'הַצָּעָה לְסֵפֶר' / 17.10.2014

קריאה לשינוי חברתי, פנטסיית נוער חובקת מדיות וזיקית ארגנטינאית נהדרת. שבת שלום

Print Friendly

רבה רעת הארץ / טוני ג'אדט  היה נחמד לעלעל בין דפי הספר הזה שראה אור לפני ארבע שנים ולחשוב עד כמה הוא לא רלוונטי. בין לבין גלי מחאה פקדו את ישראל ומדינות נוספות רבות בעולם ואולי המבט התמים על המציאות השתנה במעט אבל רק המבט, לא המציאות עצמה.

טוני ג'אדט ההיסטוריון והאינטלקטואל מצביע בבהירות על הקלקולים הגדולים שפקדו אותנו ונראים כמחלה חשוכת מרפא: הפערים האדירים בין עניים לעשירים, החומרנות ותאוות הבצע, ובעיקר, ההערצה העיוורת שרוחש לכל אלו רובו של העולם המערבי.

רבה רעת הארץ הוא מסמך מדכא. נכון, הוא מבקש גם תיקון, הוא קורא קריאה כמעט נואשת להנהגה סוציאל דמוקרטית חדשה שתתקן את הליקויים אבל בסיומו נותר אותו טעם מר של קריאת עוד ספר על הסכסוך הישראלי-פלסטיני ומתאר את המדינה הדו לאומית שעתידה לקום לו נמשיך לא לעשות דבר..

רבה רעת הארץ מאת טוני ג'אדט, הוצאות חרגול ומודן, תרגם מאנגלית: יפתח בריל, 187 עמ'

בורחסטיין / סרחיו ביסיו והנה השני של זיקית שהגיע לכבוד החגים וגם הוא מרענן ובא טוב עם הגשם והימים של אחרי החגים כשום חופש לא נראה באופק.. ביסיו הארגנטינאי מוכר רק למעטים מדי כאן, אלה שקראו או נתקלו בספרו הקודם והיחיד עד כה שראה אור בעברית ("זעם", הוצאת סמטאות, 2011) וחיכו לעוד משהו ממנו בכליון עיניים או אלו שצפו בסרט המקסיקני הנהדר "את אמא שלך גם" (2009) וידעו או לא שמדובר בעיבוד לספר של ביסיו. היצירה המגוונת של ביסיו שחוץ מהיותו סופר מצליח הוא גם משורר, תסריטאי, בימאי, מוסיקאי ומחזאי, באה לידי ביטוי בכתיבה שלו שנמנעת ממילים מיותרת ובעיקר דרך פעולה ועוד פעולה מייצרת עניין ועומק.

פסיכיאטר נדקר על ידי אחד ממטופליו ומנצל את הפציעה על מנת להתרחק מביתו ומאשתו אל בית כפרי בהרים שנרכש על ידו דרך האינטרנט. חייו החדשים מפגישים אותו עם דמויות, מצבים ומפגשים ובעיקר עם עצמו.

בורחסטיין מאת סרחיו ביסיו, הוצאת זיקית, תרגמה מספרדית: סוניה ברשילון, 182 עמ'

 

משחקי הסוף / ג'יימס פריי  אז אחרי שבשבוע שעבר התוודענו ל"סרט לילי" של מרישה פסל, רומן שחוויית הקריאה בו משולבת באפליקציה מתאימה ובסרטוני יוטיוב, הנה משהו שלוקח את העניין כמה צעדים קדימה. "משחקי הסוף" הוא אחד מהפרויקטים השאפתניים של עולם הספרות בשנים האחרונות ומאחוריו עומדת לא פחות ולא יותר ענקיות כמו גוגל, אולפני פוקס והוצאת הספרים הארפר קולינס. ג'יימס פריי, האיש העומד מאחורי כתיבתו של הספר ומתואר בהגזמת המאה כ"סופר הגדול בדורו" או "החשוב ביותר באמריקה" (ציטוטים ממקורות שונים, ובכל זאת..), טווה עלילה מורכבת וחידתית שאמורה להעסיק בחודשים הקרובים מליוני נערים ונערות ברחבי העולם.

"משחקי הסוף" הוא הראשון בטרילוגיית נוער  שבה כל אחד מן הספרים מהווה חידה שהדרך אל פתרונה יעבור דרך משחקי מחשב, רשתות חברתיות, אתרי אינטרנט ואפליקציות תואמות. ויש גם פרסים, כמובן. ועלילה, שלא לגמרי הבנתי, אבל מה זה חשוב. איפה שבדקתי כבר נרשמה התלהבות אמיתית ואם היא תביא את מי שצריך לגמוע למעלה מ 500 עמודים עמוסי מילים וחידות, דיינו.

משחקי הסוף מאת ג'יימס פריי, הוצאת ידיעות ספרים, תרגמה מאנגלית: אמה פלכסר, 519 עמ'

 [related-posts title="'הַצָּעָה לְסֵפֶר'"]

Print Friendly

על אודות טל גולדשטיין

טל גולדשטיין - קורא בימים, משורר בלילות וסופר בחלומות.
פוסט זה פורסם בקטגוריה ד, טורים, ספרות, רשמים, עם התגים , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.