לרגע קצר הייתה תקווה, אבל שוב התברר שמדינת ישראל היא שעטנז של עמים שונים ונפרדים: האחד שואף לשלום, שגשוג, רווחה, לעתיד טוב יותר לילדיו. השני מחפש מעדיף להאמין באלילים ולא באנשים, מעדיף את הפחד על התקווה, מוכן לקבל כל עוולה ומקפיד להעניש את מי ששוחר את טובתו
פחות מדקהזמן קריאה: דקות
את השורות האלו אני כותב בלב כבד. כי למרות מה שכתבתי כאן לפני חודש, אחזה בי למשך יומיים תמימים התקווה. מסתבר שזו היתה תקוות שווא. תשאלו אותי: "האם להחליף את העם?" ואשאל אתכם – איזה עם? עם ישראל איננו עם, הוא אסופה של מהגרים ותרבויות שמעולם בעצם לא התחברו. גם הצבא לא הצליח להדביק את האוסף הבלתי נסבל של משקעים וחרדות שהועברו מדור לדור, ועובדה שהיום דור רביעי עדיין מדבר על מפא"י ההיסטורית, מה שאומר שהכל עניין של חינוך והכל מגיע מהבית.
העם היהודי? מעולם לא היה דבר פחות יציב מהעם היהודי, קשה לקרוא להידרה הרב-תרבותית הזו עם. גם בימי התנ"ך הצליחו היהודים לפרק את האימפריה שלהם לשתי מלכויות.
אני מסתכל על דפוסי ההצבעה של הבחירות הללו וקשה שלא להסיק מסקנות עצובות:
5% מתושבי מדינת ישראל מאמינים שהרב עובדיה יוסף שלח להם SMS ממקום מושבו.
30% מתושבי מדינת ישראל לא מעניין אותם מי שולט עליהם בכלל ולא טרחו להצביע.
בעניות שבערי ישראל יש רוב מוחלט למי ששלח אותם לנבור בפחי האשפה.
50% מתושבי מדינת ישראל רואים בי ובחברי בני מוות וזה חוקי לחלוטין לקרוא לרצוח אותנו.
10% מתושבי מדינת ישראל מצביעים שוב למאחז עיניים ומספר סיפורים. כנראה שלא רע שם בארץ העשייה הדמיונית של יאיר לפיד, המציאות והעובדות לא רלוונטיות.
9% מעם ישראל נתן את קולו למי שסידר לו טלפון סלולרי בזול מצד אחד ודפק כל חקיקה חברתית מצד שני. כנראה שסדר העדיפויות שלהם מתרכז חזק באייפון.
20% מתושבי מדינת ישראל (הערבים) לא נראים יותר טוב ולא מסוגלים עדיין להגיע להחלטה פשוטה כמו "בואו ננצל את כוחנו במסגרת הדמוקרטיה".
אבל אנחנו, השמאלנים, אנחנו הגרועים מכולם. אנחנו חיים בתקווה. באילוזיה. גם ציניקנים כמוני נסחפו לרגע אחרי התקווה. אבל אין תקווה. אמרתי זאת לפני הבחירות הקודמות, אמרתי זאת לפני הבחירות הללו – ולמרות זאת, בדקה ה-90 נפלתי גם אני לבור התקווה.
מדינת ישראל איננה מדינת היהודים – היא מדינה של יהודים שלא מסוגלים לקיים מדינה מתוקנת. ציבור שחלקו נאחז נואשות בפחד, בחרדות ותחושת האפליה, אבל עדיין ממשיך להצביע למי שעושה כמיטב יכולתו להשאיר אותם נמוך ככל האפשר, אולי כדי שלא ישברו את הגב כשהם מקוששים שאריות אשפה בשוק. כי זה עלול לעלות למערכת הבריאות הקורסת כסף. שאולי ידחה במעט את הקמת הארמון של השליט.
מדינת ישראל היא שעטנז שכלום לא יצליח לחבר אותו יותר. מדינת ישראל מורכבת משני עמים: האחד שואף לטוב, לתקווה, לעתיד טוב יותר. השני מחפש מקום טוב ביציע של הרב עובדיה או יושב במקלט ומחכה לקטיושות או פצמ"רים ובונה מקלטים אטומים. עם אחד שבחר להתעלם מהדת – עם אחר שמקדש את דתו, למרות שהוא עובר על איסוריה וחוקיה מדי יום: משקר, גונב ואפילו רוצח בשמה. איך זה ייתכן? הוא פשוט מפרש אותה כך שהיא כן תקבל את הפרת האיסורים. אז הדיבר "לא תרצח" מדבר רק על יהודים, ונכון להיום רק על יהודים שהם ימניים, כי גם יהודים שמאלנים כבר הותר דמם.
עם אחד שרואה במעילה באמון הציבור חטא, ולא מוכן שעבריינים יישבו בבית הנבחרים שלו; ועם אחר שממש לא אכפת לו שגונבים ממנו ושעבריינים מייצגים אותו. אדרבא ואדרבא: הוא שב וממליך אותם.
עם אחד שרוצה לחיות בשלום עם שכניו, או לפחות לנסות להגיע לכמה שיותר קרוב לחיים נורמלים עם שכניו – עם אחר שפוחד פחד מוות משכניו ולא משנה כמה הוא חזק, הוא וכל צבאותיו. עם אחד שנהרג באוהלה של תורה ועושה הרבה ילדים – עם אחר שמממן אותו. עם אחד שמוכן להקריב את ילדיו עבור אדמת טרשים שאיננה נחוצה לו, רק כי הוא מאמין שהובטחה לו – עם אחר שמספק לו את המימון וההגנה.
עם אחד שנאחז בחרדה ובפחד, בשנאה ובגזענות, בדת ובלאומנות בחר ממשלה כלבבו. העם השני ייאלץ לנסות לחיות עם זה, או שיאלץ ללכת. ההסטוריה מוכיחה ששנאה ופחד אינן מובילות לשום מקום, פרט לעוד אלימות, עוד שנאה, עוד פחד ועוד מוות.
התקווה בת שנות אלפיים? לא במדינת ישראל של 2015.
גידי
23 במאי 2015 @ 11:00
עמית חג שמח .
מה קורה לא שומעים ממך ?
אני מזהה כמעט את כל הצילומים היפים שלך, טרם ראיתי את שמך בתחתית.
עמית מנדלזון
24 במאי 2015 @ 16:52
אני כאן לא הולך לשום מקום רק עסוק, אל דאגה אני אחזור בקרוב לעצבן אותך 🙂
גידי
24 במאי 2015 @ 18:32
בשמחה.
מיכל
27 במרץ 2015 @ 22:05
עמית….כמה חברים פלסטינאים יש לך אחי?
מתי פעם אחרונה באו אליך הביתה חברה מהמסגד המקומי לכוס קפה?
מהטמה גנדי אמר:
Become the change you wish to see in the world
לרגע אחד תסתכל בראי, ותספור את המעשים שעשית בתכלס לקדם את השלום בין יושבי ביתך ושכניך…
לפני שרצים צריך ללמוד ללכת….ואתה מזכיר לי מבקר אומנות שמעולם לא דרך בגלריה…
עמית מנדלזון
27 במרץ 2015 @ 23:43
את שואלת ועונה בו זמנית. מאיפה את יודעת את התשובות ? את פתטית, ואני לא אח שלך, למרות שנולדנו לאותה דת, למרות שנולדנו וגדלנו באותה מדינה, למרות שאנחנו מדברים באותה שפה. מהטמה גנדי לא התיימר לדעת את התשובות לשאלות שהוא עצמו שאל
שרה
22 במרץ 2015 @ 14:04
עמית, אתה סתם פחדן ומפונק ואין לך סבלנות. עם שהתפזר לפני אלפיים שנה לא יתחבר בתוך מאה או מאתיים שנה. עוד נכונו לנו הרבה ויכוחים והרבה כעס ושנאה עד שנתגבש כ״עם״ ועדיין, אנחנו יותר מגובשים מהעם הצרפתי, האנגלי, ההודי, הסיני, האמריקני וכו׳ וכו׳. הם ״עם״ ואנחנו לא? והערבים? אוכלים איש את רעהו. אז יאללה, תסתכל על המציאות בחוץ ולא על המראות השחורות של הוד מעלתך.
עמית מנדלזון
22 במרץ 2015 @ 21:16
שרה להזכירך העם הזה התפצל גם לפני אלפיים שנה, ביציאת מצריים, במהלך תקופת המקרא שגיע לשיאה בשתי ממלכות לשני עמים . העם היהודי לא קיים והצרפתים והאנגלים ואהמריקאים לא קוראים לעצמם עם זה ההבדל הגדול. אני רואה שחורות ? נכון, רק שעד היום לא טעיתי במילה אחת
שרה
25 במרץ 2015 @ 14:15
עמית, עדיין לך ולי וליהודי שחי בטימבקטו יש כמה דברים משותפים שלאחרים אין. לא כל המשותף הוא חיובי או שלילי. אנחנו מעורבים מאד במה שנעשה סביבנו, יש לנו בדי.אן.איי
את הכמיהה לעולם טוב יותר, לא רק לעצמנו, היהדות היא הבסיס לתרבות שהתפתחה בעולם המערבי (לא מדברת על מה שקורה היום, רבנות, גיור יש הרבה עוותים) ולכן אנחנו עם. יש לנו תרבות, שפה והסטוריה משותפים. האמריקנים קוראים לעצמם ״nation" וכן כל יתר האירופאים חוץ מכמה "kingdoms". מה שמאחד אותם אינו תרבות עתיקה ומשותפת אלא שלטון וטריטוריה. כך אני חושבת, ותמיד אתה תהיה לי חשוב יותר מכל אחר וזר לי ללא קשר לדעותיך הפוליטיות. חג שמח!
עמית מנדלזון
25 במרץ 2015 @ 15:19
את נשמה טובה שרה אבל באמת שאין לי משותף עם שום יהודי בגלל שהם יהודים. וזה לא נכון שיש לנו תרבות משותפת שכן אנחנו עם של מהגרים, ותרבותו של המרוקאי תרבותו של הצרפתי ותרבותו של הרוסי לא דומות אפילו. השפה היא הדבר המשותף היחיד. אין לנו תרבות עתיקה יש לנו הסטוריה וזה שני דברים שונים לחלוטין. חלק מאיתנו מתייחסים אליה ברצינות תהומית וחלק יודע שהסטוריה בת 2000 שנה של דת שאיננה מעניינת אותם לא ממש רלוונטי עבורם. חג שמח שרה
שרה
26 במרץ 2015 @ 0:25
עמית, אני חושבת שאנחנו כן עם אחד ואתה חושב שלא. זה בסדר, לא שכנעת אותי ואני לא שכנעתי אותך. אני רואה מה קורה במשפחה שלי שמכילה אנשים מכל הארצות וה״תרבויות״. סבי וסבתי הגיעו לארץ ב1920 עם 3 ילדיהם. במפגש משפחתי שהיה לנו לא מזמן היה ייצוג לכל גלויות ישראל. וכולנו משפחה אחת גדולה, עם כל הדעות הפוליטיות שאתה רק רוצה. זה קורה, בעבר קראו לזה ״כור ההיתוך״ החיים המשותפים הופכים אותנו ל״עם ישראל״.
עמית מנדלזון
26 במרץ 2015 @ 9:48
בוקר טוב שרה, משפחה זה דבר אחד עם זה דבר אחר. יש לי חברים שאני מזדהה איתם בכל מקום בעולם לא רק בישראל. זה לא עניין של דיעות פוליטיות זה מה שמחבר בינהם. את יודעת ששני חומרים שונים לא מתחברים טוב אף פעם.
גורן
20 במרץ 2015 @ 3:05
צריך לקבל את תוצאות הבחירות ישראל מדינה דמוקרטית כל אדם זכותו להאמין במה שהוא רוצה אנחנו לא צפון קוריאה אשמה גדולה לאי הצלחת השמאל נעוצה בשמאל עצמו התנשאות שלו דברי בלע כמו של יאיר גרבוז ויהשוע סובול לפני הבחירות פגעו בחלק מהבוחרים שחשבו להצביע למחנה הציוני והדברים פגעו בהם לא כל מצבעי המחנה הציוני הם רק אשכנזים יש במחנה הציוני גם יוצאי עדות המזרח הדברים פוגעניים ראה עברנו את הבחירות וכבר בשמאל אתה שומע דברים כמו של אלונה קמחי אלונה קמחי:"לכל עם יש את השלטון שהוא ראוי לו. רק המוות יציל אתכם מעצמכם". "תשתו ציאניד ניאנדרטליים מזויינים. ניצחתם" חודשים ספורים לאחר שעורר סערה עם חמסת ה"איטבח אל-יהוד" שהציג בתערוכה במכללת ספיר, האמן גל וולינץ שוב מרגיז הפעם, עם סטטוס שכתב בעקבות נצחונו של נתניהו בבחירות. בפוסט, שפרסם וולינץ בפייסבוק שלו, הוא פונה ל"מסעודה משדרות" – דמות מטאפורית שמייצגת את ה"עמך", את מצביעי נתניהו כביכול – ומודיע על ניתוק יחסיו עמה. "שלום לך מסעודה", כתב, "צר לי, לא נותר לי גרגר של סימפטיה עבורך. מבחינתי את יכולה להמשיך להירקב במסדרונות בתי החולים […] את ומשפחתך מטומטמים מדי […] לי אל תדאגי, שורשי באירופה. מתקתק אזרחות ועף. ומה אתך? תלכי לעזאזל!" הפוסט של וולינץ, יחד עם הפוסט שכתבה אלונה קמחי בו היא קוראת למצביעי ביבי "ניאנדרטליים מזויינים" ומציעה להם לשתות ציאניד, הפכו לסמל של השמאל המתנשא ושאינו מוכן לקבל את תוצאות הבחירות תאר לך הימין לא היה מקבל את תוצאות הבחירות אילו השמאל היה זוכה איזה תגובות היו הפשזים משתולל וכו איך אתה רוצה שאותם אנשים שאתה מזלזל בהם כמו שרשמת ישנו את השקפת עולם מזלזלים בהם ופוגעים בהם אותם אנשים צרכים לעשות חשבון נפש דברי הבלע האלה מרחקים את אותו ציבור האמן לי שהמחנה הציוני הפסיד קולות בגלל אותם דברי בלע של יאיר גרבוז יהושוע סובול וזה לא נגמר אפילו יצחק הרצוג טען שהדברים לא היו רואים ופגעו במחנה כך לא מדברים הציבור לא טיפש מי שפוגע בו הוא מחזיר לו בגדול ואפילו שחלקו אולי ניזוק ממדיניות הכלכלית של הימין הציבור הזה הוא מסורתי אי אפשר למחוק לו את האמונה ולכן לא צריך לפגוע בו צריך לקרב אותו יש במחנה הציוני רשימה מכובדת של בני עדות המזרח אז אתה בא להיפרד מהם או לקרב אותם אתה כותב ש50%" מתושבי מדינת ישראל רואים בי ובחברי בני מוות וזה חוקי לחלוטין לקרוא לרצוח אותנו."אני יכול לצטט לך רשימה ארוכה של אנשי רוח מהשמאל הקוראים לחסל לרצוח מתנחלים / חובשי כיפות/ חרדים בקיצור העם בחר בימין צריך לקבל את הכרעת הרוב אחרת איזו דמוקרטיה אתה רוצה?
עמית מנדלזון
20 במרץ 2015 @ 10:09
הכתבה איננה מדברת על דמוקרטיה או לא דמוקרטיה אלא על עתיד של תקווה מול פחד
גורן
20 במרץ 2015 @ 10:22
על איזה עתיד עם פוסלים יותר מחצי העם
עמית מנדלזון
20 במרץ 2015 @ 10:28
לא פוסלים חצי עם, כי אין דבר כזה עם. למה אתה לא קורא עד הסוף לפני שאתה מגיב. זה עם וזה עם וכל עם וסדרי העדיפויות שלו