Milan Dekleva

The wind in the willow trees
הרוח בעצי הערבה

בעצי הערבה הרוח נאבקת באופן שונה
ואז רוח המחשבות בראשינו

ועלים מעל המים הנושמים
לא צריך יתד

בפני האהבה
שהכריזה על עצמה
עם שחר.

וזה תמיד
בקושי רמז, בקושי עקבה.

 *

First snow while walking in the woods
שלג ראשון בלכתי ביערות

תוך הליכה ביערות, ירד שלג ראשון
אני לא חושב על הפעימה השישית  של השקט,
אני חושב על הנקישות הקריסטליות של הזמן

פעמוני יום ראשון מצלצלים במרחק
אני לא חושב על אלוהים,
אני חושב על צבע הברונזה

אני מים והוא צבע הברונזה
אני צוחק והוא מצטמרר,
בטן עגלגלה, עור שמיים

On a winter afternoon
אחר צהרים חורפי

באחר צהרים חורפי
הרוח הייתה מהירה מהגלים
זו הייתה נקודת המשחק
המים עונים באטיות
רצונה הרך
לשרוט את האור
כך נוכל לראות אותו ולהבין אותו
בעד זוג עיניים משותף

משחק אחר עלה בדעתי:
בזמן קפוא
פנינו זה לזו במקום בו פתחתי דלת אדומה
של מועדון סטודנטים ונציאני
תמונה צהובת ניקוטין
של לך ולנסה צעיר
קערה סדוקה מלאה בצ'יפס.

 *

אני נעוץ בהווה
בנשימה שטוחה

קיר מתמוטט ומתפורר נעלם
לעיני: חלמתי עליו
בשחר,
לא הייתה כל מטרה אפילו לא בחלום,
זה לא הגן על האנשים
או על הנהר, או על השושנה.

זה הולך ונעלם
באור הכחול של שמי החורף
האור קר כמו הריח של הכלורופורם.

חבל להיות שטחי
כאשר חושבים על פרוסט
ועל קנקן מלא תה.

 *

אני מבין כמה דברים
בזמן שימים חדרו אל תוך חיי
דברים ששנאתי או הערצתי, נטענים
ונאהבים, רק כדי שיעזבו אותי
ובתוך מסיבה מתגלה סוד
העדרי.

מסלובנית: אנטוני מק, קיין ויוליה פוטרצ'

מסלובנית ואנגלית: חוה פנחס-כהן