הכל יקר לכם? יש מי שנהנה מזה והוא ידאג שהכל יישאר יקר

ישראל תישאר יקרה כי לאף אחד ממקבלי ההחלטות אין אינטרס שהיא תהיה זולה יותר, שפויה יותר, חילונית יותר, הוגנת יותר. מי שבוחר או נאלץ לחיות כאן משלם פרמייה: פרמיית הביטחון, פרמיית היהדות, פרמיית הלאומיות, פרמיית הכיבוש, פרמיית השטחים. ובעיקר פרמיית החזירות

Print Friendly

הסיבוב הנוכחי של מה שמכונת מחאת יוקר המחייה, בא טוב לאנשי השלטון, הכסף והכוח. הוא בא בזמן ממש טוב, רגע אחרי שהקיץ המדמם נשכח והיה כלא היה; כשמפגן הגיליוטינות הפרימיטיביות של דעאש מתחיל לחזור על עצמו ולשעמם; רגע קצר לפני שהכנסת חוזרת למושב החורף והתקציב הנוראי יאושר; שנייה אחרי שהיו והלכו עצרת האו"ם והמו"מ עם איראן וכל ההבלים המוכרים ההם.

נתניהו עם אנשי הביטחון והצבא. נרטיב ביטחוני לנצח (צילום ארכיון: חיים צח, לע"מ)

סיבוב המחאה הנוכחי יגווע בדיוק באותה המהירות שבה גוועו מחאות פייסבוק טיפוסיות: כמה עשרות אלפי שיתופים, תחקירים בהולים שיחשפו מי עומד מאחורי מחאת הקוטג' (מילקי, פרילי, מה שתרצו) התורנית, עם מתן חודורוב החרוץ והנמרץ שנשלח בהול לבירה אירופית כלשהי שמציגה אלטרנטיבה תרבותית של צריכה שפויה וחנויות דיסקאונט – והכל יפנה את מקומו לנזקי הגשם הראשון, לסערת השלגים שתדרוש ועדת חקירה, לאסון המטיילים בנפאל, לנפילה מתהום בבוליביה, לעוד קצין משטרה חסיד רבנים ותאב דולרים, לקטיושות מלבנון, לפגזים מסוריה.

ישראל תישאר מדינה יקרה. ולמה היא תישאר כזאת? כי לאף אחד ממקבלי ההחלטות אין שום סיבה ושום רצון ושום אינטרס שהיא יהיה אחרת: זולה יותר, שפויה יותר, חילונית יותר, הוגנת, שקטה. איך אמר אחד הנבחרים הימנים (אלקין? אקוניס? לוין? מה זה משנה): אלה שבוחרים לחיות בישראל צריכים להבין שזה כרוך בתשלום פרמייה.

פרמיית הביטחון, פרמיית היהדות, פרמיית הלאומיות, פרמיית הכשרות, פרמיית הכיבוש, פרמיית השטחים. ובעיקר פרמיית החזירות. הבנתם? אם נגזר או שפר עליכם גורלכם ונולדתם כאן – אתם צריכים לשלם מס יוקר מחייה על המזל הגדול שלכם.

אנשי הכוח למדו את הטריק: מורידים את הראש עד יעבור זעם (ככל שיש זעם); מכריזים על הקמת ועדה; מבשרים על מבצע זמני של מילקי בשקל; הוגים תוכנית מטומטמת (הפעם היא מכונה "זה המע"מ, אפס"); מצקצקים בלשון יום, יומיים, שלושה. ויאללה, מדפדפים הלאה.

עד לעונג הבא.

אלה שיכולים לעשות דברים אמיתיים, מהותיים, שיביא לירידת מחירים, להוזלה של יוקר המחייה, לא יעשו את זה. ולמה? כי טוב להם ככה. טוב להם עם מחירים גבוהים, וזה טוב להם הרבה מעל לשאלת הרווח האישי שלהם או של חבריהם הדומים להם, הפטרונים שלהם, הנדבנים שלהם, המממנים שלהם. טוב להם ומתאים להם שרוב אלה שמתחתם יהיו עניים מהם, שווים הרבה הרבה פחות מהם – כי ככה יהיה להם הרבה יותר קל לשלוט בנמוכים והמונמכים מהם. מבחינתם – שוויון שווה אסון.

