אביב גפן מחפש ריגושים, נורית גלרון רוצה אהבה

בין שלל המופעים בסוכות הפציע אביב גפן במופע חימום חשמלי עם יציאת אלבומו "סדקים", ואילו נורית גלרון אירחה את קרן פלס, מתי כספי ושלמה גרוניך במופע של שירי אהבה. כתבנו יובל אראל לא מצא סדקים אצל גפן, אבל ציפה ליותר במופע של גלרון

Print Friendly

אביב גפן – מותג, סמל וציון דרך, הדור המזוין, ילדי אור הירח, נוער הכיכר, אהבה ושלום, דת וסמים, צבא וסרבנות, ולאחרונה גם המנטור הפופולארי, הדווקני, העוקצני והישיר עד כדי בוטות בתוכנית הריאליטי "TheVoice". אותו אביב שיחרר לפני פחות מחודש את אלבום האולפן האחרון שלו "סדקים" במסגרתו הוא משתף פעולה עם מתי כספי.

יודע לצחוק גם על עצמו. גפן. צילום: יובל אראל

המופע, בעקבות האלבום, פתח את העונה ב"מיני ישראל" בלטרון. לקראת השעה עשר בלילה עולים לבמה חברי ההרכב החשמלי של גפן – התעויט: הראל בן עמי בגיטרה חשמלית, שלומי קינן בקלידים וסימפולים, ערן מיטלמן בקלידים ופסנתר, ספי אפרתי בגיטרת בס ותומר צדקיהו על התופים. ההצגה החשמלית של אביב גפן יוצאת לדרך.

אביב גפן יודע תוך כדי המופע גם לצחוק על עצמו וגם לעקוץ כמה שמות מעולם המוזיקה והבידור. כזה הוא אביב, ילד פרוע שהתמסד עם השנים, אך ליבו נשאר לחפש את הריגושים שבהליכה על הקצוות.

ומה שמענו? מהכל. ליין אפ שנגע במיטב אלבומיו, חוצה תקופות וסגנונות, מלווה בסיפורי אנקדוטות שונות, ומגיש את המציאות באור הירח של אביב גפן. לקראת חלקו האחרון של המופע מדבר אביב על מופע המחווה שהתקיים בשבוע שעבר לזכרו של אריק איינשטיין בפארק הירקון, מופע שהיעדרותו ממנו די בלטה לצד שורת האמנים שהופיעו בו. אביב מגדיר את המופע "אריק סלקום" במין שאט נפש ומבקש להקדיש בעצמו כעת שיר לזכרו של איינשטיין, את "יומן מסע".

אביב לא מספר לקהל שהמציאות אולי קצת שונה. על פי דיווח ממקורות המקורבים להפקת המופע, כפי שפורסם בתוכנית של גיא פינס בערוץ 10, אי שיבוצו של אביב שנחשב כמי שמקורב מאוד לאריק, מקורו באי הסכמה על גובה התשלום עבור ההשתתפות בהופעה.

אבל באמת שלא זה העניין. המופע עצמו היה בבחינת חימום כלים מצוין לקראת המופע המרכזי, שניתן להגדירו כמופע ההשקה לאלבום החדש "סדקים", אשר יתקיים ב-18 באוקטובר באמפי' בקיסריה. במסגרת זו יתארחו מתי כספי לביצוע משותף עם שיר הסינגל המצוין "מסתובב"; ואוהד ריין, מוזיקאי בינלאומי מצליח שחזר לארץ, שאביב סייע לו בחשיפה אדירה בתוכנית "TheVoice", מה שגרם לרבים להרים גבות. מתוך האלבום החדש ביצע אביב ארבעה שירים בלבד.

לאן נעלמו כל הדואטים? פלס וגלרון. צילום: יובל אראל

המופע המרכזי של פסטיבל המוזיקה בראשון לציון המתקיים בסוכות, הוקדש לשירי אהבה עם נורית גלרון, שאירחה שלושה מהזמרים יוצרים החשובים במיינסטרים הישראלי: מתי כספי, שלמה גרוניך וקרן פלס, שביצעו יחד עימה דואטים עם שירים שלה ושלהם.

גלרון יחד עם ההרכב המלווה (המנהל האמנותי והקלידן עמית הראל, אדם בן אמיתי בגיטרה חשמלית שיצא בביצועי סולו גיטרה מעת לעת, עדי הר צבי בגיטרת בס וקונטרבס, ודקל דביר על התופים) הגישה לקהל מבט ממושך על מיטב שיריה, לאו דווקא המתמקדים באהבה, אלא בכלל. להיטים מוכרים, שחלקם סוחפים את הקהל להצטרף בשירה.

מופע הכולל אירוח של דמויות בסדר גודל שגלרון הזמינה היה אמור לתת יותר מקום לשיתופי הפעולה. שני שירים לזמר/ת אורח/ת היו די קמצוץ של טעימה. ניתן היה לשלב את אורחיה קצת יותר. אולם בסך הכל אהבתי את הערב.

קרן פלס פחות כמה קילוגרמים ועם שמלה שחורה קצרה ומתנפנפת, שרה עם גלרון את "ילדות נשכחת" שכתב יעקב גלעד ונורית הלחינה, ואת "אתה פה חסר לי" שכתב והלחין אביב גפן. שני השירים  עובדו בידי עמית הראל לכדי דואטים ווקלים עבור השתיים.

שלמה גרוניך, אחד המוזיקאים שאני פשוט אוהב לראות ולשמוע כל פעם מחדש, מתיישב ליד הפסנתר החשמלי ומבצע יחד עם נורית שיר ילדים, שיר נונסנס אמיתי שכתבה נורית זרחי ושלמה הלחין – "אשה באבטיח" המוכר גם כאחד משירי הזהב של חווה אלברשטיין, ולאחריו שיר נוסף שלו "הזמן עובר". שלמה מקבל כבוד שקרן לא זכתה בו, לבצע משיריו.

את החיבור עם מתי כספי יצק המפיק המוזיקלי לשני שירים – "ילדותי השניה" שכתב אהוד מנור וכספי הלחין, ו"כמעט טוב" שכתב נתן זך וכספי הלחין. ואני ממש רציתי יותר כספי.

המופע ניסה לתת לי סוכריה כמחוות פיוס למיעוט הדואטים בדמות ביצוע של כל המשתתפים לשיר "יש לי סימפטיה" שכתב מאיר ויזלטיר ושלמה הלחין לאלבום "מאחורי הצלילים" מודל 1984 המיתולוגי של כספי וגרוניך. שלמה על הפסנתר, מתי, קרן ונורית ניצבים מולו לביצוע סוחף של השיר. ובקטנה – למה לקרוא מחוברת המילים, אי אפשר להתכונן למופע כמו שצריך?

Print Friendly

על אודות יובל אראל

הייתי שם - כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם - בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון (למעט מקהלת הצבא האדום). כיום אני מתעסק בצילום תמונות סטילס וקטעי ווידיאו בהופעות, מופעים, במיוחד בסצנת האינדי בגוש דן, במועדונים – בארבי, לבונטין 7, סאבליים, תאטרון תמונע, אוזן בר ואחרים. לעתים אני גם כותב, מנסה לתת ביקורת נכונה, תמציתית וראויה למופעים שאני מבקר בהם. כתבות נוספות מתפרסמות בבלוג של יובל אראל - http://yuvalerel.wordpress.com/
פוסט זה פורסם בקטגוריה אירוע, ד, מוזיקה, תרבות, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.