אם לא יתרחש הבלתי צפוי, חלום בן 25 שנה יתגשם ביום רביעי הקרוב, בשעה 17:30 לפי שעון ישראל: הנחתת פִילֵאַה (Philae) תנחת על פני השביט צ'ריומוב-גרסימנקו – וזו תהיה הנחיתה הראשונה בהיסטוריה על פניו של כוכב שביט.

מאז שהחל עידן החלל, סוכנויות החלל הצליחו לנחות על פני 6 גופים שמימיים: הירח, נגה, מאדים, טיטאן (הירח הגדול ביותר של שבתאי), והאסטרואידים 433 ארוס , ואיטקוואה. כמו כן נחתת התנגשה בשביט טמפל-1.

הנחיתה על פני שביט כה מרוחק היא אתגר הנדסי מורכב. מדובר בנחיתה על פני גוף בעל גרביטציה נמוכה. החללית השוקלת על פני כדור הארץ כ-100 ק"ג, תשקול על השביט גרם אחד בלבד. מהלך הנחיתה יארך כ-7 שעות כשהשביט יסתובב ויזרוק סילונים של גז וגרגרי אבק וקרח מפני השטח. הנחתת תשגר צילצלים ותנחת על 3 רגליות לבלימת הנחיתה על הגוף הפריך של השביט. הנחתת תעגון על פני כוכב השביט גם בעזרת ברגים שיחדרו לקרח כוכב השביט. עיגון זה דרוש כדי להחזיקה על פניו הפריכות מאוד של כוכב  השביט.

לפני 25 שנה הגתה קבוצת חוקרי שביטים – וביניהם פרופ' עקיבא בר-נון מהחוג למדעי כדור הארץ באוניברסיטת תל אביב – את הרעיון להטיס את החללית 'רוזטה' במשך שנה ליד גרעינו של השביט, וכן להנחית את הנחתת פילאה על פניו כדי לבדוק את חוזק הקרח ואת הרכבו.

עד כה קיבלה קבוצת רוזינה, בה חבר הפרופ' בר-נון, ממצאים המעידים על כך שהשביט נוצר בטמפרטורה של מינוס 250 צלזיוס בקצה מערכת השמש. ממצא נוסף מקטין את חשיבותם של שביטים בהבאת מים וחומרים אורגניים לכדור הארץ הצעיר, בניגוד לתיאוריות קודמות.

"חנקן היתה התגלית הגדולה ביותר עד כה", אומר פרופ' בר-נון. "זאת היתה 'פצצה', כי עד כה לא מצאנו חנקן בשביטים. כעת אנחנו מצפים למצוא גזים אצילים כמו ארגון, קריפטון ונאון. ככל שאנחנו מתקרבים יחד – השביט והחללית רוזטה – לשמש, השביט מתחמם והופך ליותר ויותר פעיל, מה שמאפשר לנו לגלות חומרים בריכוזים נמוכים מאוד".

החללית רוזטה של סוכנות החלל האירופית שוגרה ב-2004. ב-6 באוגוסט 2014 נכנסה החללית למסלול סביב השביט, וב-12 בנובמבר הנחתת 'פילאה' תינתק מרוזטה ותנסה לעגון על פני השביט. לפי שעון ישראל, פילאה תינתק בשעה 10:35 בבוקר, תעבור 22 קילומטרים ותנחת על השביט בשעה 17:30. הידיעות מהחללית הרחוקה יגיעו לכדור הארץ רק לאחר 28 דקות, כך שבשעה 18:00 לפי שעון ישראל ייוודע אם הצליחה פילאה לעגון על הקרח.

"עד היום כל החלליות חלפו ליד שביטים – אף אחת עוד לא עגנה על שביט", מסביר פרופ' בר-נון. "לפני 25 שנה חשבנו לנחות על שביט, לקדוח בו ולהביא את החומר חזרה לכדור הארץ. הבעיה היתה שלא ידענו אז איזה חוזק מכני יש לקרקע. המהנדסים אמרו לנו: רבותי, קודם כל תלכו לשביט ותמדדו אותו, ורק אחר כך תבואו אלינו. צריך להבין שלשביט יש מעט מאוד כוח משיכה, כך שצריך להיאחז לפני השטח בכוח. אבל פני השטח הם קרח לא דחוס במיוחד. כמו שלג שנפל ועדיין נשאר רך למדי".

מטרת משימת רוזטה היא לבחון שתי שאלות מדעיות מרכזיות: האם המים על פני כדור הארץ הגיעו משביטים ואילו חומרים הביאו שביטים לכדור הארץ הצעיר והחיים על פניו. כשם שאבן הרוזטה הייתה הבסיס לפיענוח התרבות המצרית העתיקה, מקווים החוקרים שממצאי החללית רוזטה והנחתת פילאה יפענחו את יצירת מערכת השמש, הבאת חומרים לכדור הארץ ויצירת כוכבי לכת במערכות שמש אחרות.