כ- 30% מהתאונות הקטלניות בישראל בשנת 2014 – תאונות עם משאיות

85 תאונות דרכים קטלניות בהן הייתה מעורבת משאית התרחשו בשנת 2014 ברחבי הארץ, המשמעות היא, כי מתוך 291 התאונות הקטלניות שהתרחשו בישראל בשנת 2014, כ- 30% מהן היו עם משאיות.

Print Friendly

מדובר על נתון קשה, אך לעומת מספר ההרוגים הכללי בשנת 2014, דווקא בפרמטר זה ישנה ירידה במספר ההרוגים בהשוואה לשנת 2013, במהלכה נהרגו 104 בני אדם בתאונות דרכים במעורבות משאית.

עוד עולה מהנתונים, כי בשנת 2014, התרחשו 2,121 תאונות דרכים במעורבות משאית בישראל, מתוכן 246 תאונות בהן נפגעים באורח קשה. בממוצע של עשר השנים האחרונות (2014-2005) מתרחשות מדי שנה כ- 116 תאונות דרכים קטלניות (תאונות בהן לפחות הרוג אחד) במעורבות משאית וכ – 369 תאונות קשות כאלו בממוצע. בסך הכל, בשנה מתרחשות בממוצע כ- 369 תאונות דרכים במעורבות משאית ברחבי הארץ.

שמואל אבאב, מנכ"ל עמותת אור ירוק: "הירידה במספר תאונות הדרכים בהן מעורבות משאיות מוכיחה כי באמצעות הגברת האכיפה ניתן להפחית את מספר ההרוגים בתאונות הדרכים. בכדי להמשיך ולמנוע תאונות דרכים בהן מעורבים רכבים כבדים ומסוכנים, משרד התחבורה חייב לתת למשטרה עוד תקציבים לניידות בכדי להגביר עוד את ההרתעה והאכיפה ולהוריד משאיות בלתי תקינות מהכבישים".

התפלגות תאונות דרכים עם משאיות בערים בישראל בין השנים 2005 ל-2014:
• בתל אביב התרחשו בעשור האחרון 704 תאונות משאית, 17 מהן קטלניות.
• בירושלים התרחשו בעשור האחרון 510 תאונות משאית, 18 מהן קטלניות.
• בחיפה התרחשו בעשור האחרון 284 תאונות משאית, ארבע מהן קטלניות.
• בחולון התרחשו בעשור האחרון 190 תאונות משאית, חמש מהן קטלניות.
• בפתח תקוה התרחשו בעשור האחרון 149 תאונות משאית, ארבע מהן קטלניות.
• באשדוד התרחשו בעשור האחרון 142 תאונות משאית, שמונה מהן קטלניות.
• בבאר שבע התרחשו בעשור האחרון 142 תאונות משאית, אחת מהן קטלנית.

על פי נתוני עמותת אור ירוק, משאיות במשקל עד 34 טון מעורבות פי שישה יותר בתאונות דרכים קטלניות מאשר כלי רכב פרטיים. מאפייני המשאיות – המשקל הרב, הנקודות המתות אשר מקשות על זיהוי אופנועים ומרחק העצירה הארוך, מגבירות את הסיכון למעורבות בתאונת דרכים. אחת הבעיות של נסיעת משאיות בתוך היישובים היא כי אין להם מקום חניה מסודר בתוך היישובים. כך, נוצר מצב שבו נהגי הרכבים הכבדים נאלצים לחנות במקומות מסוכנים, בתוך האוכלוסייה, בין היתר, ליד ילדים.

תאונת משאית (צילום עמית לוי)


על פי נתוני משרד הכלכלה, בכל שנה פורשים כ- 2,000 נהגי רכב כבד וציבורי ונכנסים כ- 850 חדשים בלבד. המשמעות היא, כי מדי שנה נוצר מחסור של כאלף נהגים. עוד עולה מהנתונים, כי כיום חסרים למשק בין 4,000 ל- 5,000 נהגי רכב כבד.

מחסור זה, מוביל על פי הנתונים להפסד כלכלי גדול עקב ניצול לא יעיל של ציוד בשווי של כ- 500 מיליון שקלים. בנוסף, בגלל שאין איך לשנע מטענים מהנמלים, מתארכות שעות העגינה של אניות וגם ההשקעה בגודל האחסון גדלה. כתוצאה, עלויות המוצרים עולות.

התוצאה של מחסור קשה זה היא שעות עבודה ארוכות במיוחד של נהגי המשאיות. מעסיקים רבים אינם מקפידים על חוק שעות עבודה ומנוחה וכתוצאה ישנם נהגי רכבים כבדים שנוהגים ברציפות במשך 14, 16 ואפילו 18 שעות.

אחד הפתרונות האפקטיביים למעקב אחרי שעות עבודה שלא כחוק או נהיגה במהירות גבוהה מהמותר, הוא הטכוגרף הדיגיטאלי. הטכוגרף הדיגיטאלי מתעד את פעולות הנהג, מהירות הנסיעה, מרחק נסיעה ועוד נתונים. הטכוגרף מאחסן תיעוד דיגיטאלי של פעילויות הנהג ושל הרכב בזיכרון הפנימי שלו, וגם באופן נפרד על כרטיס חכם שיש לנהג.

Print Friendly

על אודות דני בר

דני בר-טיולים וסגנון חיים http://www.danybar.co.il/ . אוהב וכותב על בירה, יין, אוכל, טיולים, תרבות, רכב וספורט מוטורי. כמו כן מדריך טיולים בחו"ל שתמיד משתף אנשים אחרים בדברים שכל כך אוהב
פוסט זה פורסם בקטגוריה בטיחות בדרכים, ד, רכב, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.