Skip to content

הבנק נעקץ – הלקוח ישלם

בעל חברה ליבוא רכב שעקץ לקוח ונטל כספי הלוואה לכיסו למרות שלא העביר רכב בעדם, השיב לבנק, במסגרת עסקת טיעון, את מלוא הכספים. חרף כך, בית המשפט חייב את רוכש הרכב, שמעולם לא קיבל לידיו את רכבו, להשיב לבנק מחצית מכספי ההלוואה
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

דריו טומין, החליט לרכוש רכב חדש ופנה בבקשה להלוואה מסניף בנק מזרחי טפחות בהרצליה פיתוח על מנת ליטול הלוואה על סך 230,000 ₪. הבנק החתים את רוכש הרכב על מסמכי הלוואה ומסמכי החברה ליבוא רכבים (חב' אקסקלוסיב מוטורס ורותם חכמון) בסניפו. לימים הסתבר כי חברת הייבוא והעומד בראשה (חכמון) אינם אלא נוכלים אשר הונו את הבנק במספר רב של עסקאות וכי לא נרשמה הודעת משכון על הרכב כדין (מסמכים ריקים ללא מספרי רכב או שלדה) וסופקו מסמכי יבואן מזוייפים. אין רכב בנמצא והכסף כבר עבר לנוכלים.

מעשיי ההונאה של רותם חכמון וחב' אקסקלוסיב זכו לכיסוי תקשורתי נרחב עם גילוי התרמית (בשנת 2009), גם באמצעי התקשורת הכתובה וגם בכלבוטק ולאחרונה נחתמה עסקת טיעון בעניינו של חכמון עם הפרקליטות במסגרתה השיב כספים לבנק (שלום ת"א פ' 582-11-09). אך לדברי עו"ד נוריאל אלמוג, מסתבר שלמרות שהבנק קיבל לרשותו את מלוא הכספים שנגנבו ממנו במסגרת תרגיל העוקץ, הוא המשיך לדרוש את החזר מלוא ההלוואה ממרשו, דריו טומין, רוכש הרכב שנעקץ, ואף הגיש נגדו תביעה להחזר הכספים לביהמ"ש השלום בתל אביב. בפסק דין, אותו מכנה עו"ד נוריאל אלמוג, "בעייתי ומטריד מאוד", פסק, השופט מיכאל תמיר (ביהמ"ש שלום ת"א) כי על רוכש הרכב לשלם את מלוא סכום ההלוואה לבנק – לפירעון מיידי – ולהטיל שיעבוד על רכב – "שכאמור לא היה בנמצא מעולם" דברי עו"ד אלמוג.

לדברי עו"ד אלמוג נוריאל מאילת, העוסק בדין האזרחי ובדיני בנקאות, כב' השופט תמיר הטיל אחריות מלאה על רוכש הרכב בשל מה שכינה בפסק הדין "עצימת עיניים" מצידו על כי לא בדק את הנוכלים, ומנגד קבע כי הבנק, אשר לדברי עו"ד אלמוג, בדק את הנתונים ולא עלה על התרמית, פעל כנדרש וכי לא היה חשש מצידו לסבור כי מדובר בתרגיל עוקץ.

ערעור על החלטת ביהמ"ש השלום שהוגש לבית המשפט המחוזי (ע"א 34379-01-12-השופט גדעון גינת) התקבל ביוני האחרון, בחלקו ולדברי עו"ד אלמוג נמצא בו כי "הבנק התרשל התרשלות רבתי".

בית המשפט המחוזי קבע כי "המערער רשאי היה לצאת מתוך הנחה שמסמך משכון הרכב שהוצג בפניו על ידי הבנק הנו תקין ועומד בדרישות הדין באשר לעריכת המשכון. בהבאת המסמך בפניו יש משום מצג, כי הבנק השתכנע שקיים רכב ספציפי, מזוהה כיאות, מושא העסקה". עוד קבע ביהמ"ש המחוזי כי "… מדובר בפרט מהותי ביותר של העסקה, אותו היה על הבנק לגלות ללקוח ואף היה עליו להבהיר זאת במפורש במסמכי המשכון ולציין כי אלה אינם תקפים לרישום במועד החתימה. משלא נהג כך הבנק, הרי שלא עמד כנדרש בחובותיו ללקוחו, המערער בעניינינו." (ההדגשות כאמור אינן במקור).

בהמשך קבע ביהמ"ש המחוזי כי "… לא ניתן הסבר ללקוח מדוע הבנק מחתים אותו על טופס שאינו שייך במישרין לעסקת לקיחת ההלוואה מהבנק וכן לא ניתן לו הסבר מדוע הבנק אינו רואה פגם בשוני שבין החברה החתומה על הטופס לבין שם החברה המתנוסס בראש הטופס. מצבור הדברים – וגם על רקע אי-השלמת מסמך המשכון כנדרש ללא הסבר מפורש ללקוח – מביא למסקנה כי הבנק נהג במידה מסויימת של התרשלות כלפי המערער בנסיבות דנן"

באשר לממצאי הועדה הפנימית של הבנק לפרשיה ציין ביהמ"ש המחוזי כי "… העובדה שמסקנות הוועדה והנתונים שהובאו בפניה לא הובאו בפני בית-המשפט, מעוררת אף היא תמיהות ושאלות לא מעט. מדובר בתיעוד רלוונטי ביותר לתביעת המערער. תיעוד הנמצא, כמובן, בידיעתו ובשליטתו המלאה של המשיב. ההנחה היא, לכן, שאי-הבאתו, צריכה להיזקף לחובת המשיב".

יחד עם זאת, קבע כב' השופט גינת בעמוד האחרון לפסק הדין כי "יש לחלק את האחריות שווה בשווה בין הצדדים" – לדברי עו"ד אלמוג, המייצג את רוכש הרכב – "ללא כל נימוק או סיבה". לדברי עו"ד אלמוג, כבוד השופט גינת לא התייחס כלל לראייה נוספת שהוגשה על ידי הלקוח (והוסתרה ע"י הבנק) לפיה במסגרת עסקת טיעון עם חכמון בהליך הפלילי – השיב הוא הכספים לשביעות רצונו של הבנק.

עו"ד אלמוג הגיש בר"ע (בקשה לברירת ערעור) לבית המשפט העליון על החלטת ביהמ"ש המחוזי, אך כבוד השופטת דפנה ברק-ארז דחתה את הבקשה על הסף מבלי להידרש לתוכנה. עם זאת, לדברי עו"ד אלמוג, כב' השופטת ברק-ארזמתחה ביקורת על פרקליטות המדינה בהליך הפלילי נגד חכמון. לדברי עו"ד נוריאל אלמוג, בשבוע הקרוב תוגש לנשיא בית המשפט העליון בקשה לדיון נוסף אזרחי (דנ"א) תוך ניסיון לצרף את המועצה הישראלית לצרכנות כעותרת.

לדברי עו"ד נוריאל המייצג את רוכש הרכב "מדובר בשערורייה בנקאית אשר חייבת לקבל את ההתייחסות הראויה מאת בית המשפט. לא יתכן כי לקוח תמים ישלם כספים לבנק שהתרשל בעת שהחתים אותו על מסמך מזויף ולא מילא שטר משכון כדין וכתוצאה מכך נעקץ ע"י צד שלישי. מדובר בעיוות דין חמור ובלתי מידתי הפוגע בכלל ציבור לקוחות הבנקים."

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן