Skip to content

'הַצָּעָה לְסֵפֶר' / 29.8.2014

ביוגרפיה חדשה של משה דיין, לייבוביץ במהדורה חגיגית וספר ביכורים מפתיע ויוצא דופן. שבת שלום!
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

משה דיין / מרדכי בר-און  כמו מלח על הפצעים הפתוחים שלנו. כך נדמית לי תחושת הקריאה בזמן הזה, לאור השבועות האחרונים, בביוגרפיות של מנהיגים דוגמת בן גוריון, רבין או משה דיין. כי לא צריך להיות בצד מסוים על מנת להבחין בריק, בכלום שנשקף משולחן הממשלה ולא צריך לשכוח את מגרעותיו הלא מעטות של משה דיין בשביל לזכור שהיום כבר אין אנשים עם אומץ כזה.

דמותו של דיין המוכרת כמעט לכל ישראלי על אף השנים שחלפו, לא מעט כנראה גם בזכות הרטייה המפורסמת אבל גם בשל תבונתו הצבאית והמדינית, מוגשת על ידי מי שהיה ראש לשכתו במשך שנים ארוכות ומתארת את פועלו מימי ההגנה, דרך ימי התהילה של ששת הימים, הנפילה במלחמת יום הכיפורים ותרומתו לחתימת הסכם השלום עם מצרים. וגם, דווקא בתקופה החשוכה הזאת, כדאי להזכיר את תשובתו של דיין לאלו ששאלו אותו על שינוי עמדתו ביחס להסכם השלום וכיצד הפך ממתנגד לתומך נלהב: "רק חמור אינו משנה את דעתו..

משה דיין מאת מרדכי בר-און, הוצאת עם עובד, 407 עמ'

 

רציתי לשאול אותך, פרופ' ליבוביץ  במלאות 20 שנה למותו של ליבוביץ רואה אור מהדורה חדשה של אסופת המכתבים ותשובותיו עליהם אשר נמצאו לאחר מותו וקובצו יחד לספר בשנת 1999. כמו משה דיין המוזכר בפסקה הקודמת, גם ישעיהו ליבוביץ הוא דמות להתרפקות, כזו שמעלה געגוע ליד מכוונת, לחכמה, למישהו היודע להבחין בין טוב ורע וגם אומץ לומר את הדברים. ליבוביץ חתום על כמה מהאמירות הכי מעוררות מחלוקת שידעה החברה בישראל ובין היתר טבע את המונח "יודונאצים" כאשר התייחס לחיילי צה"ל המשרתים ביהודה ושומרון.

אפשר רק לתאר מה היה לליבוביץ לומר על מגוון נושאים לו היה חי בינינו היום ומה התגובות להן היה זוכה. המכתבים הרבים שקיבל מעידים עד כמה נחשב למורה דרך וגם מגוון נושאים העצום הוא עדות לכך. משאלות מעשיות מחיי היום יום כמו "האם מותר לקיים יחסי אישות ללא נישואין" ועד לשאלות הגדולות והכלליות ביותר כמו, "מה מטרת החיים". כל תשובה מלמדת על ליבוביץ עוד קצת וחושפת את חוכמתו העצומה, ואת מקוריותו ואומץ הלב שלו.

רציתי לשאול אותך, פרופ' ליבוביץ – ישעיהו ליבוביץ משיב על מכתבים, הוצאת כתר, 533 עמ'

 

קפה ועוגה / ענבר ליבנת  מאחר והפינה הקטנה והצנועה שלי כאן אינה עוסקת בביקורת אלא בסקירת ספרים חדשים ומאחר ואני משתדל לא להסתפק במה שנכתב על גב הספר, אני נתקל שוב ושוב בקושי לכתוב, לומר משהו מעניין, על ספרי ביכורים.

למרות זאת, מדי פעם משהו לוכד את עיניי ואני מתפתה להספיק ולקרוא ולא רק לרפרף וכך גם עם הספר הקטן אבל המיוחד הזה. מי שידלג מעל האנונימיות של הכותבת, כיאה לספר ביכורים ומעל הכריכה הלא מזמינה יגלה קטעי פרוזה שלאט מתלכדים לכדי מונולוג שבו היא מספרת על עצמה ועל מחשבותיה, לא מהססת לחשוף אבל בלי שהחשיפה תהיה הדבר עצמו, וגם, עושה מעשה לא מקובל, פנייה ישירה אל הקוראים שלה, לעיתים כיחידים ולעיתים בקבוצה אחת, וגם זה מעשה שלא יכול לצלוח אם לא נעשה בכנות מוחלטת ולא כטריק ספרותי.

קפה ועוגה מאת ענבר ליבנת, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 112 עמ'

[related-posts title="'הַצָּעָה לְסֵפֶר'"]

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן