ריקוד הצללים המאושרים / אליס מונרו  אט אט הולך ונשלם מעשה התרגום של יצירתה של זוכת פרס נובל הקנדית משנת 2013. כמו במקרים לא מעטים אחרים לקח לקוראים הישראלים קצת זמן להכיר באיכות הנדירה של מי שזכתה כמעט לכל מחמאה אפשרית ואף הושוותה לצ'כוב לא פעם. בשנה שעברה, זמן קצר לאחר הופעתו בקנדה, ראה אור "חיים יקרים" שהוגדר על ידי מונרו כספר האחרון שלה (והלוואי שלא תעמוד בדיבורה..) , ולאחר זאת, נדמה כי "ריקוד הצללים המאושרים" ספרה הראשון אשר הופיע לראשונה לפני 46 שנים הוא החלק החסר החשוב ביותר מבין ספריה שטרם תורגמו לעברית.

מעבר לעניין הטבעי בעוד ועוד סיפורים של מונרו, מעניין לבחון את כברת הדרך שעשתה מאז הופיע הקובץ הזה, כיצד התפתחה והשתנתה, אם בכלל, כתיבתה, וכיצד עומדים הסיפורים הללו מול אלו מן השנים האחרונות. עבור מי שאינו מכיר אותה אזכיר כי מדובר, במרבית הסיפורים, בדילמות הניצבות מול נשים צעירות (ומבוגרות יותר בספריה האחרונים) ומתוארות דרך חיי השגרה המלאים בפרטים קטנים, כמעט קטנטנים המתאספים לתמונה שלמה ומלאת רגש. מי שכבר מכיר אותה לא זקוק לאף עידוד ומי שלא, זה הזמן להתחיל.

ריקוד הצללים המאושרים מאת אליס מונרו, הוצאת מחברות לספרות, תרגמה מאנגלית: אורטל אריכה, 236 עמ'

הַכּל בִּפְנוֹכוֹ / של סילברסטין חגיגה אמיתית לגדולים ולקטנים, שלא ברור עבור מי מהם כתב סילברסטין את הספר במקור, אבל זה לא באמת חשוב. כמעט אין מי שאינו מכיר "העץ הנדיב" או את "החתיכה החסרה", שניים מספריו הפחות פרועים של הסופר והמאייר האמריקאי שהיה גם מוסיקאי וזמר ובעיקר אדם בעל הומור ודמיון פרוע במיוחד. "הכל בפנוכו" הוא אוסף נהדר של שירים פרועים שפורסמו בשנת 2011, כ-12 שנה לאחר מותו.

בהחלטה חכמה במיוחד הופקדה מלאכת התרגום בידיה של המשוררת נעם פרתום וספק אם מישהו יכול היה לעשות זאת טוב ומדויק יותר ממנה. כל האיורים בספר, גם הם פרי ידו של סילברסטין, מתכתבים נהדר עם הטקסט ולעתים קרובות הם עצמם השורה המסיימת של השיר. אם אתה תרכב על צב יבשה / ואני ארכב על חלזון מנומר / ונתחרה זה בזה ברצינות עד לקו הגמר / אחד יגיע אחרון אחרון חביב, והשני יגיע עוד חודש – באביב.

הַכּל בִּפְנוֹכוֹ מאת של סילברסטין, הוצאת מודן, תרגמה מאנגלית: נעם פרתם, 207 עמ' 

מלך, בלש / בן פול  אולי מדובר בגימיק ואולי מדובר בהחלטה משמעותית עבור מי שקיבל אותה אולם אין ספק שהוצאת ספר תחת שם בדוי הוא צעד מעורר סקרנות שמעלה לא מעט שאלות. בראש השאלות, זו המובנת מאליה, זהות המחבר, ומיד אחריה, שאלת המניע. מן השנים האחרונות זכורים לי שני מקרים שבהם לשאלת המניע תשובה שונה. הראשון, ספרה של ג'י. קיי. רולינג (מחברת סדרת "הארי פוטר") "קריאת הקוקיה" שזכה לתשבוחות תחת השם הבדוי רוברט גלבריית', ובו ביקשה להעמיד שוב את כישרונה ואת שאלת יכולתה לכתוב גם למבוגרים, למבחן. חודשים ספורים לאחר הופעת הספר היא הודתה שהיא זו שעומדת מאחורי כתיבתו. הספר השני הוא "פרוטוקול אמסטרדם" שהופיע תחת השם ח' בת שבע וזהותה לא נודעה בינתיים. במקרה הזה מדובר בסיפור אוטוביוגרפי והמחברת ביקשה להימנע מפגיעה וחשיפה של המשפחה.

יהיה מעניין לגלות שמאחורי בן פול המסתורי עומד לא אחר מאשר ניר ברעם או דוד גרוסמן.. תעלומה משונה וסבוכה מתחילה כאשר מסמך נעלם מארכיון ובעקבות כך נפתחת חקירה המתרחשת בבית דיור מוגן ברמת גן. משם מובילות העקבות לגני חיות ובתי חולים בארץ ובעולם וגם אחורה בזמן עד לאפריקה של שנת 1904.

מלך, בלש מאת בן פול, הוצאת בבל, 332 עמ'

[related-posts title="'הַצָּעָה לְסֵפֶר'"]