הגרעון ב-2015 צפוי להסתכם ב-3.6 אחוזי תוצר

לעומת 3.4 אחוזי תוצר שבתקציב. כך נאמר בתגובת בנק ישראל על תקציב 2015. גם תחזית זו של הבנק מתבססת על הנחה שתקרת ההוצאה של 328 מיליארד שקל תישמר, ושיבוצעו כל הצעדים המלווים את הצעת התקציב. אבל, כשחלק מהצעדים מבטאים הסטה של הוצאות וקיימת אי-ודאות לגבי מימושם של חלק מהצעדים שנועדו להבטיח את העמידה ביעד הגרעון, ושכאשר חלק מהצעדים מקדימים הכנסות מהשנים הבאות, או דוחים הוצאות – ידחה נטל ההתאמה לשנים 2016 ו-2017

Print Friendly

נגידת בנק ישראל קרנית פלוג. צילום: לע"מ

נגידת בנק ישראל קרנית פלוג. צילום: לע"מ

"נבקש להדגיש כי על פי אומדני בנק ישראל הגרעון המגולם בהצעת התקציב ל-2015 גבוה יותר וצפוי להסתכם ב-3.6 אחוזי תוצר; פער שנובע מאומדן יתר של הכנסות ממיסים. יתרה מזאת, בנק ישראל סבור כי קיימת אי ודאות לגבי המימוש של חלק מהצעדים אשר נועדו להבטיח את הגירעון המוצע. בנוסף, חלק מצעדים אלה אינם משקפים בצורה מלאה את השפעתם על החבות העתידית של הממשלה", כך נאמר בתגובת בנק ישראל, בראשותה של הנגידה קרנית פלוג, על תקציב 2015 שאושר אתמול בממשלה.

הבנק טוען, כי האתגר שעמד בפני משרד האוצר בהכנת התקציב לשנת 2015 היה גדול במיוחד לאור התחדדות צרכי הביטחון על רקע אירועי הקיץ האחרון. עם זאת, הצעת התקציב ל-2015 טומנת בחובה סיכונים, "כאשר יעד הגירעון הנו 3.4 אחוזי תוצר, גבוה בהשוואה ליעד הקיים של 2.5 אחוזי תוצר, ואינו מאפשר את המשך הפחתתו של יחס החוב בתוצר".

יתרה מכך, בנק ישראל סבור שחלק מהצעדים שננקטו על מנת להתכנס ליעד הגירעון ב-2015, דוחים את הטיפול בבעיית הגירעון המבני של הממשלה. לכן, על הממשלה יהיה לנקוט בצעדים חדים, הן בצד ההוצאות והן בצד ההכנסות, על מנת לעמוד בהתחייבות להעמיד את הגרעון על 2.75 אחוזי תוצר בשנת 2016.

תחזית ההכנסות נמוכה

על פי אומדני בנק ישראל הגירעון המגולם בהצעת התקציב ל-2015 צפוי להסתכם בכ-3.6 אחוזי תוצר. תחזית זו מתבססת על הנחה שתקרת ההוצאה של 328 מיליארד שקל (כולל התוספת, שאמורה להיות חד פעמית, של 4.3 מיליארד שקל) תישמר, ושיבוצעו כל הצעדים המלווים את הצעת התקציב. הפער בתחזית הגירעון נובע מכך שתחזית ההכנסות של בנק ישראל לשנת 2015 נמוכה מזו של האוצר בכ-2.5 מיליארד שקלים, בין היתר בשל פערים בהערכת התקבולים שינבעו מהעמקת הגביה ובאומדן העלות של תכנית "מע"מ אפס" על דירות חדשות בשנת 2015.

אי מימוש יעדים

בנוסף, קיימת אי-ודאות לגבי מימושם של חלק מהצעדים שנועדו להבטיח את העמידה ביעד הגירעון, וחלק מהצעדים המוצעים להשגת יעד הגירעון המוצע מבטאים הסטה של הוצאות, או רישום הכנסות בסעיפים שאינם משקפים בצורה מלאה את השפעתם על החבות העתידית של הממשלה. לדוגמא, החלפת סעיף ההוצאה על פיתוח תשתיות לרכבת ישראל על ידי הנפקת אג"ח של חברת הרכבת, שאינה חברה רווחית ונתמכת על ידי סובסידיה ממשלתית, יוצרת חבות לממשלה למימון תשלומי הריבית (הגבוהה מזו של החוב הממשלתי) על אג"ח אלה.

