Skip to content

השר אורי אורבך הלך לעולמו ממחלת דם קשה

נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין הספיד אותו בהלווייתו: "אורי הטוב, הצנוע, אורי שלא נהנה ממעמד או משררה. אורי, ההגון, ישר הדרך. אורי. אני כותב לך בעין דומעת ולב שבור. אני יודע שאחרי שחלית, לפני שנתיים וחצי, הודיעו לך הרופאים שאורך החיים עם מחלה כמו שלך, הוא בין שלוש לחמש שנים. אז ביקשת: 'אם הרע מכול […]
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

בגיל 54, לאחר מאבק ארוך במחלת דם קשה, הלך היום לעולמו השר לענייני אזרחים ותיקים, אורי אורבך. השר אורבך, שהיה מאושפז במשך כחודש בבית החולים שערי צדק בירושלים, היה חולה במחלת דם אוטואימונית – שבה המערכת החיסונית תוקפת את הגוף שעליו היא אמורה להגן. רופאיו נלחמו על חייו עד הרגע האחרון – אך היום בצהריים הכריעה אותו המחלה.

הממשלה התכנסה היום לישיבת אבל מיוחדת עקב מות השר אורבך. הלווייתו נערכה בבית העלמין במודיעין.

אורי אורבך ז"ל (צילום: ציפי מנשה)
אורי אורבך ז"ל (צילום: ציפי מנשה)

השר אורבך נכנס לפוליטיקה בשנת 2009 וכיהן החל משנת 2013 כשר לאזרחים ותיקים. הוא הותיר אחריו את אשתו מיכל ואת ארבעת ילדיהם: רוני, תמר, שירה ודניאל. "אחי הבכור הלך ממני", ספד לו היום חברו, וראש מפלגתו, השר נפתלי בנט.

"אורי, אדם של צחוק ושל רצינות, של חוכמה ושל יושרה, של אומץ ושל חזון", אמר בנט. "אורי ידע לחצוב דרך אידיאולוגית בעיקשות ובחן, בחריצות ותוך קריצה, מתוך מודעות עצמית בלתי נגמרת וקסם אישי שלא פג לעולם.

"אורי ידע לשמח ילדים בספריו, להצחיק את הוריהם בחוכמותיו, ולהביא להוריהם הקשישים זיקנה של כבוד. הוא גידל דורות של צעירים בתקשורת והראה להם שהחלום שלהם אפשרי, דורות של דתיים וחילונים למדו ממנו שהחיבור ביניהם אפשרי. הוא היה איש של אהבת הארץ ואהבת האדם עד בלי די. הוא אהב את עם ישראל, ועם ישראל אהב אותו כל כך בחזרה. לא היה בעולם הפוליטי הציני והקר אדם כה אהוב כמו אורי. הוא יחסר לי עד מאד".

נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין הספיד אותו בהלווייתו: "אורי הטוב, הצנוע, אורי שלא נהנה ממעמד או משררה. אורי, ההגון, ישר הדרך. אורי. אני כותב לך בעין דומעת ולב שבור. אני יודע שאחרי שחלית, לפני שנתיים וחצי, הודיעו לך הרופאים שאורך החיים עם מחלה כמו שלך, הוא בין שלוש לחמש שנים. אז ביקשת: 'אם הרע מכול יקרה, אני רוצה שרובי ריבלין יספיד אותי'. אבל אני אורי- מצטער, עכשיו, ברגע האמת, אני לא מוצא את המילים. כמה אתה חסר לי, גם ברגעים האלה. אני עומד פה ושואל 'איפה אורי, אורי שיגיע עם הבדיחה הטובה?' עם הלשון החדה? עם החיוך שובה הלב? אורי, שלא היה כמותו להפיג את הכאב?' איך נפרדים מאורי כזה, שהיו בו עומק, תבונה, חדות, ציניות, הומור".

ראש הממשלה בנימין נתניהו: ״אני דואב את הליכתו של אורי אורבך, שר בממשלת ישראל, סופר, עיתונאי, איש רוח, פטריוט יהודי", אמר נתניהו. "אורי כבש בקסמו את כל שומעיו בידענותו ובחוכמתו העמוקה שנבעה ממעמקי נפשו. הייתה לו רגישות עצומה לאדם באשר הוא, רגישות אותה הביא כשר לענייני גמלאים ולכל דבר שעסק בו. אף שהייתה בו שנינות יוצאת דופן, לא היה בו שום רוע. לא פגשתי מישהו שהכיר אותו ולא אהב אותו. אמש, לצד בני משפחתו, נפרדתי ממנו בבית החולים בתחושת יגון ואובדן עמוקים. אורי יחסר מאד למשפחתו היקרה, לחבריו בממשלת ישראל ולמדינת ישראל״.

