Skip to content

ניצבת/ אברהם ב. יהושע – סקירה וביקורת

לאורך כל הקריאה בספר הדהד בי הפסוק מהתנ"ך "אֲנִי הָאִשָּׁה הַנִּצֶּבֶת עִמְּכָה בָּזֶה". המילה נִּצֶּבֶת, כשם הספר, מופיעה בתנ"ך רק בפסוק זה. משפט זה אומרת חנה, אשת אלקנה, האישה העקרה המפורסמת ביותר בתנ"ך. בנוסף משסיימתי לקרוא פתחתי את התנ"ך ומצאתי שלאחר שחנה נפקדת בבנה שמואל, מעלה חנה למשכן גם נבל יין, ונוגה היא נבלנית. פרטים קטנים מאירים את הספר כולו, ובכלל האינטרטקסטואליות והדיוק של א.ב. יהושע גרמו לי פעמיים להתרגש עד הוזלת דמעה בקצה העין

ניצבת/ אברהם ב. יהושע – סקירה וביקורת

לאורך כל הקריאה בספר הדהד בי הפסוק מהתנ"ך "אֲנִי הָאִשָּׁה הַנִּצֶּבֶת עִמְּכָה בָּזֶה". המילה נִּצֶּבֶת, כשם הספר, מופיעה בתנ"ך רק בפסוק זה. משפט זה אומרת חנה, אשת אלקנה, האישה העקרה המפורסמת ביותר בתנ"ך. בנוסף משסיימתי לקרוא פתחתי את התנ"ך ומצאתי שלאחר שחנה נפקדת בבנה שמואל, מעלה חנה למשכן גם נבל יין, ונוגה היא נבלנית. פרטים קטנים מאירים את הספר כולו, ובכלל האינטרטקסטואליות והדיוק של א.ב. יהושע גרמו לי פעמיים להתרגש עד הוזלת דמעה בקצה העין

במרכז הספר "ניצבת" של אברהם ב. יהושע עומדת נוגה, גרושה ללא ילדים, אשר מנגנת בנבל בתזמורת בהולנד. לאחר מות אביה שבה נוגה לישראל כדי שאמה תוכל לבחון את אפשרות המעבר לדיור מוגן בתל אביב, קרוב למקום מגוריו של אחיה חוני, ובאותו זמן תשמור נוגה על דירת אמם בירושלים. בזמן שהותה בארץ, כדי שתוכל להתפרנס מעט ולהעסיק את עצמה, נוגה עובדת בסוכנות ניצבים, ומופיעה כניצבת בסרטים וסדרות שונים.

רב עלילייה

הכתיבה של א.ב. יהושע נעימה מאוד לעין ולא פחות חשוב ערבה לאוזן, כלומר בעלת ריתמוס שהתנגנותו גורמת עונג. השפה של המחבר לא מציבה בפני הקורא משוכות המקשות עליו לקרוא את הספר, ויחד עם זאת אינה מקלה על הקורא ומאפשרת לו לרוץ ולדלג בספר, אלא מכריחה אותו לשהות בתוך הטקסט, להשעות את מבטו על הטקסט ולהשתאות על האמור בטקסט.

טווית העלילה של המחבר היא מעשה אמן, ואינה מתמקדת רק בעלילה המרכזית אלא גם בפרטים הקטנים ביותר. א.ב. יהושע דואג ששוט שנקנה במערכה הראשונה, יצליף, באופן הכי לא צפוי, במערכה השלישית.

בנוסף, עבודתה של נוגה כניצבת הופכת את הספר למרובה עלילות, לרב עלילייה, ומאפשרת למחבר להשתתף במשחק הזהויות הפוסטמודרני מבלי להיות חלק ממנו – זהו פוסטמודרניזם בהתגלמותו.

הערה אחת בלבד לספר מצוין זה: מוטב היה אם הדיון הנרחב יחסית שנעשה בבחירתה של נוגה היה רק נרמז בספר. הדיון הנרחב עלול למנוע מהקורא לפתח מניעים משלו למעשה.

אֲנִי הָאִשָּׁה הַנִּצֶּבֶת עִמְּכָה בָּזֶה" (שמואל א, פרק א, פסוק 26)

עד היכן מגיעה קפדנותו של א.ב. יהושע על כל פרט? לאורך כל הקריאה בספר הדהד בי הפסוק מהתנ"ך "אֲנִי הָאִשָּׁה הַנִּצֶּבֶת עִמְּכָה בָּזֶה" (ספר שמואל א, פרק א, פסוק 26). המילה נִּצֶּבֶת, כשם הספר, מופיעה בתנ"ך רק בפסוק זה. את המשפט הזה אומרת חנה, אשת אלקנה, שהיא אולי האישה העקרה המפורסמת ביותר בתנ"ך (לצד רוב אימהות האומה).

משסיימתי לקרוא פתחתי את התנ"ך ומצאתי שלאחר שחנה נפקדת בבנה שמואל וזה נגמל, היא מעלה למשכן שלושה פרים ואיפת קמח, וגם – נבל יין. ונוגה היא נבלנית. ואמנם, נבל יין אינו נבל אך השימוש בכלי הנגינה מתוך צירוף מילים זה יפה הוא.

