הוועדה המוניטרית, של בנק ישראל, בראשותה של ד"ר קרנית פלוג, החליטה להותיר את הריבית לחודש נובמבר 2014 ללא שינוי ברמה של 0.25%.

הגורמים העיקריים להחלטה

ההחלטה להותיר את הריבית לחודש נובמבר ללא שינוי ברמה של 0.25%, עקבית עם מדיניות מוניטרית שנועדה להחזיר את האינפלציה אל תוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ב-12 החודשים הקרובים, ולתמוך בצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית. תוואי הריבית בהמשך תלוי בהתפתחויות בסביבת האינפלציה, בצמיחה בישראל ובכלכלה העולמית, במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים ובהתפתחות שער החליפין.
• סביבת האינפלציה המשיכה לרדת החודש. ב-12 החודשים האחרונים נרשמה אינפלציה שלילית של 0.3%. הציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה מהמקורות השונים ירדו אל מתחת לתחום יעד האינפלציה, והציפיות לשנתיים מצויות בגבול התחתון. גם בציפיות לטווחים ארוכים יותר נרשמה ירידה, אך הן קרובות למרכז תחום היעד.

• האינדיקטורים שנוספו החודש מצביעים ברובם על כך שהפעילות ברבעון השלישי האטה ואולי אף ירדה. עיקר ההאטה בפעילות נובעת ממבצע "צוק איתן". סקר החברות מצביע על ירידה בפעילות ברביע השלישי בכל ענפי המשק, ובעיקר בתיירות. במדדי האמון לא חלה הרעה משמעותית למרות מבצע "צוק איתן", ובמדד מנהלי הרכש נרשם שיפור.

• לאור הפחתות הריבית בישראל והתחזקות הדולר בעולם, השקל נחלש החודש ב-2.8% במונחי השער הנומינאלי האפקטיבי, ומתחילת השנה נרשם פיחות של 4.1%. המשך הפיחות יתמוך בהתאוששות היצוא והמגזר הסחיר בכלל, וצפוי לתרום להחזרת האינפלציה אל תוך היעד.

• החודש גברו החששות מפני התמתנות נוספת בכלכלה העולמית על רקע גידול באי-הוודאות ובתנודתיות בשווקים השונים. בגוש האירו התקבלו החודש נתונים מאכזבים, בדגש על הכלכלות הגדולות בגוש. בארה"ב נמשכת ההתאוששות בצמיחה, אולם קיימים סיכונים להחטאת התחזית כלפי מטה. על פי הערכות השווקים, מועד תחילת העלאות הריבית בארה"ב נדחה לסביבות אוקטובר 2015.

• נמשכת ירידה חדה במספר העסקאות בשוק הדיור, וחלה התמתנות בקצב נטילת המשכנתאות. מחירי הדירות ירדו ביולי-אוגוסט ב-1%, וקצב עלייתם ב-12 החודשים שהסתיימו באוגוסט הואט ל-5%. קשה להעריך את התגובה שתתרחש כאשר יוסר חוסר הוודאות ביחס לחוק מע"מ אפס.

• הצבירה בקרנות המתמחות באג"ח קונצרני נמשכת, אם כי בהיקפים נמוכים יחסית; רמת המרווחים בשוק זה ממשיכה להצביע ככל הנראה על תמחור חסר של הסיכונים.

"נשק הריבית הולך ונחלש"

עוזי לוי, אנליסט בכיר באינפיניטי מחלקת מחקר מסר בתגובה: "נשק הריבית של בנק ישראל הולך ונחלש מרבעון לרבעון, וההשפעה שלו על הכלכלה הריאלית נמוכה מאד. לאורך תקופה ארוכה המדדים נמוכים וניתן לראות, כי מבחינת ההשפעה על האינפלציה, המדיניות המוניטארית המרחיבה, אותה מבצע בנק ישראל, הולכת ונחלשת, ואף מאבדת אפקטיביות. ספק גדול אם להרחבה הכמותית תהיה אפקטיביות במטרה לייצר אינפלציה במשק הישראלי. הורדת ריבית נוספת והקלה כמותית יכולות בהחלט לזרז מהלך של פיחות השקל מול הדולר, אך התמורה לאינפלציה מזערית מכיוון שגורם התמסורת של הדולר מול המדד הולך ונחלש לאורך השנים האחרונות.

"לדוגמה, אם ניקח את מרכיב הדיור במדד המהווה כ-25% מהמדד הכולל, רובו נובע מסעיף השכירות, שבו לאורך השנים החוזים נחתמו בשקל ולא בדולר. הדבר החמור יותר נובע מייבוא דיפלציה אל משק דיפלציוני. הרי מחירי האנרגיה והסחורות בעולם נלחצות כלפי מטה, המחירים אשר בשליטת הממשלה, כגון: מים וחשמל, במגמת ירידה ולפיכך הפתרון, כנראה, מצוי בצד הפיסקאלי של המשוואה והוא – הקלה בנטל המיסים והגדלת ההכנסה הפנויה של הצרכנים, גם במחיר של גידול זמני ברמת הגירעון התקציבי. בהתאם להערכותינו הקודמות, אנו סבורים, כי אין גורם בטווח הקצר שיכול לייצר אינפלציה ולעורר את רמת הביקושים הפנימיים במשק ולפיכך, סביבת הריבית עשויה להיוותר ברמה נמוכה לאורך זמן ממושך".