שר הביטחון, משה (בוגי) יעלון: "השר אורי אורבך היה איש של ערכים ומידות טובות, של יושר וצניעות, של דרך ארץ ואיכות אנושית יוצאת דופן. בתבונתו, חוכמתו וחוש ההומור המיוחד שלו, היה אורי איש מיוחד בפוליטיקה הישראלית, ולא בכדי היה מקובל ואהוב על כל חלקי הבית. אורי היה, בראש ובראשונה, בן אדם ואוהב אדם.

ישיבת האבל של הממשלה (צילום: חיים צח/לע"מ)
ישיבת האבל של הממשלה (צילום: חיים צח/לע"מ)

"היו בו, באורי, אותן תכונות ייחודיות שמיזגו בין דתיים לחילוניים, בין ימין לשמאל, בין יהודים ללא יהודים", אמר השר יעלון. "מעולם לא התלהם, ותמיד שמר כבודם של אחרים. גם מי שהיה חלוק עליו, רכש לו כבוד רב, יודע כי אורי הוא בר פלוגתא לעילא, בעל עמדות ברורות ומוצקות אך גם סבלני וסובלני לשמוע ולקבל את דעתו של האחר. זו הייתה אחת מתכונותיו המרשימות ביותר. אורי יחסר לכולנו. אישיותו המיוחדת תחסר לכולנו. אני מבקש להשתתף בצערה העמוק של משפחתו".

שר החוץ, אביגדור ליברמן: ״אורי אורבך היה דמות מרכזית בחייה של מדינת ישראל בעשורים האחרונים והשפעתו הגדולה על החברה הישראלית תישאר לתמיד. אורבך הצליח להביא לידי ביטוי קבוצה גדולה וחשובה בחברה הישראלית, והיה איש שידע לשלב היטב את אהבת ארץ ישראל ואהבת עם ישראל. יהי זכרו ברוך״.

יו"ר העבודה, יצחק הרצוג: "תנחומיי מעומק הלב למיכל, רוני, תמר, שירה ודניאל, וכן לתנועתו שאיבדה מנהיג ושליח. ברגעים כאלה אין פוליטיקה – רק כאב וצער אמיתי על חבר שהלך לעולמו בטרם עת.

"אורי ואני פעלנו ביחד למען הקשישים בהיותו של אורי השר לענייני אזרחים ותיקים. אורי היה אדם של אמת, הומור וטוב לב, שמעולם לא פגע באיש. אדם מוכשר ויקר שהטביע את חותמו בפעילות ציבורית ענפה למען המדינה. אני אתגעגע אליו.

ח"כ שלי יחימוביץ' כתבה בעמוד הפייסבוק שלה: "חבר שלי אורי אורבך נפטר וזה עצוב וכואב.  מקומם ולא צודק שמסלול חייו של הטוב שבכולם, הנבון שבכולם, הישר וההגון שבכולם, המצחיק שבכולם, דווקא הוא נגדע בגיל כל כך צעיר. ביסורים ובטרם עת. נולדנו באותה שנה, באותו חודש, באותו יום, ובאותה שעה. הקשר בינינו למרות שאנחנו שייכים לשני מחנות פוליטיים הפוכים – היה קרוב ויוצא דופן למרות ההבדלים הפוליטיים. משתתפת באבלם של מיכל ושל הילדים, יהי זכרו ברוך".

יחימוביץ' צירפה לסטטוס כתבה ששודרה עליה ועל אורבך שהציגה אותם כ"תאומים שמיימיים" וכמי שגורלם דומה בגלל שנולדו באותו זמן בדיוק. "במסלול החיים שלנו אכן היה הרבה דמיון, וכואב לי כל כך שזה שלו נקטע באמצע", כתבה. עוד היא מספרת:

"כשהוחלט על מינוי אייזנקוט לרמטכ"ל אורי התקשר אלי ואמר לי: אני מאוד מודאג מהמינוי.

