שגרירות האיחוד האירופי בישראל צלצלה בפעמוני אזהרה כשהמסר בפיה: "אם לא יהיה טיפול במצב ההומניטרי בעזה  האלימות עלולה להתחדש". בתדרוך מיוחד לכתבים, שערכה השגרירות לכתבים המדיניים, היא דרשה לזרז את ההתערבות במצב ההומניטארי ברצועת עזה, כדי לסייע במהירות לתושביה ולמנוע פיצוץ אלים.

שגריר האיחוד האירופי בישראל, לארס פאבורג אנדרסן, קרא עוד לצדדים לחזור במהרה לשיחות בקהיר, על הסכם ארוך טווח ולהחזיר את הרשות הפלסטינית לרצועת עזה, תוך חידוש המו"מ בין ישראל לרשות הפלסטינית.

"אם המצוקה ההומניטארית תימשך כך, ללא טיפול – יש פוטנציאל גדול לאלימות מחודשת כבר בקרוב", אמר השגריר אנדרסן. "אסור לחזור לאי יציבות ברצועת עזה. אסור לחזור לסטטוס קוו שהיה  קודם. זו אינה אופציה. צריך להחזיר את רצועת עזה לנורמליות ולאפשר לה להשתקם כלכלית – תוך שמירה על האינטרסים הביטחוניים של ישראל ותוך שאיפה לפירוק ארגוני הטרור מנשקם, בטווח זמן רחוק יותר".

נציג האיחוד האירופי ביהודה ושומרון וברצועת עזה, ג'ון גאט-ראטר, סיפר כי ביקר ביום שני השבוע ברצועת עזה ונפגש שם עם נציגי ארגונים אזרחיים ועם נציגי אונר"א ושרים מהממשלה הפלסטינית ברצועת עזה. "ההרס שמצאתי שם איום ונורא", אמר גאט-ראטר. "היאוש עמוק ביותר. הפחד מהתפרצות אלימות מחודשת – אמיתי. הלחץ אקוטי. כל זה יכול להיות מתורגם שוב לאלימות קשה. תשתיות החשמל והמים נפגעו. רבים נותרו ללא מקלט. הפלסטינים בעזה חשים מושפלים ורוצים לראות שינוי בשטח. אבל הרשות הפלסטינית לא נראית בשטח ולא לוקחת חלק פעיל בעזה – וזה רק מוסיף לייאוש".

הכעס בקרב תושבי רצועת עזה עצום. הוא לא מופנה רק כלפי ישראל. לדברי גאט-ראטר התושבים בעזה כועסים גם על הרשות הפלסטינית ואבו מאזן, וגם על החמאס.  שהביא את עזה למצב הנוכחי, וכעס גדול על ישראל בעקבות ההפצצות בצוק איתן. "אנחנו לא רואים ניסיון רציני לפתור את הקשיים ההומניטאריים וזאת, בשעה, שחייבים לראות בדחיפות התחדשות ושיקום כלכלי ברצועת עזה".

בתשובה לשאלה כיצד יבוצע הפיקוח על הכספים שיגיעו לרצועת עזה או על הכנסת מלט ורכיבים אחרים לרצועה, מבלי שאלה ישמשו את הטרור, אמר גאט-ראטר: "יש לנו יכולות טכניות רציניות מאוד, לעקוב אחרי הכספים שמגיעים – כדי לוודא שלא ישמשו את הטרור. גם בנושא המלט וחומרי הבנייה ישנן דרכים לעקוב אחר השימוש שנעשה בהם. צריך למצוא את המנגנון שיבצע את הפיקוח והמעקב".

שגריר האיחוד האירופי, לארס פאבורג אנדרסן, התייחס גם הוא לנושא ואמר כי שאלת הפיקוח תצטרך למצוא את פתרונה, בין השאר, גם בשיחות בקהיר. "זו שאלה שגם הרשות הפלסטינית ומצרים יצטרכו לתת עליה את הדעת. יש הרבה עבודה שתצטרך להיעשות שם בנושא זה", אמר.

שגריר האיחוד האירופי, אנדרסן, דחק בישראל להשתתף בכינוס בקהיר ואמר עוד כי חיוני מאוד שעד 12 באוקטובר – מועד כינוס ועידת התורמים לשיקום עזה, שייערך בקהיר – יוכל האיחוד האירופי לקבל תשובות ברורות – האם וכיצד ניתן יהיה להתחיל בפעולות השיקום ובמימון פעולות אלה. הוא  הבהיר גם כי האיחוד האירופי יהיה מוכן להשתתף בפיקוח על הפסקת האש, לרבות באמצעות כוח הפקחים האירופי EUBAM, שהוקם בעבר כדי לפקח על מניעת הברחות נשק לעזה.

השגריר אנדרסן מתח ביקורת נוקבת על החלטת ישראל להלאים 4,000 דונם בגוש עציון והביע דאגה גם מאפשרות שישראל עומדת תכריז על בנייה בשכונת גבעת המטוס בירושלים. "פעילות ההתנחלויות מזיקה, בוודאי בעיתוי הנוכחי שכולנו רוצים לחדש את המשא ומתן", אמר אנדרסן. עם זאת הבהיר כי עיצומים בנושא זה אינם כרגע על הפרק.

שגריר האיחוד האירופי התייחס גם לנושא דאעש ואמר כי הנושא מדאיג מאוד את כל 28 חברות האיחוד האירופי שמתכוונות לטפל בנושא, בין השאר, בשיתוף פעולה מודיעיני ובחקיקה מיוחדת.  כאשר נשאל האם הוא מסכים להשוואה שעשה ראש הממשלה נתניהו, בין דאעש לחמאס, שמקורם מאותו עץ רעיל – אמר לארס פאבורג אנדרסן: "אני לא מומחה לדאעש, אבל ממה שאני יודע מנהיג דאעש בגדדי עויין את חמאס. לעת עתה, לפחות, יש הבדלים מהותיים בין השניים וצריך לראות את הניואנסים וההבדלים. המודיעין שלי אומר לי שזה ההיפך".

על החלטת המועצה לזכויות האדם בז'נבה, למנות את ועדת החקירה בראשות שאבאס, אמר אנדרסן כי חברות האיחוד במועצה לא תמכו בהקמת הוועדה. עם זאת הביע אנדרסן תמיכה בוועדה "עם מנדט מאוזן", שתחקור גם את הפגיעה מצד החמאס באזרחים ישראליים.