מקדם ומנציח את השיטה. יאיר לפיד (צילום ארכיון: ציפי מנשה)

כי מזה דורות, כל אנשי הכוח, השלטון, נבחרי הציבור, הבנקאות, התעשייה, הפקידים הממונים, יושבים לבטח בעשירון העליון (ברובם המכריע) ובאלפיון העליון (בחלקם הלא מבוטל). עליהם ועל פטרוניהם ועל בני המשפחה שלהם ועל החברים שלהם ועל המעגלים החברתיים שלהם, יוקר המחייה לא ממש משפיע. להיפך: הוא ברכה. הוא תזרים המזומנים שלהם. הם לא טרודים במחירים של מוצרי המזון הבסיסיים – הם בקושי צורכים אותם ממילא. הם לא יודעים כמה עולה לחם אחיד כי הם ממילא לא קונים אותו. הם לא מאלה שמשווים מחירים ותרים אחרי מבצעים. הם לא טרודים במחירי הטיסות והחופשות, כי ברוב המקרים לא הם משלמים על הכרטיס והמלון והארוחות.

יש להם בתים ודירות; יש להם מכוניות צמודות וגם פרטיות (בכל זאת, הילד/ה צריך/ה להגיע לבין-תחומי או למגדלי ההיי-טק של רמת החייל או להרצליה פיתוח או לנתב"ג, והתחבורה הציבורית כאן, אתם יודעים, היא לא משהו); יש להם דירה או שתיים (או יותר) לילדים ו/או להשקעה; יש להם פנסיות נהדרות ומובטחות; החיים שלהם נוחים. מה שהם מקבלים, ואפילו קונים – לא יקר. זאת אומרת, אולי הוא יקר מאוד – אבל לא להם. לא תמצאו אותם בין מדפי רמי לוי וגם לא בשוק הכרמל. הם לא העם – הם המורמים מעם. הם יורשים הון ומורישים הון. הם מתחתנים בינם לבין עצמם, מתגרשים בינם לבין עצמם רק בשביל להתחבר ולהתחתן שוב בינם לבין עצמם.

גם הוא לא ישנה את הכיוון. משה כחלון (צילום ארכיון: רפי מיכאלי)

וככה, בכל פעם שמפלצת המחירים מרימה לרגע קצר את ראשה, הם מוכנים למכה עם ארסנל התשובות המלא: נטל הביטחון / הכשרות ההכרחית למדינת הלאום של העם היהודי / ההכרח הציוני לשמור על רווחי היצרנים המקומיים (עד שהם מעבירים את פסי הייצור לירדן או להודו) / הבידוד הגיאוגרפי / האנטישמיות הגלובלית / המחסור בקרקע / ההכרח במונופלים בגלל הצורך הביטחוני (חברת החשמל, חברת התעופה הפסבדו-לאומית, חברת הספנות הלאומית לשעבר, חברת הטלפונייה הקווית היחידה…).

וצבא חזק צריך? ומטוסים חמקניים מוכרחים? וצוללות גרעיניות (גרמניות!) למכה-השנייה-בשביל-שלא-תהיה-שואה-שנייה?

מה, לא?

אז כן, מי שבוחר או נאלץ לחיות כאן, משלם פרמייה. ועוד איזו פרמייה. ולא ששואלים אותו. הוא משלם פרמייה על צבא בגודל וביוקר מפלצתי; פרמייה על כיבוש שלא נגמר; פרמייה על כשרות שכל-כולה כפייה דורסנית של ממסד דתי-פוליטי מושחת; פרמייה שמנציחה את רווחיהן של חברות דלק ואנרגיה שאולי ירוויחו קצת פחות אם תהיה כאן רכבת ותחתית ותחבורה ציבורית ראויה לשמה; פרמייה על שמירת השבת (חברת התעופה הלאומית לשעבר שנהפכה לחברה פרטית לגמרי שעדיין מתחרה בשוק העולמי כשהיא טסה רק חמישה ימים וחצי מדי שבוע); פרמייה רצחנית על מפעל התנחלויות מופקר ומוטרף; פרמייה על האוויר המזוהם שאנחנו נושמים, המים המותפלים שאנחנו שותים, וכמובן – האדמה, שגם היא מוצר צריכה יסודי שהופקע לצורכי שליטה וכוח וכסף.

ואל תבנו על הבוחר הישראלי שיעניש את מי שמתעלל בו. זה לא יקרה. מחוזות הבחירה הישראלים קשיחים כמו הסכמי השכר של 13 הוועדים הגדולים.

