הוועדה הציבורית לבחינת תכנית אב לשדות תעופה בישראל בראשותו של אלוף (במיל') הרצל בודינגר. הוועדה, אשר מונתה בזמנו על ידי שר התחבורה דאז, במטרה לגבש תכנית למדיניות פיתוח שדות תעופה ל-50 השנים הבאות, ואשר הגישה את המלצותיה בנובמבר 2008, קבעה במסקנותיה כי: "להבנת הוועדה, שדה דב נחוץ כשדה מטרופוליטאני, כמו בהרבה ערים גדולות אחרות בעולם. יש לדעת הוועדה לשאוף להשאירו, במתכונת שאותה יש לבדוק בפרוטרוט".

עיריית אילת

ראש עיריית אילת כתב בין היתר, כי סגירת שדה דב תגרום פגיעה קשה בתושבי אילת וסביבותיה, שעבורם שדה דב מהווה ציר עיקרי לקבלת שירותים חיוניים במרכז הארץ, דוגמת תעסוקה ובריאות. רבים מתושבי אילת משתמשים בקו זה על בסיס שבועי ואף יומי, אם לצורך קבלת טיפול רפואי מתמשך אשר ניתן לקבלו רק במרכז הארץ, ואם במסגרת עבודתם.

עברת הפעילות לנתב"ג ותקלותיה

עורכי הדין מדגישים במכתבם למנכ"ל משרד התחבורה, כי ה"פתרון החלופי" של העברת הפעילות הפנים ארצית משדה דב לנתב"ג, יכפיל (לפחות) את זמן ההגעה מאילת והערבה למרכז ת"א. זאת, בין היתר, עקב העדר תחנת רכבת בטרמינל 1 של נתב"ג (ממנו מתקיימת פעילות הטיסות הפנים ארציות); זמן הנסיעה ברכב מנתב"ג למרכז ת"א, במיוחד בשעות העומס; העדר חיבור בין נתב"ג לנתיב המהיר בכביש 1; זמן הבידוק בנתב"ג הארוך מזה שבשדה דב; וזמן ההסעה (taxi) הארוך של מטוסים בנתב"ג, המביא להארכה משמעותית של משך הטיסה. כמו כן, העברת פעילות הטיסות לנמל התעופה בן גוריון מצריכה התאמות תפעוליות ולוגיסטיות שונות (לדוגמא זמני המראה ונחיתה – slots, האנגרים וכו') אשר טרם נבחנו לעומק על ידי משרד התחבורה והנהלת שדה התעופה בן גוריון, האמור כביכול לארח פעילות זו.

"הפועל היוצא מכל אלה יהיה הפסקה כמעט מוחלטת של התנועה האווירית הפנים ארצית לאילת וממנה, כמו גם לשדות תעופה פנים ארציים אחרים, כגון חיפה וראש פינה", כפי שעולה גם מדברי מנהל רת"א גיורא רום.

פגיעה בנמל הנבנה בתמנע

עוד טוענים עורכי הדין, כי "חמורה לא פחות תהיה השפעת סגירת שדה דב על שדה התעופה החדש הנבנה והולך בתמנע. מרבית הנוסעים המגיעים כיום מתל-אביב לאילת בפחות משעתיים "מדלת לדלת" דרך שדה דב, לא יוסיפו להשתמש בדרך האווירית כאשר יתווספו לה עוד כשעתיים נוספות – תוספת העיכוב בנתב"ג וזמן ההגעה אליו, ותוספת זמן הנסיעה מתמנע לאילת. חלק מהנוסעים יבחרו בדרך היבשה – וחמור מכך – רובם יבחרו כנראה לטוס ליעדים בחו"ל במקום לאילת. בהעדר תנועה אווירית פנים א'. אין ספק כי סגירת שדה דב תהווה פגיעה ישירה ומיידית בענף התיירות באילת על כל ההשלכות החמורות שיש לכך".

מרשות שדות התעופה נמסר בתגובה, כי "בעניין שדה דב הרשות מבצעת את החלטות ממשלה".

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן