מקלחת של חושך וסיפורים נוספים / מתי שמואלוף  המעבר מכתיבת שירה לפרוזה תמיד מעורר עניין ותמיד מעלה שאלות כמו מה מן השירה יגלוש אל הסיפורת.

מתי שמואלוף, אחד המשוררים הבולטים של השנים האחרונות ופעיל חברתי בולט אשר היה שותף להקמתה של "גרילה תרבות" (אשר שילבה בין תרבות ופעילות חברתית פוליטית ואף החלה לעסוק לאחרונה בהוצאה לאור) כבר התנסה בכתיבת פרוזה בעבר כאשר סיפור שלו נכלל בקובץ "תהודת זהות" שראה אור בהוצאת עם עובד אולם הקובץ "מקלחת של חושך" מבשר על דריסת רגל משמעותית יותר ובהתנסות חדשה עבור מי שנחשב כבר לכותב ותיק ומשפיע.

אסופת הסיפורים נעה בין הריאלי לפנטסטי ועיקר תוכלו למצוא שם דמויות בדיוניות הקמות לתחייה, יוצאות מבין הדפים ופורצות לחייהם של אלה שבראו אותן.

מקלחת של חושך וסיפורים אחרים מאת מתי שמואלוף, הוצאת כנרת זמורה ביתן, 410 עמ'

עוד תראה / ניקולא פארג  ספרו השמיני של אחד הסופרים הצעירים המצליחים בצרפת (והשני הרואה אור בעברית) שזכה בעבר גם לכינוי הסופר היפה ביותר בצרפת. לפני כשש שנים ראה אור "הייתי מאחורייך", גם הוא בבבל וזכה לביקורות חיוביות לאחר הצלחה גדולה בארץ המוצא. מאז, לא מעט קוראים חיכו לתרגום נוסף של אחד מספריו, והנה בשעה טובה, זה בא.

"עוד תראה" הוא מונולוג בגוף ראשון של גבר צעיר, אב חד הורי  המאבד את בנו הצעיר בתאונת רכבת במטרו. לכאורה זהו ספר על שכול ואובדן ובאמת גם הם נמצאים שם, אבל מקום מרכזי יותר תופסת שאלת האהבה ההורית ומשמעותה. פארג כותב בכנות ובחכמה על יחסיו עם בנו אשר היה על סף גיל ההתבגרות טרם מותו. אלה שאהבו את קולו המיוחד של המספר ב "הייתי מאחורייך ישמחו לגלות דמיון רב לדובר ב "עוד תראה", גם הוא מלא רגישות ואבחנות דקות דקות הנוגעות לכל אחד כמעט.

עוד תראה מאת ניקולא פארג, הוצאת בבל, תרגמה מצרפתית: לנה אטינגר, 175 עמ'

סוס אחד נכנס לבר / דויד גרוסמן עבור הקהל הישראלי (ועבור חנויות הספרים..) ספר חדש של דויד גרוסמן הוא חגיגה אמיתית. וגם אם השימוש במילה "חגיגה" בהקשר הזה נשמע קלישאתי משהו, כדאי לזכור שלרוב, קלישאות מייצגות נאמנה את המציאות.. על אף שגרוסמן הוא אחד מסמליו הבולטים של השמאל ומחנה השלום, הוא עדיין מצליח לשמור על מעמדו כסופר הישראלי האהוב ביותר על הקוראים, בוודאי בשנים האחרונות, ולהגיע גם לקוראים רבים הנמצאים מחוץ לקהל אוהדיו האוטומטי.

במועדון סטדנאפ נתנייתי, בתוף מרתף, הולכת ומשנה כיוון הופעתו של הסטנאפיסט דובל'ה ג'י. לא ברור אם שינוי הכיוון הוא ארוע ספונטני או מהלך מתוכנן של האמן אך הקהל, שבכלל התכוון לצחוק, מוצא עצמו מהופנט לסיפורו של דובל'ה שנקרע בין הצורך לספר את סיפורו לבין הצורך להצחיק את הקהל.

סוס אחד נכנס לבר מאת דויד גרוסמן, הוצאת הספריה החדשה, 198 עמ'

פליטים יהודים במלחמת העצמאות / נורית כהן-לוינובסקי  באופן טבעי למדי, כאשר צמד המילים מלחמת העצמאות מופיעות בסמיכות למילה פליטים, המחשבה נודדת אל סיפור הנכבה של ערביי ישראל, אל האסון שפקד אותם ולא זכה להכרה עד לרגע זה על ידי רוב חלקיה של החברה הישראלית. אולם, מסתבר שמלחמת העצמאות הותירה עם סיומה גם כשישים אלף פליטים יהודים שנותרו ללא קורת גג מיטלטלים ממקום למקום.

סביר להניח שיהיו מי שיתקוממו על הצגת סבלם של הפליטים היהודים אשר עם סיום המלחמה, מצאו עצמם לפחות בצד המנצח, זאת אל מול הפלסטינים תושבי הארץ שנקרעו מביתם ולא ישובו אליו עוד, אך זאת בוודאי אינה סיבה לדחוק את סיפורם העלום הצידה. אולי דווקא העלאת הסיפור הנשכח תאפשר גם דיבור אחר, פתוח ומתגונן פחות עם אלו שרואים במלחמת העצמאות אסון לאומי.

פליטים יהודים במלחמת העצמאות מאת נורית כהן-לוינובסקי, הוצאת עם עובד, 302 עמ'

[related-posts title="'הַצָּעָה לְסֵפֶר'"]