"היה אירוע ירי במארסיי, אתה בסדר?" – זה נוסח ההודעה שקיבלתי על הבוקר אתמול מחברה בישראל, התגובה שלי היתה: "עוד סוחר סמים הלך". שעה אחרי כן תא הדואר שלי היה מלא בבקשות לתמונות מ"האירוע" מסוכנויות שונות, וחברים מודאגים.
מהכתבות בעיתונות הישראלית ניתן היה לשמוע את קול שאון חיכוך כפות הידיים ולהרגיש את הסיפוק: "הנה הצרפתים אוכלים אותה שוב". הדיווחים מישראל ציינו: " עוד לא ברור אם זה אירוע טרור".
לא רבותי איש לא חשב שזה אירוע טרור, מעבר לזה הדיווחים בישראל ציינו כי הירי בוצע לעבר שוטר, לא היה ולא נברא.

מה באמת קרה ומה באמת קורה

אז הנה קצת סדר בדברים: נשמעו יריות בשכונת הקסטלן ברובע ה- 16 (הצפוני) של מארסיי. היות ובאותו יום היה אמור בקצה השני של העיר להתייצב ראש הממשלה מנואל ואל, הרי שכל יחידות המשטרה המיוחדות ובינהם ה- GIPN התייצבו במקום.

מארסיי היא מרכז הסחר בסמים של אירופה, המיקום שלה הופך אותה לתחנת מעבר ענקית של סמים מכל הסוגים והמינים, והמשטרה חסרת אונים לחלוטין, אם כי לפעמים אני חושב שאין לה עניין לפתור את הבעיה. כל שנה מלקט המז"פ של מארסיי בסביבות 30 גופות של סוחרי סמים מכנופיות שונות, חלקן מיד לאחר האירוע, חלקן כמה חודשים אחרי בתא מטען של מכונית נטושה. הרוצחים לעולם לא נתפסים. הרבעים הצפוניים של העיר הם מקור הבעיה והקסטלן (השכונה בה גדל זינדין זיידן) היא השכונה הקשה מכולן.

בשנת 2012, בקריאה נואשת פנתה ראש עירית הרבעים ה- 15 וה- 16 סמיה גאלי (נכון…מוסלמית) לנשיא צרפת בדרישה להכניס צבא לשכונות הללו ולהפסיק לאלתר את השימוש בנשק והסחר בסמים ששולט בשכונה. כמובן שהנשיא סירב, וגם היום כשכוחות צבא מפטרלים בכל ערי צרפת (וגם במארסיי), עסקי הסמים בצפון העיר ממשיכים לפעול כסדרם.

כל בעל מסעדה יודע, שכשמגיע פקח היגיינה לא מגישים לו סנדוויץ עם עכבר מת, זה לא טוב לעסקים. לכן גם לא יורים על שוטרים. מי צריך שכונה שורצת שוטרים? ובדיוק מאותה סיבה לא יתכן מצב שיצמחו תאי טרור בעיר. טרור זה יחידות מיוחדות, טרור זה צבא טרור זה בלאגן, מי צריך את זה? זה רע לעסקים. וכשבפרברי פריס הופכים מכוניות ומעלים אותן באש במארסיי מדליקים… עוד ג'וינט.

תוצאות האירוע של אתמול, היו לכידה של 7 רובי קלצ'ניקוב, 20 קילו מריחואנה (שחסרונם לא ידגדג לאף אחד) אבל איש לא נעצר, לא ממש מפתיע. איש לא יודע מי ירה על מי וכולם שותקים. סביר מאוד להניח שמישהו פלט צרור במקרה או שניסה להבהיר באופן חד משמעי שזו הטריטוריה שלו.

חובבי התאוריה על השתלטות האיסלאם על מארסיי אוהבים לתת את השכונות הצפוניות כדוגמה לשכונה אליה לא נכנסת המשטרה. יש סיבה למה היא לא נכנסת למקום, אבל כל בן טיפש עשרה מגיע לשם ללא חשש לקנות חומר טוב שיהיה לעשן עם החברה וכולם חוזרים בריאים ושלמים ומסטולים.

הרטוריקה הישראלית

הרטוריקה הישראלית היא רטוריקה של פחד, המילה "אירוע" מתקשר ישירות למילה טרור, אם ברור שזה לא טרור המילה "אירוע" לא תופיע בדיווח. לפעמים נדמה לי שהעיתונות הישראלים מצאה דרך לספק לעם היושב בציון "חדשות טובות", על ידי כך שכל רעש חליצת פקק מבקבוק באירופה הופך להיות "אירוע" וכולם יוצאים בריקודי הורה השמחה לאיד.

מה שמעלה את חמתי בעיקר הוא שאני יודע בדיוק מהיכן לקוחות הידיעות המקוריות ואיכשהו תמיד לאחר התרגום לעברית נוספת הרטוריקה הישראלית כמו: "לא ברור עדיין אם זה אירוע טרור" המשפט הזה אומר בעצם : "זה כנראה אירוע טרור אבל אין עדיין אישור".

מצטער לאכזב אתכם זה לא אירוע ולא טרור זה חיי היומיום של מארסיי ולמרות חיסולי החשבונות המטורפים על רקע השליטה בשוק הסמים, מעולם לא נורה למוות אדם חף מפשע, והיות והרוצחים אף פעם לא נתפסים הרי שמסתובבים בינינו מחסלים מקצועיים מאוד, ואנחנו יכולים להרגיש בטוחים, כאן לא שמים מטען חבלה מתחת למכונית, זה עסק מלוכלך ולא מדוייק ויביא בעקבותיו הרבה כוחות משטרה. ומשטרה כמו שכבר אמרנו… לא טוב לעסקים.

אז אם אתם פוחדים מטרור ואיסלאם רדיקאלי בואו למארסיי קחו שאכטה מהג'וינט (חשיש ומריחואנה יכול כל אחד להשיג בכל מקום) ותרגעו. יש מי ששומר עליכם והוא יותר אפקטיבי מהמשטרה.