החיפוש אחר שרלי וההומור הצרפתי

אני מודה ומתוודה, "שרלי הבדו" מעולם לא הצחיק אותי, בלי קשר לפרובוקטיביות שלו, בלי קשר לאכילה בלי מלח של פרות קדושות, שאני דווקא תומך בה ואפילו מעודד. הוא פשוט לא מצחיק אותי. הומור צרפתי באופן כללי, מה לעשות, לא ממש מצחיק

Print Friendly

מחפשים את שרלי, זה שם המשחק היום והוא ימשך כנראה כל השבוע. כולם מחפשים את הגיליון החדש של "שרלי הבדו", שכמובן אזל מהמדפים עוד לפני השעה 8:30 בבוקר. במהלך השבוע יצאה קריאה בכל רחבי צרפת על ידי כל מדיה אפשרית לרכוש את הגליון הספציפי הזה על מנת לסייע ולתמוך בעיתון, שמעבר לרצח תמיד היה שקוע בצרות פיננסיות. כמובן שאפשר לצפות, וכך גם נאמר לי בדוכני העיתונים, שגליונות  ימשיכו לזרום לדוכנים במהלך השבוע. עדיין מדובר בסולידריות מרשימה.

קריקטוריסט שרלי הבדו מציג את הגיליון הקדוש - מטרו ניוז - צילום: עמית מנדלזון

אני מודה ומתוודה, "שרלי הבדו" מעולם לא הצחיק אותי, בלי קשר לפרובוקטיביות שלו, בלי קשר לאכילה בלי מלח של פרות קדושות, שאני דווקא תומך בה ואפילו מעודד. הוא פשוט לא מצחיק אותי. הומור צרפתי באופן כללי, מה לעשות, לא ממש מצחיק.

ב- 08:30 בבוקר כבר אזל שרלי הבדו - צילום: עמית מנדלזון

הצרפתים אינם מבינים אירוניה, פשוט לא קיים במילון שלהם. השפה שלהם כל כך מדויקת שהם אינם מסוגלים לקשר אינטונציה לתוכן והתוכן הוא הכל ולא ניתן לפירוש אחרת. כך למשל, אם צרפתי יספר לך כיצד חסך זמן על פעולה מסוימת, ואתה תאמר בחיוך ובהערכה "עצלן אה?" – הדובר יתחיל להתנצל ולהסביר מדוע. אני מוצא את עצמי חוזר על המשפט "זו בדיחה – ITS A JOKE" לפחות עשר פעמים ביום.

ההומור הצרפתי הוא הומור ויזואלי, כי השפה קדושה, וכשכבר נעשה שימוש במשחקי מילים, הוא ברמה ילדותית ודי חסרת משמעות, ודאי לא מצחיקה. הקריקטורות הצרפתיות, בעיקר אלו הפוליטיות, הן גסות ברמת "פיפי קקה" ילדותיות אבל מצד שני – חדות ולא מעגלות שום פינה ולא מתביישות להכות מתחת לחגורה. אבל הכי חשוב, הן פונות לצרפתי שהוא היחיד שיראה בהן מצחיקות. זה לא פרובוקציה לשמה, כמו שנהוג לחשוב. זה פשוט חוש הומור קלוקל במדינה שמותר בה לצחוק על הכל בכל אופן שהוא ושחופש הדיבור קדוש לכן גם מותר לומר פיפי וקקה בקול גדול.

מבט ולו החטוף ביותר בקריקטורות של שרלי הבדו יבהיר מיד שלא מדובר בהומור אלא בהטחת עלבונות, בין עם העלבון במקום או לא – זה עדיין לא מצחיק. כמובן שקריקטורה שאומרת "לגזענים יש זין קטן" תצחיק את אלו שמתנגדים לגזענות אבל זה עדיין עלבון ולא בדיחה.

לגזענים יש זיין קטן - קריקטורה של שרלי הבדו

קשה להיות אהוב על ידי אידיוטים - קריקטורה של שרלי הבדו

ברור שיש גם קריקטוריסטים מתוחכמים יותר, אבל לא בהרבה. העניין מתחיל ונגמר בשפה הצרפתית. הצרפתים משתמשים באוזניים והיות שלשפה הצרפתית יש מגבלת טונז' הרי שנימת דיבור ואינטונציה, אלמנטים סופר רלוונטיים באירוניה, מתפספסים. זו גם אחת הסיבות שהצרפתים יפרצו בצחוק כשתטעה בשפתם – הם פשוט לא מבינים כיצד זה אפשרי וגם לא ינסו להבין את מקור הטעות שלך. ככה אומרים וזהו. הם לא מישירים מבט אל היושב מולם, מה שגורם להם לפספס את הבעות פניו ושוב… הלכה בדיחה טובה.

צרפתי יכול לדבר אנגלית אבל אין סיכוי שיבין הומור אנגלי שכן גם כאן הוא נוטה לקבל את השפה כהלכתה, ביטויים סטנדרטיים לכל דובר אנגלית ילכו לאיבוד מול צרפתי.

כל העיתונות מפמפמת את הגיליון הזה - צילום: עמית מנדלזון

אבל ההומור הצרפתי נועד לצרפתים, הוא מצחיק צרפתים, הוא מבטא את כעסם, מורת רוחם והמחאה שלהם, הוא עושה את העבודה. הם הרי מנומסים מדי מכדי לבטא את כל הרגשות הללו במילים. שרלי הבדו ודומיו עושים את העבודה עבורם – זר כנראה לעולם לא יבין.

 

Print Friendly

על אודות עמית מנדלזון

צלם, עיתונאי, ארכיטקט, מעצב ואיש הי טק, חי במארסיי, צרפת. יזם שותף ונכון להיום עורך ראשי של מגפון. מתמקד בצילום חדשות, צילום רחוב, וכתיבה http://www.amitm.com
פוסט זה פורסם בקטגוריה אירופה, בעולם, מאמרי עמדה, עם התגים , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על החיפוש אחר שרלי וההומור הצרפתי

  1. מאת ניר‏:

    אתה צודק כנראה צריך להיוולד צורפתי כדאי להבין את ההומר שלהם זה כמו שתספר בדיחות של הגגש החיור והוא לא יבין