"ההון השחור בישראל הנובע מפעילות הן של ישראלים בארץ והן של ישראלים בחו"ל, במונחי מס, מגיע לכדי 20- 25 מיליארד שקל, הווה אומר, הפסד הכנסה נטו לקופת המדינה. התופעה היא עמוקה ושורשית וקשורה לפרמטרים אחרים חלקם היסטוריים – גלותיים, חלקם קשורים לנטל המס, למורכבות מערכת המס בישראל, לחוסר השקיפות ולפעילות רשות המיסים בהקשר לרמת השרות מחד גיסא ולעוצמת ההרתעה מאידך גיסא", כך מעריך דורון ארבלי, לשעבר מנהל רשות המיסים וראש מינהל המכס, וכיום סטודנט למשפטים בבית הספר למשפטים במרכז האקדמי כרמל בחיפה, ויועץ לארגונים, חברות ויחידים.

האתגר – מלחמה בהון השחור

לדבריו, האתגר הגדול בשנים הקרובות בטווח הזמן הקצר והבינוני, הוא ההתמודדות עם המלחמה בהון השחור במדינה. "אחת ההמלצות של וועדת טרכטנברג, שהוקמה בעקבות המחאה החברתית הייתה להקים וועדת המשך לצורך בחינה מעמיקה של דרכים להגברת האכיפה והמלחמה בהון השחור. היה לי הכבוד לעמוד בראש הוועדה כמנהל רשות המיסים ולכן ביקשתי לנצל את עבודת הוועדה ולהרחיב את המנדט שלה לכלל הפעילויות, לא רק בהקשר למלחמה בהון השחור אלא לכלל הפעילויות של הרשות הקשורות קשר ישיר ועקיף למלחמה בהון השחור".

המלצות טרכטנברג

לדבריו, הוועדה נגעה בכל הפעילויות של הרשות עצמה ובפעילויות הקשורות לרשויות ולגופים אחרים. בעבודתה הוועדה שיקפה וניתחה את פעילויות החטיבות השונות ברשות והמליצה המלצות הנוגעות לתחום החקיקה, הסמכויות, תקינה, שרות, ניהול כוח אדם, מחשוב ועוד. המלצות הקשורות להתייעלות פנימית, לרכש ולשיתופי הפעולה של הרשות עם גופים אחרים, כגון בתי המשפט, פרקליטות, משטרה ורשויות אחרות.

בצד הדרישות התקציביות, שהציגה הוועדה, עמדה גם התחייבות מספרית להגדלת הגביה כתוצאה מיישום ההמלצות, שעמדה על סך של 6 מיליארד שקלים תוספת שנתית, ללא ביטול הפטורים הקיימים כיום, וכ-20 מיליארד שקל בשנים הקרובות.

חלק יושם וחלק לא יושם

"חלק מההמלצות הוועדה אכן יושמו הן בחוק ההסדרים של שנת 2013 והן של שנת 2014 – הגברת הפיקוח על אזור סחר חופשי אילת, העברת מידע לרשות מרשם נותני שרותי מטבע, צמצום שימוש במזומן בין עוסקים, קיזוז חובות בין מערכי מס בתוך הרשות, ייעול וסמכויות גביה, תיקוני חקיקה הנוגעים לתכנוני מס אותם רוצה הרשות למנוע, קביעת יעדים ברורה, תגמול ושכר הולמים לעובדים, ניהול ידע, שימוש בתוכנות ניהול סיכונים במ"ה ומע"מ, שיפור עבודת מודיעין ועוד, וחלק נוסף עדין בשלבי יישום , אך לצערי המלצות אחרות עדיין לא מיושמות וזאת מסיבות שונות", מציין ארבלי.

לדברי ארבלי, רשות המסים נאלצה לבצע בתקציב 2013 התאמות לאותה שנה לנוכח המשבר הכלכלי בעולם. "התחייבתי בשם רשות המיסים לתוספת גביה של 2 מיליארד שקלים, בהינתן שינויי חקיקה, תוספות תקציביות ותקנים, ואכן באמצעות פעולות גביה ומהלכים אחרים הצליחה הרשות עמדה ביעד זה".

הזדמנות לאזרחים לדווח

ארבלי מציין, כי אחד האתגרים עימם מתמודדת רשות המסים הוא ההון השחור של ישראלים המצוי בחו"ל. היה עלינו לחפש דרכים על מנת להביאו ארצה ולמסותו. האסטרטגיה שנקטנו הייתה בנויה בשלבים, לאור המהלכים שאירעו במדינות אחרות בראשן ארה"ב עם חקיקת חוק (FATCA – Foreign Account Tax Compliance Act). ראשית פעלנו להוצאת נוהל גילוי מרצון על מנת לתת לאזרחים הזדמנות לבוא אלינו מרצונם, במקביל, ניהלנו מגעים עם מדינות שונות להסכם החלפת מידע בנקאי, כמוכן הכנו חומר מודיעיני לצורך פעילות חקירתית לאחר סיום מועד נוהל הגילוי מרצון.

נוהל גילוי מרצון

בחודש האחרון הפיצה רשות המיסים נוהל גילוי מרצון חדש המתייחס כמו בעבר גם לפעילות בישראל וגם בחו"ל. פוטנציאל הגביה באמצעות נוהל זה הוא גדול ולערכתי בהתנהלות נכונה יכול להכניס לקופת המדינה 4-3 מיליארד שקלים. טוב יעשו רשות המיסים ומשרד האוצר אם יתנו דגש, משאבים ותשומת לב מרבית לנושא זה היות וכסף רב נמצא בחו"ל וישראלים רבים מצויים כיום בדילמה ושואלים מה לעשות? האם להצהיר במסגרת הנוהל, או להמשיך לקחת סיכון איזה מידע מצוי כיום בידי הרשות? וכו' ".

לאור זאת ממליץ ארבלי ממליץ לבעלי הון שחור בחו"ל: "אם יש ספק אין ספק. יש לפנות במסגרת הנוהל לרשות על מנת להצהיר, לשלם את המס, לחסוך לעצמכם הליכים פלילים, עוגמת נפש ופשוט לישון טוב יותר בלילה".