פרטים קטנים אלו מאירים את כל הספר, ומכריחים את מוחו של הקורא לעבוד גם לאחר שסיים לקרוא. ובכלל האינטרטקסטואליות והדיוק של המחבר גרמו לי פעמיים להתרגש עד הוזלת דמעה בקצה העין.

העיסוק של א.ב. יהושע באשה שמחליטה מרצונה שלא להביא ילדים הוא פורץ דרך. ארגוני נשים יצאו בתוכחה על א.ב. יהושע על כך שאמר בראיון ב-"7 ימים", ידיעות אחרונות, כי לדעתו אשה שמחליטה שלא להביא ילדים היא נכה, אך הראיון בעיתון טפל לרעיון שעומד במרכז הספר, ואישה אשר תקרא את הספר גם בעוד עשור ויותר עשויה לשאוב ממנו כוחות.

ניצבת, אברהם ב. יהושע, הוצאת הספריה החדשה, 2014, 296 עמ'

במרכז הספר "ניצבת" של אברהם ב. יהושע עומדת נוגה, גרושה ללא ילדים, אשר מנגנת בנבל בתזמורת בהולנד. לאחר מות אביה שבה נוגה לישראל כדי שאמה תוכל לבחון את אפשרות המעבר לדיור מוגן בתל אביב, קרוב למקום מגוריו של אחיה חוני, ובאותו זמן תשמור נוגה על דירת אמם בירושלים. בזמן שהותה בארץ, כדי שתוכל להתפרנס מעט ולהעסיק את עצמה, נוגה עובדת בסוכנות ניצבים, ומופיעה כניצבת בסרטים וסדרות שונים.

רב עלילייה

הכתיבה של א.ב. יהושע נעימה מאוד לעין ולא פחות חשוב ערבה לאוזן, כלומר בעלת ריתמוס שהתנגנותו גורמת עונג. השפה של המחבר לא מציבה בפני הקורא משוכות המקשות עליו לקרוא את הספר, ויחד עם זאת אינה מקלה על הקורא ומאפשרת לו לרוץ ולדלג בספר, אלא מכריחה אותו לשהות בתוך הטקסט, להשעות את מבטו על הטקסט ולהשתאות על האמור בטקסט.

טווית העלילה של המחבר היא מעשה אמן, ואינה מתמקדת רק בעלילה המרכזית אלא גם בפרטים הקטנים ביותר. א.ב. יהושע דואג ששוט שנקנה במערכה הראשונה, יצליף, באופן הכי לא צפוי, במערכה השלישית.

בנוסף, עבודתה של נוגה כניצבת הופכת את הספר למרובה עלילות, לרב עלילייה, ומאפשרת למחבר להשתתף במשחק הזהויות הפוסטמודרני מבלי להיות חלק ממנו – זהו פוסטמודרניזם בהתגלמותו.

הערה אחת בלבד לספר מצוין זה: מוטב היה אם הדיון הנרחב יחסית שנעשה בבחירתה של נוגה היה רק נרמז בספר. הדיון הנרחב עלול למנוע מהקורא לפתח מניעים משלו למעשה.

אֲנִי הָאִשָּׁה הַנִּצֶּבֶת עִמְּכָה בָּזֶה" (שמואל א, פרק א, פסוק 26)

עד היכן מגיעה קפדנותו של א.ב. יהושע על כל פרט? לאורך כל הקריאה בספר הדהד בי הפסוק מהתנ"ך "אֲנִי הָאִשָּׁה הַנִּצֶּבֶת עִמְּכָה בָּזֶה" (ספר שמואל א, פרק א, פסוק 26). המילה נִּצֶּבֶת, כשם הספר, מופיעה בתנ"ך רק בפסוק זה. את המשפט הזה אומרת חנה, אשת אלקנה, שהיא אולי האישה העקרה המפורסמת ביותר בתנ"ך (לצד רוב אימהות האומה).

משסיימתי לקרוא פתחתי את התנ"ך ומצאתי שלאחר שחנה נפקדת בבנה שמואל וזה נגמל, היא מעלה למשכן שלושה פרים ואיפת קמח, וגם – נבל יין. ונוגה היא נבלנית. ואמנם, נבל יין אינו נבל אך השימוש בכלי הנגינה מתוך צירוף מילים זה יפה הוא.

פרטים קטנים אלו מאירים את כל הספר, ומכריחים את מוחו של הקורא לעבוד גם לאחר שסיים לקרוא. ובכלל האינטרטקסטואליות והדיוק של המחבר גרמו לי פעמיים להתרגש עד הוזלת דמעה בקצה העין.

העיסוק של א.ב. יהושע באשה שמחליטה מרצונה שלא להביא ילדים הוא פורץ דרך. ארגוני נשים יצאו בתוכחה על א.ב. יהושע על כך שאמר בראיון ב-"7 ימים", ידיעות אחרונות, כי לדעתו אשה שמחליטה שלא להביא ילדים היא נכה, אך הראיון בעיתון טפל לרעיון שעומד במרכז הספר, ואישה אשר תקרא את הספר גם בעוד עשור ויותר עשויה לשאוב ממנו כוחות.

ניצבת, אברהם ב. יהושע, הוצאת הספריה החדשה, 2014, 296 עמ'

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן