Skip to content

במארסיי רק תיירים דורכים על חרא

כתבה ראשונה בסדרה "בהחלט לא גן עדן" - מארסיי, מנקודת מבט ריאלית לחלוטין בלי להסתיר כלום: הפרק הראשון: מה מצפה למבקר על מדרכות העיר, ולמה תושב העיר לא ממש מתרגש מזה
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

מארסיי איננה גן עדן, אלא אם כן, כמובן, גן העדן סובל מזיהום אוויר קשה, כבישים פקוקים, רעש מחריש אוזניים, פשע, עוני ו,,,מדרכות זרועות בצואת כלבים.

לא תתני לי קצת? - צילום: עמית מנדלזון

זה לא שאין חוקים שאמורים להכריח את בעל הכלב לנקות אחריו, אז מה? יש גם חוקים נגד מכירת קנביס וחשיש וכל ילד יודע היכן לקנות אותם בלי הפרעה, יש גם חוקים כנגד שימוש בנשק חם, וגופות עולות על פני השטח מדי שני וחמישי עם חור אחד או שניים או עשרה, לפעמים גם בזוגות או שלישיות, חוקים במארסיי זה דבר מאוד נזיל. ואולי אין מספיק כירופרטקים, כי כמו שזה נראה לרוב תושבי העיר יש בעית גב כרונית והם לא יכולים להתכופף.

כך או כך זו עובדה, מארסיי מרוצפת במוקשי נעל מהסוד הקטלני, בקיץ זה עוד נסבל ומתייבש אבל בחורף אללה ירחמון. לא יודע במה הצרפתים מאכילים את כלביהם אבל אין ספק שכלבי העיר אוכלים היטב כיאה וכיאות לכלב צרפתי גאה, ומנפקים סחורה ברוכה.

גם בולדוג צרפתי צריך לאכול לא? - צילום: עמית מנדלזון

תושבי העיר אינם מוטרדים במיוחד מהעובדה. הם סיגלו לעצמם "עירנות דו כיוונית", עיין אחד קדימה ועיין אחת מטה, שום דבר אחר לא יכול להסביר את העובדה שתושב העיר לא דורך על צואת כלבים, נקודה. כמובן שלפעמים הדבר דורש מיומנות מוגברת, דהיינו ריקוד בין עשרים פיסות על מדרכה ברוחב של מטר. למעשה מסתבר שזה די קל ואחרי חודש בעיר גיליתי שגם אני קל רגליים ומסוגל לרקד כמו כל מארסייז מלידה.

תיירים לעומת זאת סובלים קשות מהמפגע. וכל תייר שמחליט לצאת מגבולות הנמל הישן ולהרחיק 200 מטר ממנו, האזור בו העיריה אכן טורחת לנקות (מדי פעם), סביר להניח כי יבלה חלק ניכר מזמנו בניקוי נעליו, ואם הוא מודע למצב הרי שחבל על הזמן , הוא פשוט לא יוכל להרים את עיניו, כי את המיומנות המקומית רוכשים בעמל ויזע ובניקוי נעליים.

ויש כאלו שלוקחים את עצמם לטיול - צילום: עמית מנדלזון

אז אם טיילתם במארסיי דעו לכם שאחת הסיבות שלא מנקים אותה היא שהתיירים המסכנים הם אלו שמדללים את המוקשים ואחר כך? מתפללים לגשם. כי עובדי הנקיון בעיר לא מתים על עבודה קשה ואף אחד לא רוצה שיכנסו לשביתה רבתי רק בגלל מישהו שלא רכש את המיומנות המקומית. כי מי שראה את מארסיי בשביתת זבל לא ראה זבל מימיו.

תיירים מטיילים בין ערימות הזבל בזמן שביתה - צילום: עמית מנדלזון

 

 

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן