Skip to content

ב-2014 הפסידה אל על כ-28 מיליון דולר

ההפסד נבע מתשלומי גידור הדלק בעוד מחיר הדלק ירד, מהגדלה מתוכננת של היצע המושבים כשהתשואה מהם ירדה, ומפיחות שער השקל שהשפיעה על הוצאות שכר ההפעלה
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

ההפסד הנקי של אל על בשנת 2014 הסתכם בכ-28 מיליון דולר, לעומת רווח נקי של כ-26.7 מיליון דולר בשנת 2013. ההפסד נבע מהפער בין הגידול בהיצע מושבים-ק"מ והתשואה הנמוכה יותר שהתקבלה מהם, מגידול בהוצאות הדלק בגין תשלומי הגידור, בעוד שמחיר הדלק ירד ומפיחות שער השקל במרבית חודשי השנה.

אל על. גידול בהיצע מושבים, קיטון בהכנסות
אל על. גידול בהיצע מושבים, קיטון בהכנסות

מדדי התפוקה המקובלים בעולם התעופה לגבי מטוסי נוסעים הם שיעור התפוסה (Load Factor) ו- ASK(Available Seat Kilometer ), שזה מושבים זמינים שהוצאו למכירה כפול המרחק המוטס. בשיא הביקושים (חודש אוגוסט) כושר הייצור של החברה מגיע קרוב למלוא פוטנציאל. אבל בחודש אוגוסט 2014 היה ה-ASK של החברה כ- 2,344 מיליון ק"מ-מושב מוטס, ושיעור התפוסה של החברה באותו חודש היה 83%, שהושג לאחר הורדת מחירי הכרטיסים, שמשמעותו ירידה בתשואה.

הכנסות

ההכנסות מההפעלה ב-2014 היו כ-2,081 מיליון דולר, לעומת כ-2,103 מיליון בשנת 2013, ירידה של כ-1%, שזו ירידה של 22 מיליון דולר. חברות התעופה וותיקות, כמו אל על בעלות מבנה עלויות ייצור גבוהות, שנאלצו בגלל התחרות להוריד מחירים, ספגו ירידה בתשואה שלהן. כך קרה גם לאל על שתכננה בתקציב 2014 גידול בהיצע המושבים-ק"מ (ASK) ב-5.5% ולפיו הכינה ופרסמה את לוח הטיסות שלה. לאחר מכן היא הייתה מחויבת להפעיל את הטיסות המתוכננות, גם כאשר התשואה הכוללת ירדה, כפי שארע בעיקר בחודשי צוק איתן ואחריו.

כתוצאה מכך ההכנסות מנוסעים קטנו בשיעור של כ-0.9%, בעיקר כתוצאה מקיטון בתשואה לנוסע-ק"מ בשל השפעת מבצע צוק איתן ובשל התחרות מאידך גדלו ההכנסות בשל גידול בכמות הנוסעים המוטסת שהתאפשר בשל גידול שנבע מתוספת מטוסים ותדירויות טיסה. אבל הגידול לא היה מספיק ולכן נרשמה ירידה בהכנסות.

דבר זהה קרה גם בהכנסות מהובלת מטענים, שקטנו בכ-1.7%, בעיקר כתוצאה מקיטון בתשואה לטונה ק"מ בקיזוז גידול בכמות טונה-ק"מ שהוטסה.

באשר להכנסות האחרות חל קיטון של כ-3.4% לעומת שנת 2013, בעיקר כתוצאה מקיטון בהכנסות ממתן שרותי תחזוקה לגורמי חוץ.

הוצאות הפעלה והשפעת גידור הדלק

הוצאות ההפעלה הסתכמו בכ-1,791 מיליון דולר, לעומת כ-1,753 מיליון דולר בשנת 2013, גידול של כ-2.2%, שזה גידול של 38 מיליון דולר. הגידול הוא בעיקר כתוצאה מגידול בפעילות, ברובו עבור הוצאות הדלק, אגרות ותחזוקה, ומגידול בהוצאות פחת בשל תוספת מטוסים. שיעור הוצאות ההפעלה מהמחזור גדל לכ-86.1% בשנת 2014 לעומת 83.3% בשנת 2013.

הוצאות החברה עבור דלק סילוני גדלו ב-2014 בשיעור של כ 1.8%-בהשוואה לשנת 2013. הגידול נבע מהשפעת הגידול בפעילות ומהשפעת עליית המחיר האפקטיבי של הדס"ל, כולל תוצאות פעילות הגידור בהן נקטה. מחירו של הדס"ל בשוק ירד בשנת 2014 בהשוואה לשנת 2013 אולם פעילות הגידור של החברה הביאה לעליית המחיר האפקטיבי. שיעור הוצאות הדס"ל מהמחזור עלה מכ-32.9% בשנת 2013 לכ-33.8% בשנת 2014 ותשלומי הגידור בשנת 2014 הסתכמו בכ-21.7 מיליון דולר בהשוואה לכ-6.1 החזרי גידור בשנת 2013 . כמו כן, רשמה החברה הוצאה של 20.9 מיליון דולר, כתוצאה משינויים בשווי ההוגן של עסקאות הגידור, בהשוואה להוצאה של כ-2.2 מיליון דולר בשנת 2013.

דוגמה להשפעת פיחות שער השקל

הוצאות שכר ההפעלה גדלו בשנת 2014 ביחס לשנת 2013, בעיקר בשל הגידול בפעילות החברה, בקיזוז השפעת פיחות שער השקל ביחס לדולר על התחייבויות החברה בגין הטבות לעובדים.

יתרת מזומנים

נכון ליום 31.12.14, יתרות המזומנים, שווי המזומנים ופיקדונות לזמן קצר של החברה, הסתכמו לסך של כ- 98 מיליון דולר. בשנת 2014. החברה השקיעה ברכוש קבוע ואחר כ- 176 מיליון $, בעיקר תשלומים עבור מטוסי 737-900 חדשים ורכישת חלפים. כמו כן, החברה פרעה הלוואות בסך של כ-98 מיליון $ וקיבלה הלוואות נטו בסך של כ-93 מיליון דולר עבור מימון המטוסים החדשים.

הון עצמי

ההון העצמי של החברה, נכון ליום 31.12.14, הסתכם בכ- 111.4 מיליון דולר, לעומת כ- 183.5 מיליון דולר נכון ליום 31.12.13. השינוי בהון העצמי נובע בעיקר כתוצאה מההפסד בשנת 2014 ומקיטון בקרן הון בגין עסקאות הגידור כתוצאה מירידה בשווי ההוגן של עסקאות אלו.

דוד מימון מנכל אלעל
דוד מימון מנכל אלעל

הרבעון הרביעי

תוצאות הרבעון הרביעי ב-2014 הן בעיקר תחת השפעת צוק איתן. ההפסד ברבעון הסתכם בכ- 14.8 מיליון דולר, לעומת כ- 3.7 מיליון $ ברבעון המקביל אשתקד; ההכנסות הסתכמו בכ- 493 מיליון דולר, לעומת כ- 499 מיליון דולר ברבעון מקביל אשתקד, שזו ירידה של כ- 1.2% בהשוואה לשנת 2013.

מנכ"ל אל על, דוד מימון: "אני קורא לראש הממשלה ולשרי התיירות, התחבורה והאוצר לשים בראש סדר העדיפויות את ענף התיירות, שהוא מנוע צמיחה מרכזי בכלכלה ולהשקיע משאבים בהבאת תיירים לישראל ובשיקום ענף התיירות, שהוא קריטי עבור כל מדינה עצמאית ובוודאי במדינה כמו ישראל".

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן