ברבעון השני של השנה נרשמה האטה בקצב הצמיחה בשל ירידה חדה ביצוא הסחורות, כאשר התוצר המקומי הגולמי גדל בקצב שנתי של 1.7%, זאת לאחר צמיחה של 2.8% ברבעון הראשון של השנה (בקצב שנתי ובמחירים קבועים). ההאטה בקצב הצמיחה התבטאה בירידה של 0.1% בקצב שנתי בתוצר לנפש. ההאטה בצמיחה נבעה בעיקרה מירידה חדה ביצוא הסחורות, זאת בעוד שבביקושים המקומיים (צריכה פרטית וציבורית והשקעות בנכסים קבועים) נרשמה האצה ברבעון השני. כך נמסר ממשרד האוצר.

מן הראוי לציין, כי נתוני הרבעון השני אינם כוללים את ההשפעות של מבצע צוק איתן על הכלכלה הישראלית. בהתאם להערכות באגף הכלכלן הראשי, הצמיחה ברבעון השלישי תפגע משמעותית.

שיפור קל בפעילות הריאלית

במקביל, הנתונים השוטפים לפעילות הריאלית הציגו שיפור קל. כך, מדד הייצור התעשייתי רשם גידול של 1.4% בחודש מאי, כאשר גידול זה בא לידי ביטוי בעלייה של המדד בענפי הטכנולוגיה העילית והמעורבת עילית. בנוסף, מדד המכירות ברשתות השיווק (העדכני לחודש יוני) ממשיך במגמת ההתאוששות מחודש ינואר, כאשר בארבעה מתוך חמשת החודשים האחרונים רשם המדד גידול. מנגד, מדד פדיון ענפי הכלכלה רשם בחודש מאי ירידה של 0.8%.

יציבות

שיעור האינפלציה השנתי ירד אל מתחת לגבול התחתון של יעד האינפלציה, כשבמקביל החליט בנק ישראל להוריד את הריבית. מדד המחירים לצרכן עלה ב-0.3% אחוז בחודש יוני, שיעור הגבוה במעט מהתחזיות המוקדמות. עם זאת, ב-12 החודשים שחלפו עלה מדד המחירים לצרכן בחצי אחוז, ירידה ביחס לחודשים אפריל ומאי. קצב האינפלציה הנוכחי נמוך מהגבול התחתון של יעד האינפלציה של בנק ישראל. הירידה בקצב האינפלציה מתבטאת בירידות במחירי המוצרים הסחירים (זאת בשל התחזקות השקל) והמוצרים הלא סחירים – נתון המצביע על האטה בביקושים המקומיים.

הורדת הריבית

הוועדה המוניטארית של בנק ישראל החליטה להוריד את ריבית חודש אוגוסט (הנקבעת בסוף חודש יולי) לרמה של 0.5%, זהה לרמת השפל שנרשמה בשיאו של משבר הסאב-פריים. הורדת הריבית נבעה מההאטה במשק ומהירידה בקצבי האינפלציה. במקביל, בציפיות האינפלציוניות ל- 12 החודשים הבאים, הנגזרות משוק ההון, נרשמה בחודש יולי ירידה של 0.1 נקודת אחוז לרמה של 1.3%, וכפועל יוצא מכך הריבית הריאלית עלתה לרמה שלילית של 0.54%.

יתרות מט"ח

יתרות המט"ח של בנק ישראל בחודש יולי הסתכמו בסך של 87.1 מיליארד דולר. בתוך כך, רכש בנק ישראל 1.4 מיליארד דולר, מתוכם 1.1 מיליארד במסגרת רכישות לא מתוכננות. הגידול ביתרות המט"ח קוזז, בין היתר, בשל שערוך יתרות בהיקף של 0.75 מיליארד דולר, זאת על רקע הפיחות של האירו ביחס לדולר.