הוגשה עתירה לבג"ץ נגד סגירת שדה התעופה הרצליה

ב-2015 אמור השדה להיסגר ללא מתן חלופה, למרות החלטות ממשלה לתכנן חלופה אליה תועתק פעילות התעופה האזרחית המתקיימת בו. עמותת משתמשי שדה התעופה הרצליה: "סגירת שדות התעופה בהרצליה ובשדה דב עלולה לגרום למכה קטלנית וחיסול התעופה האזרחית בישראל

Print Friendly

עמותת משתמשי שדה התעופה הרצליה, המייצגת מאות טייסים פרטיים ומסחריים, מדריכי טיסה, חניכים, מכונאים, בעלי חברות ועסקים הפועלים בשדה התעופה הרצליה, עתרה לבג"ץ נגד שר התחבורה ישראל כץ ונגד רשות שדות התעופה, בגלל "הסכנה הקיומית המרחפת מעל לפעילות התעופה הכללית בישראל, בעקבות הכוונה לסגור את שדה התעופה בהרצליה ב-15 אפריל 2015, ללא מתן חלופה מתאימה לפעילות השדה".

שדה התעופה הרצליה. פעילות עניפה של תעופה אזרחית במרכז הארץ. צילום: מוטי שוימר

שדה התעופה הרצליה. פעילות עניפה של תעופה אזרחית במרכז הארץ. צילום: מוטי שוימר

החלטות ממשלה

בבסיס העתירה עומדת הטענה כי משרד התחבורה ורשות שדות התעופה אינם מבצעים ומיישמים את החלטות הממשלה בעניין תכנון וקידום חלופה אליה תועתק פעילות התעופה האזרחית המתקיימת בשדה תעופה הרצליה. אף שהתקבלו שתי החלטות מפורשות של הממשלה, הראשונה בפברואר 2009 (החלטת ממשלה 4463) והשנייה באוקטובר 2012 (החלטת ממשלה 5188) בהן הוחלט לקדם תכנון מפורט של שדה תעופה אזרחי חלופי לקליטת הפעילות המתקיימת בשדה תעופה הרצליה, לא בוצע תכנון כאמור והחלטות הממשלה לא יושמו עד למועד זה.

אין חלופה

מעמותה נמסר, "אנו נמצאים חודשים ספורים לפני תרחיש אפשרי של הפסקה מוחלטת של כל הפעילות בשדה תעופה הרצליה, בלי שהתבצעו הפעולות לגביהן החליטה הממשלה בדבר קידום ותכנון שדה תעופה חלופי, כאשר נכון למועד הגשת העתירה לא קיימת חלופה שתאפשר את קיומן של הפעילויות החיוניות, המסחריות והאחרות המתקיימות בשדה במשך עשרות שנים. מצב זה הינו בלתי מתקבל על הדעת מבחינת התעופה האזרחית בישראל בפרט ומבחינת מדינת ישראל כמדינה מערבית מודרנית ככלל".

"משמעות קטלנית"

רק לפני כמה שבועות, במסגרת דיון דחוף של ועדת הכלכלה של הכנסת, שיזמו חברי הכנסת איילת שקד, רוברט אילטוב ונחמן שי, ציין נציג משרד התחבורה בדיון כי "המשמעות של הפסקת הפעילות בהרצליה והפסקת הפעילות של התעופה הכללית בשדה דב היא קטלנית לתעופה הכללית". יו"ר הוועדה, ח"כ פרופ' אבישי ברוורמן, הוסיף ואמר כי "לא ייתכן שיאפשרו כאן את גדיעת כל הפעולות של התעופה האזרחית בישראל".

שדה התעופה הרצליה הוא מרכז פעילות התעופה הכללית (General Aviation) במדינת ישראל. תחת ענף זה מתקיימת פעילות חיונית ענפה, ובין היתר: טיסות פרטיות, לימודי טיסה והכשרת טייסים, טיסות במטוסים בינוניים (טיסות מנהלים), טיסות מסחריות לא סדירות, טיסות מסוקים, טיסות חקלאיות, טיסות צילום (לרבות לצרכי אכיפה), טיסות גשם, טיסות אמבולנס, ועוד.

הפעילויות בשדה התעופה הרצליה

חשיבותו וחיוניותו הלאומית של שדה התעופה הרצליה במערך התעופה הכללית מתבטאת, בין היתר, בנתונים הבאים אודות הפעילויות המתקיימות בשדה התעופה:

לימודי טיסה והכשרת טייסים – יותר מ-80% מתלמידי קורסי הטייס האזרחיים בישראל למדו והוכשרו כטייסים בשדה התעופה הרצליה. ללא בוגרי קורסי טייס אזרחיים אלה, המהווים את עתודת טייסי חברות התעופה האזרחיות בישראל, צפוי להתרחש בסבירות גבוהה מאוד מחסור ממשי בעתיד בטייסים אזרחיים, שיחייב לאייש את התקנים החסרים בטייסים זרים. בשונה ממה שהיה מקובל בישראל בעבר, חלק ניכר, והולך וגדל, של הטייסים הרוכשים בשנים האחרונות הכשרה כטייסים מסחריים-אזרחיים בישראל, כולל טייסי חברות התעופה הישראליות (אלעל, ארקיע וישראייר), אינם יוצאי חיל האוויר.

טיסות אזרחיות – שדה התעופה הרצליה הינו הבסיס העיקרי לטיסות אזרחיות בישראל. מנתוני הדוחות והסיכומים השנתיים ביחס לכמות התנועות האוויריות בשדה התעופה הרצליה (המראות ונחיתות), המתפרסמים על ידי רשות שדות התעופה ורשות התעופה האזרחית, עולה כי שדה התעופה הרצליה הוא הפעיל ביותר בישראל.

תחזוקת ובדק מטוסים – יותר מ-90% מהמטוסים הקלים שבמדינת ישראל מתוחזקים באורח קבע בשדה התעופה הרצליה. כך לדוגמה, מטוסי טייסת הכיבוי האווירית, הנותנת מענה מבצעי לשריפות יער, מתוחזקים במתקנים שבשדה התעופה הרצליה.

חשיבות לאומית

תשתית זו הינה בעלת חשיבות לאומית, חברתית, כלכלית ואסטרטגית, המשרתת נאמנה מזה עשרות שנים את תחום התעופה הכללית במדינת ישראל. שדה תעופה הרצליה הינו בסיס האם של הפעילות בתחום והוא מרכז את הפונקציות התעופתיות והמערכים התומכים במישרין ובעקיפין בענף, רובן ככולן. משמעות סגירת שדה התעופה הרצליה, ללא שקיימת לו חלופה מתאימה הינה הרת אסון לתעופה הכללית בישראל. מטרת העתירה למנוע את התרחיש האפשרי של חיסול התעופה הכללית במדינת ישראל, הלכה למעשה. העתירה הינה ניסיון נואש ואחרון מצד מי שעתיד התעופה הכללית יקר להם.

יחס עגום

מצבה העגום של התעופה האזרחית בישראל משתקף בנתונים שפרסמה רשות התעופה האזרחית לפיהם בשנת 1977, כאשר אוכלוסיית ישראל מנתה 3.6 מיליון נפש – פעלו בישראל 7 שדות תעופה. בשנת 2018, מועד בו אוכלוסיית ישראל צפויה להגיע לכ-9 מיליון נפש – יפעלו בישראל רק 4 (או 5) שדות תעופה. מה גם שאם לא יוקם שדה תעופה חלופי להרצליה לא יהיה מלבד נתב"ג שדה תעופה נוסף במרכז הארץ.

העמותה מדגישה, כי "במשך שנים, בכל הליך, פורום תכנוני, ועדה או דיון מקצועי, שעסק באפשרות להפסקת הפעילות בשדה התעופה הרצליה, נכרך הדיון במהודק עם החובה להתחיל באופן מיידי בתכנון מפורט, קידום והכשרה של שדה תעופה חלופי, אליו תועתק הפעילות התעופתית של שדה התעופה הרצליה. הדבר עוגן באופן מפורש גם בשתי ההחלטות המפורשות של ממשלת ישראל. למרבה הצער הדבר לא נעשה עד היום, על אף פניותיהם החוזרות של העותרים לרשויות האמונות על הדבר, ולא נותר לעותרים אלא לבקש את התערבותו של בית משפט".

Print Friendly

על אודות עמי אטינגר

עורך חדשות ב"דבר", "ידיעות אחרונות" ו-25 שנה עיתונאי ב"מעריב" בתפקידים: עורך חדשות, עורך כלכלי, רכז כתבים וכתב לענייני תעופה, תיירות ותעשיות ביטחוניות
פוסט זה פורסם בקטגוריה ב, תעופה, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.