הבשורה על פי יהודה / עמוס עוז  כל ספר חדש של מי שנחשב לבכיר הסופרים הישראלים הוא ארוע של ממש, בטח ובטח כאשר הרומן האחרון ראה אור לפני כשבע שנים (אם כי בתָוֶך ראו אור ספר עיון ושני קבצי סיפורים). ואם נרצה להרחיק לכת, אפשר שמאז שנת 2002, בה הופיע ספרו על "על אהבה וחושך למעשה ציפו אוהביו ציפיה ארוכה ומתמשכת מאוד. בספרו החדש חוזר עמוס עוז אל נופיה של ירושלים ואל תקופה שכבר הופיעה בספרים אחרים, שלהי שנות ה-50. בחורף 1959 מתהפכים עליו חייו של סטודנט צעיר כאשר חברתו עוזבת אותו, הוריו נקלעים למשבר כלכלי חריף והוא נאלץ לקטוע את לימודיו ואת מחקרו העוסק בישו בעייני היהודים. הוא מוצא תעסוקה ומפלט בבית ישן בו עליו לשמש איש שיחה לנכה זקן, כאשר בבית חיה גם דיירת יפה ומבוגרת ממנו שמעוררת את סקרנותו ותשוקתו. החיים בבית לצד האשה והזקן וכן המחקר שנזנח לא נותנים לו מנוח והוא נשאב אל סוד דמותו של יהודה איש קריות מי שעל פי בשורת יהודה נחשב בניגוד למקובל, לא כבוגד אלא דווקא למסור והנאמן ביותר.

הבשורה על פי יהודה מאת עמוס עוז, הוצאת כתר, 308 עמ'

ספר משפחתי / אפרים קישון  במלאת עשור למותו של אחד היוצרים היהודים הגדולים מאז ומעולם רואה אור המהדורה החדשה של קובץ הסיפורים "ספר משפחתי" כאשר במקביל רואה אור אוסף נוסף של סיפורים, "ספר המסעות". עשרות הסיפורים ב"ספר משפחתי", קצרצרים ברובם, נכתבו במהלך שנים ארוכות  ומככבים בהם אב המשפחה, הלא הוא מר קישון, אשתו הידועה בכינויה "האישה הקטנה" וכן שני הבנים ובתם הקטנה. מצבים מוכרים מחיי כל משפחה, לאו דווקא ישראלית אך כולן כתובות עם ההומור הדק, הלא תמיד מתוחכם אבל כזה שעדיין מעלה חיוך ומעורר תחושת הזדהות בלי להתאמץ בכלל. בניגוד לדברים שכתב בשבוע שעבר גל אוחובסקי במאקו, סיפוריו של אפרים קישון מעולם לא היו גאוניים אבל גם לא הפכו ולא יהפכו כנראה לעולם, לבנאליים. עוד לפני שמתחילים לקרוא את הסיפורים עצמם, מספיק להביט בשמות שנתן קישון לפרקים השונים בספר בשביל להבין כמה אקטואלי הוא נותר וכמה משעשע, כמו, למשל, הפרק "תפקיד מכשירי הבית האלקטרוניים בהרס יסודות המשפחה האיתנים"..

ספר משפחתי מאת אפרים קישון, הוצאת ידיעות ספרים, 438 עמ'

קץ האחווה הנשית / אליסון וולף  לעיתים נדמה שחלק מהמטען הגנטי של הפמיניזם הוא חוסר שביעות הרצון מהמצב כמעט ללא תלות במצב עצמו.. ואני לא בטוח שהבנתי עד הסוף מה אמרתי, אבל נדמה לי שהכוונה שלי הייתה טובה.. אליסון וולף מגישה מחקר מקיף על מצב הנשים כיום מסביב לעולם.

באמצעות טבלאות ומספרים היא מדגימה כיצד הולכים ונסגרים הפערים בין נשים לגברים מסין במזרח ועד אוסטרליה ומדינות מערב אירופה במערב וכיצד נשים זוכות להזדמנויות נהדרות למיצוי כשרונן כפי שלא זכו להן מעולם.

כל זה צפוי וידוע אך עיקר מחקרה של וולף מדגים כיצד בד בבד עם סגירת הפער בין המינים מתרחש תהליך הפוך בתוך הקבוצה עצמה ועד כמה הולך ומעמיק אי השוויון בין נשים מה שמעלה אצלה ספקות לגבי כמה מן ההנחות הרווחות לגבי מצבן המשתפר של נשים ולגבי המאבק הפמיניסטי בכלל.

קץ האחווה הנשית מאת אליסון וולף, הוצאות הכורסא וידיעות ספרים, תרגמו מאנגלית: עפרה אביגד ועידית שורר, 380 עמ'

אהבתה של רוזי פטרוסיל / נורית זרחי והלה חבקין  עונת החגים הארוכה אמנם הסתיימה זה מכבר אבל עדיין קונים מתנות פה ושם ועדיין טוב שאפשר למצוא מדי פעם ספרון יפהפה מן הסוג הזה שכנראה יקוטלג באופן כמעט אוטומטי תחת ספרות ילדים אבל אני בספק רב אם לשם הוא אכן שייך.

זהו סיפורה של הארנבת רוזי פטרוסיל המאוהבת במר חסה הארנב האדיש שמסרב להשיב לה אהבה. הספר הוגדר כיצירה משותפת של זרחי והמאיירת הילה חבקין ואכן, מדובר במקרה בו לאיורים משקל שווה ערך לפחות לטקסט. איורים יפהפיים, מלאי פרטים שעושים חשק לתלוש אותם מתוך הספר והצמיד אל דלת המקרר או אל אחד מקירות הבית. "על בהונות רוזי מתקרבת, האם תשמע איך מתוך חלום, ממלמלות שפתי חס: רוזי, בואי הלום?!

אהבתה של רוזי פטרוסיל מאת נורית זרחי (כתיבה) והילה חבקין (איורים), הוצאת עם עובד,

[related-posts title="הצעה לספר"]