יהודה גליק (50) ראש הקרן למורשת הר הבית וממובילי המאבק לפתיחת הר הבית לתפילות יהודים ובניית בית המקדש, זוכה היום (ראשון) מחמת הספק בבית המשפט המחוזי בירושלים לאחר שערער על גזר הדין של בית המשפט לתעבורה שגזר עליו פסילת רישיון נהיגה לשלושה חודשים בפועל ושלושה חודשים על תנאי למשך שנתיים ובנוסף, קנס בן 1000 שקלים, על כך שנהג ברחוב חד סטרי בניגוד לכיוון התנועה, סירב להוראת שוטר מג"ב לחזור עם רכבו לעומת שבא ולא שעה להוראת שוטר משטרת ישראל לעצור את רכבו.

מהכרעת הדין עולה כי "בסוף אפריל 2014, נהג גליק ברכבו ברחוב חד סטרי לכיוון שער האשפות בירושלים. בהגיעו בסמוך לתמרור המורה "אין כניסה" נתקל בשוטר מג"ב אשר הסביר לו כי המשך הנסיעה אסור וכי עליו לבצע פניית פרסה ולחזור לכיוון ממנו הגיע. למקום הגיע שוטר נוסף שניגש לרכבו של גליק והורה לו לציית למרור ולשוטר המג"ב וביקש ממנו לעזוב את המקום". גליק, כך נכתב, "שהיה כבר בעיצומה של פניית פרסה, ביקש מהשוטר להזדהות בפניו. בתגובה, הורה לו השוטר לעצור את רכבו בצד הדרך. יהודה גליק, המערער השלים את פניית הפרסה, ולא שעה להוראות השוטר, המשיך בנסיעתו מרחק מה, ובסופו של דבר, לאחר שהשוטר דלק אחריו, גם עצר את רכבו בצד הדרך".
גליק נשפט בבית המשפט לתעבורה בירושלים ובהכרת הדין קבע השופט מאיל מהנא, כי למרות שגליק טען כי ביקש מהשוטר להזדהות באמצעות תעודה ולא נענה, הרי שגליק "הבין שנתבקש לעצור את רכבו בצד הדרך וכי יכול היה להבחין כי מדובר בשוטר; הן לפי צבע החולצה, הן לפי סמל משטרת ישראל על גביה, הן לפי ידית מכשיר הקשר המחוברת לחוט שהיה סביב צווארו של השוטר, והן לפי החגורה שלבש השוטר שאליה הוצמדו הנשקים ומכשיר הקשר. משלא עשה כן, התעלם המערער התעלמות מכוונת או למצער רשלנית מהאות שנתן לו השוטר". גליק ערער על גזר דינו וטען "כי לא עצר את רכבו והמשיך בנסיעה אך ורק מאחר שלא זיהה שמדובר בשוטר הואיל והוא לא לבש מדי משטרה אלא חולצת טריקו ללא כל סימני זיהוי משטרתיים, והשוטר נמנע מלהזדהות בפניו, לבקשתו".

שוטר חייב להזדהות בתעודה מזהה

החוק קובע כי "שוטר שהוא לבוש מדים יענוד תג זיהוי גלוי לעין הנושא את שמו ושם משפחתו. שוטר שאינו לבוש מדים והוא משתמש בסמכויות שוטר כלפי אדם, יזהה את עצמו בפני אותו אדם בציון שמו או כינויו הרשמי והיותו שוטר, וכן בהצגת תעודת המינוי שלו. שוטר שהוא לבוש מדים המשתמש בסמכויות שוטר כלפי אדם, יציג את תעודת המינוי שלו מיד עם דרישתו של אותו אדם", פסק שופט המחוזי צבי סגל, והסביר כי "מאחר שהשוטר ביקש מהמערער לעצור בצד אך ורק כדי שיוכל להזדהות בפניו כשוטר, ומשלא קמה כל סיבה נוספת לכך, ולא ניתן כל צו אופרטיבי אחר, סבורני כי לא בוצעה כל עבירה, לא כל שכן עבירה של אי ציות, וככל שהייתי קובע אחרת – המסקנה המתחייבת במקרה זה הינה כי מדובר בעניין ציבורי פעוט, כך שאין זה ראוי להכתים את המערער בהרשעה בפלילים". גליק הגיב לזיכויו בדף הפייסבוק שלו שם כתב: "שוב שוטר שמציק ולא מבין שבית המשפט מגן על האזרחים מפני טרטור. משטרת ישראל לא חבל לכם על הזמן של בית המשפט ושלי ? פשוט תרדו ממני, לא כל כך מסובך!".

זו איננה הפעם הראשונה שגליק פונה לערכאות כנגד משורת ישראל. משטרת ישראל אסרה על גליק מספר פעמים, אחת מהן למשך שנתיים, את הגישה להר הבית, ובעקבות כך הוא פתח בשביתת רעב ברחבת הכותל ועתר לבג"צ. הוא תבע את המשטרה על שעיכבה אותו בשנת 2009 פעמיים שלא כדין בכניסה להר הבית משום שצילם את עמדת הבידוק במקום. באחד המקרים הפרה המשטרה בכך, כך התברר, צו שיפוטי ובראשית 2015 קיבל בית המשפט העליון בערעור את תביעתו של גליק ופסק כי על המשטרה לפצותו ב-7,500 ₪ וב-2,500 ₪ הוצאות משפט.‏ בפברואר 2015 פסק בית משפט השלום בירושלים שעל המדינה לשלם לגליק 500,000 ש"ח בתוספת 150,000 ₪ הוצאות משפט, כפיצוי על שאסרה עליו לעלות להר הבית, איסור שלדברי בית המשפט פגע בזכויותיו ובפרנסתו. מפרקליטות המדינה נמסר כי היות ופסק הדין התקבל היום הם ילמדוהו ויחליטו באם לערער עליו או שלקבלו.