עצרת לציון 19 שנה לרצח רבין – מבט אישי

ב-19 השנים האחרונות דפקתי שעון במרבית העצרות מהסוג הזה. יכול להיות שזה נותן לי מעט פרספקטיבה על העצרת הזאת

Print Friendly

  • חתונה – בספטמבר 1995 באנו, בת זוגי ואני בברית הנישואין. היה שם רב ועדים וטבעת. לא שכחתי כלום. מעט אחר כך רצח את רבין אידיוט אחד. לא שכחתי כלום. כשחלקים בקהל העצרת במלאות 19 שנה לרצח קראו קריאות קצובות: "ביבי הביתה, ביבי הביתה" נזכרתי בכל מה שאולי שכחתי.
  • פרספקטיבה – זה קצת נכון וגם קצת לא, אבל ב-19 השנים האחרונות דפקתי שעון במרבית העצרות מהסוג הזה. יכול להיות שזה נותן לי מעט פרספקטיבה על העצרת הזאת.
  • באלאנס – אולי זה הגשם ואולי לא, אבל לא זכור לי אף פעם שב-20:00, זמן תחילת העצרת, עוד יערכו באלאנס למערכות הקול ולכלי הנגינה ויחרישו את האוזניים. נעים זה לא. מה הפריע למארגנים לערוך את כל ההכנות האלה בצהרי היום כשבכיכר פחות אוזניים?
(צילום: נירה ידין)

(צילום: נירה ידין)

  • אנשים – הכיכר מלאה אדם. אני לא יודע אם זה 100 אלף או 200 אלף או כמה. טוב לי לראות ציבור גדול מגיע להיזכר ברבין ובמה שקרה לו ואולי גם לנו. אומרים שבשבוע הבא יש עוד טקס כזה. לא הבנתי למה. מקווה לכיכר מלאה שוב. 200 אלף יושב עלי טוב כבר הרבה שנים. כמה באו אז? 400 אלף?
  • רטרו – כנראה באשמת הגשם תאורת הבמה לא עבדה כראוי והבמה הוארה בצורה שהזכירה לי את התאורה בהופעת הלהקה הצבאית במוצב החרמון בשנות ה-80. באו תיסלם והפכו את התחושה למוחשית ממש, במיוחד בקטע בו הם השתוללו (?) על הבמה. עם תאורה נכונה הייתי יכול להיות ברור יותר בעניין זה. לא ממש ראיתי וממש צר לי על כך. תנו לי תנו לי רוקנרול, יום חדש לעסקן. הקטן. בחושך.
  • כיפה – ומי לא בא השנה? ממקום בו עמדתי, וחיפשתי, ממש חיפשתי, ומצאתי רק ראש אחד חבוש כיפה אחת. סרוגה היא הייתה הכיפה. גם אם טעיתי ב-100% ופספסתי עוד חובש כיפה אחד, עדיין בלטו בחסרונם כמה מאות או אלפי חובשי כיפות. איפה אתם? הייתי שמח לראות יותר ודווקא כאלה.
  • חיים ילין – יש לו קסם לאיש הזה. ראש מועצה אזורית בעוטף עזה, שארית מבטא דרום אמריקאי וטונות של צ'ארם. אם זה היה תלוי בי, היו צועקים לו: "הו הא מי זה בא – ראש הממשלה הבא".
  • יעל אבקסיס – הנחתה את הטקס השנה. פתחה את העצרת בגילוי לב על היעדרותה מהעצרת ההיא ב-4 בנובמבר 1995. הזכירה פחד. דיברה על שתיקה ארוכה מדי.  בשנה הבאה בואי בבקשה להנחות שנית. תודה.
(צילום: נירה ידין)

(צילום: נירה ידין)

  • שמעון פרס – נאום רהוט יש לו לנשיא בדימוס שלנו. רהוט וכולו אמת. בלי שלום מצבנו לא משהו. שמעת אדוני ראש הממשלה? אולי תלמד ממנו משהו.
  • אחר כך הלכנו הביתה. הילדים התעייפו. הם יירדמו עוד לפני איילון דרומה. את ההמשך שמענו ברדיו. בשנה הבאה עשרים שנה לרצח רבין. גם לנישואינו עשרים שנה. ניפגש בכיכר ההיא, הרי לא שכחנו דבר.
Print Friendly
פוסט זה פורסם בקטגוריה מאמרי עמדה, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.