בצד ההכנסות, ההיתכנות של קבלת דיבידנדים בשנת התקציב הנוכחית מחברות מממשלתיות שמניות מיעוט שלהן יונפקו היא קטנה, לנוכח אופיים המתמשך של תהליכים אלו, בפרט לגבי חלק מהחברות המוצעות שבהן יש צורך להגיע להסכמים עם העובדים. כמו כן, חלק מהצעדים מקדימים הכנסות מהשנים הבאות או דוחים הוצאות, ומשמעותם דחיית נטל ההתאמה לשנים 2016 ו-2017.

עליה ביחס החוב לתוצר

הגירעון המוצע יביא לעלייה מסוימת ביחס החוב לתוצר. בהינתן שתחזית הצמיחה לשנת 2015 אינה נמוכה במיוחד, חריגת הגירעון מהרמה הדרושה לצורך הפחתת החוב אינה תוצאה של המצב המאקרו כלכלי, ולכן הוא משקף ברובו גירעון מבני. כל סטייה מהיעד תגדיל את יחס החוב עוד יותר.

על רקע השינויים התכופים בתוואי הגירעון שאליו התחייבה הממשלה ובכלל זה העלאת התקרה בתקציב המוצע, הערכת יתר של ההכנסות הצפויות, אופי הצעדים המוצעים, הסיכון באי מימוש חלק מהצעדים והסיכונים הנשקפים מאי הוודאות הכלכלית המקומית והגלובאלית העלולים להביא לחריגה נוספת מיעד הגירעון, קיים חשש שחריגה מהיעד תפגע באמינות המחויבות של הממשלה ליעדיה הפיסקליים. לכך יכולות להיות השלכות על עלות המימון של החוב ועל מרחב התימרון של המדיניות לטפל בזעזועים בלתי צפויים.

המגמות המסתמנות לתקציב 2016

בנק ישראל רואה בחיוב את הכוונה להפחית את הגירעון ב-2016 ל-2.75 אחוזי תוצר, ולהחזיר את תוואי הגירעון לרמות שיאפשרו את הפחתת משקל החוב הציבורי בתוצר בהמשך העשור הנוכחי. בהקשר זה יש לברך על העובדה שהצעת התקציב מציגה את מתווה ההוצאות, המתבסס על מערכת נתונים חדשה ומפורטת. פרסום שוטף של מתווה זה יאפשר דיון ציבורי מושכל לגבי השלכות ההחלטות התקציביות בטווח הארוך.

פער של כ-8.5 מיליארד שקלים

בהנחה שהממשלה לא תחרוג מתקרת ההוצאות ב-2016 כפי שנגזר מכלל ההוצאה, ובהתבסס על שיעורי המס הקיימים, הגירעון הצפוי, על בסיס אומדני ההכנסות של בנק ישראל, הוא 3.4 אחוזי תוצר. זהו פער של כ-8.5 מיליארד שקלים, במחירי 2014, מתקרת הגירעון המוצעת לשנת 2016, שיחייב להערכת בנק ישראל ביטול פטורים ו\או העלאת מיסים בתקציב 2016.

הפחתה של 3.5 מיליארד שקלים

להערכת בנק ישראל, על בסיס ההחלטות שכבר התקבלו, הממשלה תידרש להפחית כ-3.5 מיליארד שקלים מתוכניות ההוצאה שלה. זאת מעבר להפחתות שכבר נעשו בתקציבי תשתית התחבורה ביחס לתוכניות קודמות, בהנחה שהממשלה לא תחליט על שום תוספת להוצאה מעתה ועד סוף 2016, ובהנחה שתקציב הביטחון יקטן בשנת 2016 ב-1.3 מיליארד שקלים – בהתאם להחלטות הקיימות.

Print Friendly

על אודות עמי אטינגר

עורך חדשות ב"דבר", "ידיעות אחרונות" ו-25 שנה עיתונאי ב"מעריב" בתפקידים: עורך חדשות, עורך כלכלי, רכז כתבים וכתב לענייני תעופה, תיירות ותעשיות ביטחוניות
פוסט זה פורסם בקטגוריה ג, כלכלה, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.