עובר מסך: מבט ראשון על יעקב אילון

אילון, הרכש החדש והנוצץ של ערוץ 1, פתח הערב לראשונה את מהדורת מבט בעמידה חגיגית ואפילו דרמטית. רק מחיאות כפיים היו חסרות. האם ליונית לוי יש סיבה לדאגה?

Print Friendly

החדשות רבות – אבו מאזן בוחש בקלחת הבחירות שלנו, ליברמן ודחלאן במפגשים חשאיים, לכאורה, בפריז ובווינה, ופייגלין מקים מפלגה חדשה. אבל החדשה האמיתית היא בתוך האולפן של ערוץ 1. יעקב אילון, הרכש החדש והנוצץ, הבטיח שיביא שינוי מרענן למהדורת מבט והתחיל לעשות זאת הערב (שני) עם הקראת הכותרות בעמידה חגיגית כמו גם דרמטית. רק מחיאות כפיים היו חסרות.

פתח בסערה

אילון, מגיש החדשות הכי ישראלי שיש, עבר יותר ערוצים מכל עיתונאי אחר, והגיש מהדורות מרכזיות בכל הערוצים הגדולים בישראל. התחיל בערוץ 2, זרח בחדשות 10 ומהערב מוביל לראשונה את מהדורת החדשות של הערוץ הראשון. אילון מחזיק את המסך יפה מאוד גם בלי מיקי חיימוביץ או גאולה אבן לצידו. הוא עושה את זה במקצועיות מהוקצעת, ואחרי שיפשיר מעט וירגיש כמו בבית, יהיה מצוין.

כפי שהבטיח, נעשתה מתיחת פנים לאות הפתיחה ולהעמדה של המהדורה, שהתחילה דקותיים לפני שמונה וגרמה לשני הערוצים המתחרים להתחיל את המהדורות שלהם מוקדם מהרגיל, כדי להקדים את ערוץ 1. (הם מ-פ-ח-ד-י-ם?). מהדורת מבט היתה מרתקת וחלפה מהר כאילו שלא עברו 45 דקות (המהדורה קוצרה בשל שידור משחק הכדורגל מליגת העל). נראה שנעשתה חשיבה מחדש מאחורי המהדורה הראשונה בהגשת אילון. התחושה שלי היתה של דינמיקה חדשה, קצב יותר מהיר, קליפי כמעט.

היתה כימיה באוויר בין המנחה החדש עם הניסיון הרב לבין הצוות הוותיק באולפן והכתבים בשטח, אם כי נראה שהמהדורה לא תמיד זורמת בקצב של אילון. שרון פרי ושרון וקסלר קיבלו אותו יפה עם קריצה מתחנחנת ועודד גרנות ניהל איתו שיחה כאילו שהם עובדים ביחד באותו אולפן כבר שנים.

תנועות ידיים ומימיקה בעיניים

אילון ליהטט עם הרבה תנועות ידיים ומימיקה בעיניים, וניסה להעניק חיים חדשים לחדשות, שבאופן סיזיפי חוזרות על עצמן בימים טרופים אלה: שחיתות ציבורית, אסון רפואי בגלל בית חולים שרוצה לחסוך כסף, סקר בחירות הכרחי, נאום נתניהו בליכוד, הורים שכולים נגד צה"ל וסערה קרובה – תרתי משמע.

הדובדבן שעל הקצפת במהדורת מבט היה ראיון זוגי ראשון עם בוז'י הרצוג וציפי ליבני. כאן ראינו אילון מחוייך מול שני פוליטיקאים, שמנסים לשכנע אותו בניצחונם המשותף בבחירות ומגלים, לראשונה, שעל הסכם הרוטציה הם סגרו בלחיצת יד ג'נטלמנית. אילון מנסה לנסח שאלות נוקבות, שלא תמיד זוכות לתשובות ישירות וענייניות. ליבני, בתשובה לשאלה, אף מוכיחה אותו: "אתה לא משנה את דעותיך או אמונותיך כשאתה עכשיו בערוץ הראשון". כך היא מסבירה את דילוגה ממפלגה למפלגה – רק כדי לממש אידיאולוגיות.

אז זהו. אילון החליף פלטפורמה. הערוץ הראשון יכול לצאת מורווח מהרוח הרעננה ומהקצב החדש, שמביא עימו השדרן הוותיק, גם אם הוא עצמו ירוויח קצת פחות ממה שהרוויח בערוצים הקודמים מהם בא. ואני ממתינה לחדשות של מחר ושל הימים הקרובים כדי לדעת אם מהדורת מבט תשתפר ותעמוד בקצב של אילון ואף תעשה היסטוריה – תזכה ברייטינג בן שתי ספרות. בינתיים, כך נראה, ליונית לוי, חדשות ערוץ 2, אין סיבה לדאגה.

Print Friendly
פוסט זה פורסם בקטגוריה ד, טלוויזיה, תרבות, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.