Skip to content

לפיד: לא להעלות מסים – להרחיב את הגירעון

נאם היום בוועידה הכלכלית הלאומית של כלכליסט וציין, כי הדבר האחרון שהכלכלה הישראלית זקוקה לו עכשיו הוא עוד מיסים ועוד קיצוצים. "הניסיון הבינלאומי מהשנים האחרונות מוכיח שתקציבי צנע אינם מועילים" הוא הדגיש והוסיף, כי גירעון נמוך הוא לא מטרה בפני עצמה
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

"מעמד הביניים הישראלי מרגיש היום שהמדינה מתייחסת אליו כמו אל פרה חולבת. אין כבר מאיפה לחלוב. לכן לא נעלה מסים, מפני שעברו הימים שבהם בכל פעם שיש בעיה באופן אוטומטי מטילים אותה על האזרחים. במקום זאת עלינו להרחיב את הגירעון, לתת מענה לצרכים הביטחוניים ההכרחיים ודווקא בעת הזו לשפר את השירותים החברתיים וליצור מנועי צמיחה חזקים למשק", כך אמר היום שר האוצר וחבר הקבינט המדיני יאיר לפיד בוועידה הכלכלית הלאומית של כלכליסט.

שר האוצר יאיר לפיד. צילום: דן בר דוב
שר האוצר יאיר לפיד. מעמד הביניים הוא לא פרה חולבת. צילום: דן בר דוב

"איפה לשים את הכסף?"

לדבריו, אנו חיים במדינה שהתמ"ג שלה הוא אחד מעשרת הגבוהים בעולם, שאזרחיה מרוויחים יותר והכנסתם הפנויה גדולה יותר, שיש בה מיסים נמוכים ושירותים חברתיים טובים, כבישים וחינוך, בתי חולים ותעשיה, תיירות צומחת, בטחון אישי ובטחון סוציאלי. "ועדיין, אסור לנו כמובן להתעלם מן האיומים הביטחוניים שיש סביבנו… תקציב 2015, שעלי להגיש לממשלה בעוד תשעה ימים בדיוק, נושא בחובו את דילמת חיינו: איפה לשים את הכסף? אם לא נשים אותו בחינוך, לא נגדל את הדור הבא של 8200, אם לא יהיה לנו 8200, הקסאמים ימשיכו לפגוע בבתי הספר של נחל עוז ושדרות ולא יהיה לנו חינוך", ציין השר.

לפיד ציין, כי כחבר הקבינט הבטחוני הוא מבין לגמרי את הצורך לתת תשובות כלכליות לשורה של איומים ביטחוניים חדשים. את החובה לרכוש עוד מעילי רוח לטנקים ועוד כיפות ברזל שיגנו על תושבי ישראל. "כל הדברים האלה עולים כסף", הוא הדגיש, "יש במערכת הביטחון מקומות שבהם יש בהחלט שומנים שבהם אפשר לייעל ולחסוך, אבל אנחנו לא נחסוך אגורה על חיי אזרחים או על חיי החיילים שלנו".

"תקציבי צנע חונקים את הצמיחה"

שר האוצר דיבר על שתי אפשרויות לדבריו שתיהן לגיטימיות ומגובות בלא מעט כלכלנים העומדים מאחוריהן. "האפשרות הראשונה היא לשמור על המסגרת התקציבית בכל מחיר. אם צריך לתת עוד כסף לביטחון או לשירותים האזרחיים, הפתרון הוא להעלות מיסים ולשמור על גירעון נמוך.
בעיני, זו אינה האפשרות הנכונה. כבר לפני המבצע הורגשה האטה בצמיחה במשק, והמערכה החריפה את המצב. הדבר האחרון שהכלכלה הישראלית זקוקה לו עכשיו הוא עוד מיסים ועוד קיצוצים. הניסיון הבינלאומי מהשנים האחרונות מוכיח שתקציבי צנע אינם מועילים. איך אמר אולי ריין, הנציב הכלכלי של האיחוד האירופי, 'נמאס לי מהצנע'. תקציבי צנע חונקים את הצמיחה, עוצרים יזמות, ויוצרים אווירה של חוסר סיכוי. אחרי מלחמה ממושכת, תקציב כזה עלול להיות הרסני ממש לאווירה הציבורית.

"כלכלה היא גם פסיכולוגיה. מעמד הביניים הישראלי מרגיש היום שהמדינה מתייחסת אליו כמו אל פרה חולבת. בכל פעם שיש בעיה, חולבים אותם עוד יותר. אין כבר מאיפה לחלוב. חוסן לאומי מורכב משלושה דברים: מעוצמה צבאית, מחוסן אזרחי, ומאמון – אמון בהנהגה, אמון בכלכלה, אמון בזה שמתקיים בישראל משחק הוגן שבו בתמורה לעבודה קשה ולמיסים שלו האזרח מקבל חינוך לילדיו ובריאות להוריו והכנסה פנויה לעצמו.

"מה שמוביל אותי לאפשרות השניה, והמועדפת עלי: לא להעלות מיסים, מפני שעברו הימים שבהם בכל פעם שיש בעיה באופן אוטומטי מטילים אותה על האזרחים. במקום זאת עלינו להרחיב את הגירעון, לתת מענה לצרכים הביטחוניים ההכרחיים ודווקא בעת הזו לשפר את השירותים החברתיים וליצור מנועי צמיחה חזקים למשק.

"מרווח ביטחון"

לפיד הסביר, כי שגירעון נמוך הוא לא מטרה בפני עצמה. גירעון נמוך נועד לאפשר לכלכלה מרווח ביטחון למקרה שיקרה משהו יוצא דופן. משהו כמו סופת הוריקן, או משבר גלובלי, או מערכה צבאית. "הרי בדיוק בשביל זה עשינו את כל הצעדים הקשים בתקציב הקודם. כדי שאפשר יהיה להרחיב את הגירעון באירועים אקסוגניים – חיצוניים – שאין עליהם שליטה. אירועים בדיוק כמו מערכת ,צוק איתן,, שנמשכה 50 יום, ושבמהלכה נורו אלפי טילים על מדינת ישראל וגרמו לנזק כלכלי ולשיתוק וכמובן, והקשה מכל, מערכה שבמהלכה נהרגו 67 חיילים וחמישה אזרחים, ונפצעו 1,620 חיילים ו-837 אזרחים".

"לספוג את רוב עלות המבצע"

הוא הוסיף, כי "מה שעשינו בתקציב 2013-14 מאפשר לנו לספוג את רוב עלות המבצע כבר השנה, למרות שזוהי שנה שבה הרחבנו באופן משמעותי את תקציבי החינוך, הבריאות והרווחה. השאלה שעליה נועד תקציב 2015 לענות היא, איך אנחנו רוצים לצאת ממבצע צוק איתן ומתוצאותיו? והתשובה היא שאנחנו רוצים לצאת ממנו לא עם ייאוש מתגבר, אלא עם תקווה. תקציב הוא לא כלי לניהול מאזן טכני של הוצאות והכנסות. הוא הדרך של המדינה לבטא את סדר העדיפויות הלאומי שלה. הוא הדרך שלנו לתאר את העולם שבו אנחנו רוצים לחיות. היעדים שלנו הם רמת חיים גבוהה, שיפור השיוויון, עזרה לאוכלוסיות המוחלשות כולל תוספת של מיליארד שקל לניצולי השואה, מאפשר מיצוי הפוטנציאל האישי של כל אחד ואחת מאתנו, וכמובן מחזק את הביטחון אישי".

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן