לראשונה מוצגת במוזיאון ישראל תערוכה המכניסה את המחול אל היכל האמנויות – מוזיאון ישראל בירושלים. "עד אשר נמצא מקום" - מחול ישראלי מראשיתו ועד היום, סיפור בהתהוות.
פחות מדקהזמן קריאה: דקות
לרגל 25 שנה למרכז המחול סוזן דלל ויובל ללהקת בת שבע, זכה תחום המחול בפעם הראשונה לתערוכה במוזיאון ישראל. לא פשוט להכניס יצירה דינמית המתחוללת מול עיני הצופה לתצוגה מוזיאלית, והאוצרת טליה עמאר עמדה יפה במשימה.
התערוכה מביאה צילומים מתוך עבודות מחול היסטוריות, תיעוד של עבודות מחול בכתב תנועה, רישומים וכרזות. וכמובן עבודות וידאו המוצגות על מסכים תלויים במרכז האולם ובצדדיו. כדי לקבל גם את הפן המוזיקלי המשלים לתמונה, חלק מהעבודות מוצגות בחללים משלהן, וחלק נשמע רק באוזניות אלחוטיות שמשדרות בכל נקודה באולם צלילים שונים בהתאם למיקום המבקר וקרבתו למסך.
המוטיב שעליו עומדת התערוכה הוא שאלת המעגל ופריצתו, או המעבר מקולקטיב אל האינדיבידואל. המחול הישראלי החל בריקודי עם, ריקודים מעגליים. מתוך הרצון ליצור סגנון ישראלי מקורי החל ברוך אגדתי (בתחילת שנות העשרים של המאה הקודמת) ליצור דמויות וריקודים מקוריים. יוצרות מתוך אסכולת מחול ההבעה אשר עלו לארץ בשנות העשרים החלו ליצור ריקודים מחוברים לטבע, לגוף משוחרר ולביטוי אישי וכמובן ריקודים לטקסים ולמסכתות לחגים.
בשנות השלושים עלתה לארץ גרטרווד קראוס, אמנית מהוללת מאירופה. במקביל פעלה שרה לוי תנאי בתיאטרון ענבל ושאבה מתוך העולם האתני ליצירת מחול מקורית ואישית.
בשנת 1964 נוסדה להקת בת שבע והביאה איתה רוח מודרנית אל עולם המחול. עם הזמן רינה שיינפלד, הרקדנית מרכזית בלהקה פרשה והקימה להקה משלה. מעגל היצירה התרחב ויוצרים רבים הקימו קבוצות מחול עצמאיות.
סיפורו של המחול הישראלי הוא יצירה בהתהוות. המחול בארץ דינמי ובתנועה מתמדת. בימים אלו התקיים שבוע המחול הבינלאומי בירושלים, ופסטיבל עם חשיפה בינלאומית בתל אביב – שני אירועים מחברים בין היצירה בארץ ומחוצה לה. מנהלי פסטיבלים מכל העולם מגיעים כדי לצפות ולהזמין להקות ישראליות אליהם, והמחול הישראלי זוכה להערכה רבה.
התערוכה נותנת הצצה מרתקת לסיפורו של המחול הישראלי. כצלמת מחול יש בלבי תקווה כי בעתיד יינתן גם מקום לצילום המחול כיצירה עצמאית מעבר לתיעודו בלבד.
התערוכה תהיה פתוחה עד ל-28 בפברואר 2015, ותלווה בסדרת מופעי מחול אשר יתקיימו באולם בתוך התערוכה עצמה.