מצביעי הימין המסורתי – ליכוד ולוויניו – לעולם לא באמת מענישים את המתעללים בהם. כי אם הם היו עושים זאת, מזמן לא היינו שומעים על ביבי ואיווט, אלקין ואקוניס, הנגבי וארדן, סער ולוין. וכאשר המחירים שהם משלמים כואב להם במיוחד (קיפוח והשפלת הפריפריה, שלילת הקצבאות, הרס שוק העבודה) – הנרטיב הביטחוני יעלה מחדש ויצמיד אותם לפתק המוכר ההוא שמחכה להם מאחורי הפרגוד. ובכלל, כשרע להם – המערך אשם. השמאל אשם. ביבי? ביבי מלך ישראל. לנצח נצחים.

מצביעי המרכז לדורותיהם לא באמת מוטרדים מיוקר המחייה – עובדה שכל מי שהם המליכו אי פעם עושה בדיוק את מה שמממניו שלחו אותו לעשות: לשמר ולגדר ולהנציח את המצב הקיים. ואף להחריפו.

מצביעי הימין הקיצוני שמחים בחלקם ולעולם לא יתמכו במי שיבדוק פעם אחת באמת כמה כסף הם שאבו ושואבים מהמפעל הציוני, כמה עולות ההתנחלויות שלהם, פסיכוזת השטחים וקידוש האבנים.

מצביעי ש"ס מתנהגים בדיוק כמו אחיהם התאומים מן הליכוד: הצבעה שבטית ועיוורת, שלעולם אינה מחברת סיבה למסובב, מעשה לתוצאה.

והחרדים? הם קשיחים בהצבעתם כמו באמונתם. להם אין אינטרס זולת האינטרס שלהם ושל צאן מרעיתם. מהם לא תבוא שום ישועה.

המפלגות הערביות – גם בגללם אבל לא רק – פשוט לא נספרים במשחק הפוליטי-חברתי הישראלי. זה לא במקרה, זה בכוונת מכוון. ועד שלא תעלה שאלת אזרחותם של מיליוני אחיהם הפלסטינים תושבי השטחים הכבושים במסגרת מדינה דו לאומית אחת, הם לא יתעוררו ולא ינסו לנטרל את חבית חומר הנפץ שעליה הם ואנחנו יושבים.

אז נשארנו עם העבודה האומללה וקצוות השמאל המוכה. זה לא הרבה, אבל גם זה עלוב. כי בתמצית: בוז'י הרצוג, העו"ד המיליונר, הקפיטליסט בכסות ההומניסט, קרוב בכל נושא שהוא לבנימין נתניהו הרבה יותר מאשר ליצחק בן אהרון.

יקר על המדף? יישאר יקר צילום באדיבות http://www.freedigitalphotos.net

אז מה עושים? במקומות אחרים בעולם אפשר היה לדבר על מרי אזרחי המוני, הפלת מצודות, גיליוטינות בכיכר העיר, ביזה והשתלטות על אנשים והון ורכוש. אבל כאן זה וכאן, והכאן הזה הוא לא מקומות אחרים. כאן, לפחות בטווח הנראה לעין, השלטון לא יודח בכוח. הפיכה לא תהיה. בטח לא הפיכה צבאית (כי ממילא הצבא הוא חלק אינהרנטי מבסיס השיטה). גם אין מה לבנות על משיח פוליטי חדש: לא דוד לוי, לא רפול, לא איציק מרדכי, לא לפיד סניור ופורז ופריצקי ורובינשטיין וקהלני, לא מופז, לא לבני, לא אולמרט, עכשיו גם לא לפיד ג'וניור ובעתיד הקרוב גם לא כחלון; אף אחד מהם לא ישנה את הפרדיגמה החברתית הישראלית, כי הם חלק ממנה. כי היא מיטיבה איתם. כי בלעדיה אין להם יסוד ובסיס.

אז מה בכל זאת עושים? מי שיכול, מי שמספיק צעיר, מי שמספיק נחוש – שיברח. כל השאר ימשיכו לשלם את הפרמייה.

 

[related-posts title="מדבר אל הקיר - טורים קודמים"]

 

Print Friendly

על אודות טובי פולק

טובי פולק - יזם ועורך ראשי של "מגפון" - עיתון ישראלי עצמאי. לשעבר חבר מערכת מעריב, כותב, עורך, מנכ"ל ובעלים של חברת "תוכן העניינים בע"מ"
פוסט זה פורסם בקטגוריה כלכלה, מאמר מערכת, מאמרי עמדה, צרכנות, עם התגים , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על הכל יקר לכם? יש מי שנהנה מזה והוא ידאג שהכל יישאר יקר

  1. מאת אבי‏:

    זאת בדיוק הבעיה. עובר מפלגה מפלגה, ולא מוצא במי לבחור. עצוב.