חיים שלי היית 

חיים שלי היית
אוסף אותי עם מכוניתך
כמו אמבולנס היא הייתה
כשהיית חיים שלי
מצאת אותי שרועה
שיכורה בו תיקח אותה מפה
תנשים אותה למרות
שלא רצתה לחיות למרות
שהייתה בוגדת בך
עם השטן
מתפשטת בו כסם
עד שהתגרשנו.

רק לא עליי

רק לא עליי רק לא עליי
בבבקשה הגגננת

אל תתגיעי אליי
אל תצביעי
הנה ממגיע תתורי
מגיע ואני מזיע
וששרשי כפות רגליי
ניתתקים מעברי
את מצביביעה ואין לי אני
אין תתשובה אם
טובה אם רעה
אם ממתכוונת אליי באמת
מחחפשת אותי מכה

רק לא עליי רק לא עליי
מצוקה וחיוך על פניי

ככפוי לששקר כן להיות
ובכן ב חו חו פש
בגן חיות עשו פיקניק
בבכל פינות הבית
בניתי לי אוהל תקעתי יתד
בחול טוב אני
מרוח בקרם הגנה
בשמש תחת שמשיה
מחוררת
רחצתי בטבע
ורק אלוהים ראה לי
מאיפה באתי

אמש

אמש תליתי את ליבי ליד כל המתנות שקיבלת
מן הגן בקעה מוסיקה ציבורית
ובין לבנים חיפשתי זוג
שמעולם לא נברא
פשטתי בגדיי
והצלחתי לבטא אהבה משותקת
במילים שמצאתי בשקט

רווח
זרם בגרוני
פתע שעון ורוד צלצל

חבר מטען

כשהסוללה הייתה במצב קריטי
הפסיכואנליטיקאית
חפשה את המטען
בבית הוריה
גברו דמעות התראה
ולא היה שם איש

**

מירי סדלובסקי:
נולדה באפריל 78 וגדלה בעיר בת ים עוסקת בטיפול בילדים בעלי צרכים מיוחדים כותבת מציירת ומצלמת

[related-posts title="שיר אחד – חלק מפרסומים קודמים"]