דילמה: האם לחשוף את התיקים הרפואיים של טייסים?

מאז התאבדותו של טייס המשנה בג'רמן ווינגס, שהרג את 150 האנשים שהיו במטוס, פרץ ויכוח בנושא זה. המצדדים טוענים, כי לחוקים הקפדניים בגרמניה על שמירת הסודיות הרפואית ישנה אשמה באסון שאירע. המתנגדים טוענים, כי אם ייחשפו התיקים הרפואיים לא יוכלו החולים לתת אמון ברופאים שלהם, וחוסר האמון יוביל אותם להסתיר חלק מהסימפטומים שלהם

Print Friendly

מאז שהתגלה, כי טייס המשנה אנדרס לוביץ, שטופל במחלה פסיכיאטרית, ריסק בכוונה את טיסה 9525 של ג'רמן ווינגס והרג 150 איש, פרץ ויכוח בשאלה – האם יש להסיר את החיסיון הרפואי, מהאנשים העוסקים במקצועות עם אחריות מיוחדת, כמו טייסים, או שהחוקים על שמירת הרשומות הרפואיות שלהם צריכות להיות פחות מחמירות.

שמירה על פרטיות רפואית איפשרה להסתיר פרטים מחברת התעופה. צילום ויקיפדיה

שמירה על פרטיות רפואית איפשרה להסתיר פרטים מחברת התעופה. צילום ויקיפדיה

כבר נטען בהרחבה, כי חוקי הפרטיות בגרמניה שותפים לאשמה בהתפתחות הטרגית של טייס מתאבד. "טיימס" למשל, טען כבר כך בהרחבה במאמר תחת הכותרת "אובססיה גרמנית של פרטיות מאפשרת לטייס רוצח לטוס". בדומה לכך נטען במאמר נוסף, שפורסם בטיים, שציין, כי "חוקי הפרטיות הגרמנים אפשרו לטייס 'להסתיר' ממעסיקיו את מחלתו".

תיעוד רפואי של טייסים

דירק פישר, מחוקק גרמני ודובר תחום התחבורה של מפלגת האיחוד הנוצרי-דמוקרטי (CDU), קרא לחברות תעופה לקבל את גישת חובת התיעוד הרפואי של הטייסים. לעומתו, פרנק אולריך מונטגומרי, נשיא איגוד הרפואה הגרמני (BÄK), לא מסכים לגישה זו. מונטגומרי מאמין שהחוקים הנוכחיים הם המתאימים, בגלל שלפיהם רופאי התעופה כבר היום משוחררים מכל חובותיהם לשמירת הסודיות, אם הם חושבים שטייס יכול לשים את חייהם של אנשים אחרים בסיכון. לדבריו, אם הרופא של לוביץ לא התריע בפני ג'רמן ווינגס, זה בטח היה בגלל שלוביץ לא נראה לו כמו איום.

סודיות ואמון

הטוענים שהרופא של לוביץ עשה את הדבר הנכון בכך שלא חשף את הדיכאון של לוביץ למעבידו, מסבירים, כי יחסי רופא-מטופל ההולמים והמעשיים תלויים באמון. לדבריהם, אם הסודיות בין חולים לבין רופאים יהיו פרוצים, החולים לא יוכלו לתת אמון ברופאים שלהם, וחוסר האמון יוביל חולים להסתיר חלק מהסימפטומים שלהם, או להימנע מלבקש טיפול רפואי מפחד מההשלכות הרעות, כגון הדבקת סטיגמה, או ועונשים הקשורות לעבודה.

טענה נוספת המצדיקה את מעשהו של רופאו של לוביץ מסבירה, כי מסוכן יותר מטייס עם מחלת נפש הוא מצב שבו אדם עם מחלת נפש – לא פונה לטיפול בגלל שהוא לא סומך על הרופא שלו.

עוד נטען, כי הרופא של לוביץ עשה את הדבר הנכון בכך שלא חשף את הדיכאון שלו לג'רמן ווינגס, בגלל שהדיכאון שלו היה רחוק מלהיות קשור לפשעו. סיימון וויזל, נשיא הקולג' המלכותי של פסיכיאטרים ויועץ לצבא הבריטי, אמר כי "אין קשר בין הדיכאון והתאבדות האגרסיבית". יורגן מרגראף, פסיכולוג ומרצה באוניברסיטה בוכום אמר, כי "הסיכויים של הריגת אחרים גבוהים יותר עבור מי שאינו בדיכאון מאשר לאנשים בדיכאון".

הטוענים לשמירה על הסודיות מציינים, כי בהעדר קשר בין הדיכאון ופשעו של הטייס, זה לא היה מעניינו של הציבור לדעת על הדיכאון של לוביץ. מבחינה מוסרית, הם טוענים, חשיפת ההיסטוריה הרפואית שלו על הדיכאון שנחשפה כל כך בחופשיות, היא מפוקפקת, בגלל שסודיות רפואית אמורה להיות תקפה גם לאחר המוות. לדבריהם, חשיפת המחלה של לוביץ בפומבי, היא חשיפה פוגעת באמון הציבור בסודיות רופא-חולה לאחר מוות, וזה עלול להכתים אנשים הסובלים מדיכאון.

למנוע אירועים דומים בעתיד

מקרה המוות המיותר של 150 אנשים הוא אסון גדול ולכן הגיוני שיש עתה דיון ציבורי כיצד למנוע אירועים דומים בעתיד. הפרת סודיות המסכנת את היחסים בין חולים ורופאים היא לא התשובה היחידה. כמו למשל, החשיבות המכרעת שיש לחובה שבתא הטייסים יהיו תמיד שני אנשים, ולחייב רופאים להודיע לחברות תעופה על חופשת מחלה של טייסים, בלי לדווח את סיבתה.

על פי הדיווחים ללוביץ היה פתק של חופשת מחלה ליום שבו הוא טס, שאותו הוא לא העביר לג'רמן ווינגס. אבל, אף אחד לא יכול להבטיח שאם חברת התעופה כן הייתה מודעת לחופשת המחלה, הדברים היו נראים אחרת בזמן אחר.

Print Friendly

על אודות עמי אטינגר

עורך חדשות ב"דבר", "ידיעות אחרונות" ו-25 שנה עיתונאי ב"מעריב" בתפקידים: עורך חדשות, עורך כלכלי, רכז כתבים וכתב לענייני תעופה, תיירות ותעשיות ביטחוניות
פוסט זה פורסם בקטגוריה ב, פנאי, תעופה, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.