"לתושבי עוטף עזה סיבות לגיטימיות מאוד, שלא להאמין לנתניהו ולהמשיך במאבקם הצודק כנגד ההחלטה על הוצאת החיילים, מהישובים הנמצאים מעל לקילומטר מהגדר". כך קובע ראש השב"כ לשעבר, יובל דיסקין, בדברים שהוא כותב בעמוד הפייסבוק שלו. דיסקין כותב עוד שלתושבי עוטף עזה סיבה טובה, שלא לסמוך על שיקול הדעת של צה"ל והממשלה – כל זמן שהתשובות לשאלות העקרוניות והקשות שעולות סביב מלחמת "צוק איתן" לא הוצגו לציבור.

"מה יש לבנימין נתניהו הכביכול 'ביטחוניסט' (??) לומר על כך?", כותב דיסקין. "האם נפתלי בנט ואורי אריאל היו מקבלים בשקט כזה, צמצום אבטחה על מתיישבים/מתנחלים בירושלים או ביהודה ושומרון? ומה עמדתו של אביגדור ליברמן 'בעל החלומות' בתקופה האחרונה – או שהוא עסוק מדי באש המלחכת של פרשיית החקירות ב'ישראל ביתנו'? ואני גם שואל את אלו שמחוץ לממשלה – בוז'י וציפי ויאיר ושאול וזהבה וגם כחלון – היכן אתם בעניין הזה?"

דיסקין מדגיש בדבריו כי ברור שלא הייתה הפתעה מודיעינית בסיסית בסוגיית מנהרות התקיפה וכי ישמח מאוד לכל בדיקה יסודית, אובייקטיבית ומעמיקה של הטיפול בנושא בעשור האחרון. "אני יכול לקבוע בוודאות, ממעורבות אישית עמוקה עד מאי 2011 מועד פרישתי מהשב"כ – שהיה מודיעין רב ואיכותי בשב"כ, בפיקוד הדרום ובאמ"ן (גם אם לא מלא), שנאסף לאורך שנים רבות על מנהרות התקיפה וכי הנושא זכה בשל חומרתו הרבה לטיפול מיוחד ועדיפות עליונה. חיפוש קצר בגוגל יציף קישורים רבים לדיווחים שנמסרו במהלך 8 השנים האחרונות לוועדת החוץ והביטחון, בתדרוכים לעיתונאים וכמובן בישיבות ממשלה, על המנהרות שנחפרות מרצועת עזה לשטח מדינת ישראל לצורך ביצוע פיגועים. קבוצות עבודה מודיעיניות ומבצעיות עסקו בשב"כ, בפיקוד הדרום ובאמ"ן באיסוף המידע, בניתוחו ובהערכתו עקב ההבנה העמוקה ששררה במערכת באשר לאיום החמור הנשקף מהמנהרות ההתקפיות", כותב דיסקין.

"ולמי שלא זוכר", ממשיך דיסקין וכותב, "אחת הסיבות העיקריות להידרדרות אחרי תקופת 'התהדיאה' (ההרגעה) של 2008 שהובילה למבצע 'עופרת יצוקה' הייתה התעקשות של שב"כ ופיקוד הדרום  לטפל במנהרה התקפית כזו שנחפרה לכיוון נחל עוז כחודש וחצי לפני היציאה (היזומה) למבצע 'עופרת יצוקה'. דרך אגב – באותו המבצע, הבית הממולכד ממנו נחפרה המנהרה פוצץ על כוח צה"ל שהגיע למקום למזלנו ללא נפגעים.

"גם לאחר 'עופרת יצוקה' (ינואר 2009) נמשך האיסוף המודיעיני על המנהרות ואף ביתר שאת", כותב דיסקין. "היה ברור כי החמאס מרכז מאמץ יוצא דופן בתחום זה ולכן הנושא קיבל עדיפות גבוהה מאוד הן בשב"כ והן בפיקוד הדרום ובאמ"ן".

בהמשך דבריו מעלה ראש השב"כ לשעבר, שורה של "שאלות עקרוניות שטרם נענו". ואלו הן:

• "בסוף שנת 2012 , כשנה וחצי לפני מבצע 'צוק איתן' יצאה מדינת ישראל למבצע 'עמוד ענן' ולצורך זה אף בוצע גיוס גדול של מילואים. אין ספק שהתמונה המודיעינית של איום המנהרות ההתקפיות על חומרתה הייתה ברורה לחלוטין לכולם. האם ייתכן שקונצפט 'הטילים יחלידו', המיוחס ליעלון כרמטכ"ל מול חזבאללה, היכה שורש שוב בתקופת נתניהו, ברק ויעלון גם בהקשר המנהרות ההתקפיות מהרצועה? מדוע אם כן לא דובר על איום המנהרות והצורך לטפל בו במהלך ההכנות ל'עמוד ענן'? מדוע לא בוצעה כניסה קרקעית לרצועה כבר אז לצורך טיפול במנהרות למרות שהמילואים גויסו ובהיקף נרחב מאוד?

• "אין ספק", כותב דיסקין, "כי המודיעין הזה הוצג לנתניהו לשר הביטחון שלו ברק בתקופת ממשלת נתניהו של 2009 ולשר הביטחון יעלון בתקופת הממשלה האחרונה. נתניהו אף טען שמינה את היועץ לביטחון לאומי דאז עמידרור לרכז את הטיפול בעניין המנהרות. עמידרור עצמו אישר זאת בכלי התקשורת ואף אמר בכנות כי לא נעשה הרבה בעניין הזה. האם מדובר בכשל של הדרג המדיני שלא נתן לכך עדיפות? או שמא הדרג הביטחוני (צה"ל ושב"כ) לא הציף את משמעויות המודיעין שברשותו בנושא זה כנדרש לראש הממשלה, שר הביטחון והקבינט?

• "חודש וחצי לפני 'צוק איתן' התקבלה החלטה תמוהה ביותר לצמצם את תקני רכזי הביטחון השוטף ביישובי העוטף", כותב דיסקין. "כיצד אם כן התקבלה החלטה כזו באם איום המנהרות ההתקפיות היה ברור לכולם? מניסיוני, דווקא החלטה כביכול שולית זו, יכולה להעיד בסבירות גבוהה על כשל חמור בהערכת המצב ובתחושה הכללית ששררה במערכת הביטחון באותה העת בנשא המנהרות.

• "האם ייתכן שראשי המערכת המודיעינית וראשי המערכת המודיעינית והביטחונית (בעיקר הרמטכ"ל ראש אמ"ן וראש השב"כ) לא דפקו ערב 'עמוד ענן' ואף לא ערב 'צוק איתן' על דלתם ועל שולחנם של שר הביטחון וראש הממשלה בעניין זה?

• והשאלה האחרונה שדיסקין מציג: "כיצד נתניהו ויעלון היו מוכנים להפסקת אש לפני שהתחיל המבצע הקרקעי, על אף המידע הרב על המנהרות ההתקפיות שנחפרו לשטחנו ועל אף שהייתה התרעה ברורה (ועל כך להבנתי אין וויכוח בין שב"כ לאמ"ן) על הפיגוע האסטרטגי באמצעות מנהרה באזור כרם שלום?

"טבען של מלחמות ומבצעים שהן חושפות תקלות אולם חמור מכך הוא אי מיצוי התחקירים ויישום הלקחים הנדרשים", כותב ראש השב"כ לשעבר. "אני משוכנע כי צה"ל ושב"כ ערכו תחקירים רבים אולם גם הדרג המדיני חייב דין וחשבון לנו – לציבור על התנהלותו, הובלתו והחלטותיו במהלך 'צוק איתן' סביבן יש סימני שאלה רבים. כמו לרבים אחרים, יש לי הרבה יותר מתחושה שהדרג המדיני מנסה לטאטא את התשובות לשאלות אלו ולנוספות הקשורות ל'צוק איתן' אל מתחת לשטיח. חלק מהשאלות הללו מצביעות על אפשרות לליקויים חמורים ועל שיקול דעת בעייתי בקבלת החלטות.

"בהיעדר תשובות לשאלות חשובות אלו, לתושבי עוטף עזה סיבות לגיטימיות מאוד שלא להאמין לנתניהו ולהמשיך במאבקם הצודק כנגד ההחלטה על הוצאת החיילים מהישובים הנמצאים מעל לקילומטר מהגדר ועל כך שעניינם לא יוסר מסדר היום", מסיים דיסקין את דבריו. "דווקא היום בתקופת בחירות, עלינו לדרוש מנבחרינו ובעיקר מאלו המתהדרים ב'ביטחוניותם' וב'ידם החזקה' דין וחשבון בעניין זה".