למה, שאלתי. הוא איש מצויין.

כן מצויין, אבל זה ממש מפחיד, הוא אמר. נותנים לבן אדם בגיל שלי ושלך לפקד על צה"ל. זה חוסר אחריות."

הלווייתו של אורי אורבך במודיעין (צילום: מארק ניימן/לע"מ)
הלווייתו של אורי אורבך במודיעין (צילום: מארק ניימן/לע"מ)

ח"כ ניסן סלומינסקי: "אורי ז"ל היה איש מיוחד ומופלא אשר ידע לשלב חוכמת חיים עמוקה עם הומור דק. היה לו עמדות מאוד ברורות ביחסים בין דת ומדינה וידע לעמוד עליהם. ליבו היה פתוח לכל הגוונים והדעות במדינת ישראל. אורי עשה רבות למען האזרחים הוותיקים הוא יחסר לי למפלגתי ולעם ישראל.יהי זכרו ברוך".

ח"כ מיקי לוי: "מצחיק, שנון, ישר, אכפתי, חד לשון, ציוני, אוהב ארץ ישראל ועם ישראל,מנהיג – אורי, אני בר מזל שזכיתי להכיר אותך. חסרונך יורגש בזירה ובעשייה הציבורית".

אורי שרגא אורבך, יליד 28 במרץ 1960, היה השר לאזרחים ותיקים, וחבר הכנסת מטעם סיעת הבית היהודי. לפני כניסתו לחיים הפוליטיים התפרסם כסופר, עיתונאי, בעל טור, סאטיריקן, פובליציסט ומאנשי התקשורת הבולטים בציבור הדתי לאומי.

אורבך היה ממקימי עיתון הילדים הדתי "אותיות" ועורכו הראשון. היה עורך ביטאון בני עקיבא – "זרעים". כמו כן ערך את המדור הסאטירי "פסיק" בשנות ה-80, ואת המדור "הלחי השנייה" בשנות ה-90 בעיתון "נקודה". היה ממקימי רדיו קול חי, ושידר בו. לאחר שמנהל התחנה מנע שידור של שיר ובו קול אישה, בתוכנית של אורבך ושל מנחם מיכלסון – עזבו השניים את התחנה‏‏‏[1].

אורבך כיהן כמנהל התוכניות של ערוץ המסורת הראשון בישראל, ערוץ התכלת. בהמשך עזב את הערוץ בשל חילוקי דעות.

עד הצטרפותו לפוליטיקה, היה אורבך חלק מפאנל המנחים של תוכנית הרדיו "המילה האחרונה", בגלי צה"ל, בהגשה משותפת עם גידי גוב, עירית לינור ואחרים. יחד עם גוב זכה בפרס מפקד גלי צה"ל על הגשת התוכנית, שאף זכתה בשנת 2005 בתואר "תוכנית השנה ברדיו" ב"טקס אנשי השנה" של ערוץ 2.

כמו כן היה אורבך בעל טור שבועי העוסק בעיקר בענייני פוליטיקה ואקטואליה במוסף לשבת של "ידיעות אחרונות", וכן כתב טורים נוספים בערוץ היהדות של האתר ynet ובעיתון נקודה. הוא גם שימש כ"אחראי על גיוון חברתי ורב-תרבותיות" בזכיינית ערוץ 2, רשת.

כאיש תקשורת הציג אורבך קו ימני והתנגד למסירת שטחים. תוכניותיו העיתונאיות עסקו בביקורת על הממסד והתקשורת, ביחסי דתיים-חילונים ובסאטירה פוליטית. הוא ביקר במאמריו את החברה החילונית (ובמיוחד את מחנה השמאל-החילוני), על התנכרותה, לטענתו, לשורשיה היהודיים, דבר המתבטא, לדעתו, בנכונות לוותר על חלקי מולדת. מאידך, ביקר אורבך את החברה הדתית והחרדית על היותה, לטענתו, חברה שמרנית יתר על המידה.

לקראת הבחירות ב-2009 הצטרף אורבך לפוליטיקה ושובץ במקום השלישי ברשימת "הבית היהודי". המפלגה זכתה בשלושה מנדטים, ואורבך כיהן כראש הסיעה וסגן יו"ר הכנסת. לקראת הכנסת ה-19 שובץ אורבך במקום הרביעי, ולאחר הבחירות מונה לשר לאזרחים ותיקים.

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן