דודי ירון

ממעקב אחר ההתפתחויות במלחמות הפנימיות בעיראק ובסוריה, מתקבל הרושם שכוחות אל קעידה/ISIS מצליחים לצאת מאותו קפאון או שוויון שאפיין את הלחימה בחודשים  האחרונים. כיבושן של שתי ערי בירה מרכזיות כבגדד ודמשק בידי כוחות אל קעידה/ISIS, נראת עתה קרובה ומעשית מתמיד. נפילת ערים אלו תגרום לרעידת אדמה שתיצור  בעקבותיה קואליציה מוזרה אך זהת אינטרסים, שתקיף את ממשלות רבת עמון, ריאד, ירושלים, קהיר וושינגטון, ואף טהראן.

לכל ברור כי לאחר כיבושן של דמשק ובגדד, כשהם יינשאו על גלי התלהבותם העצמית, ירכזו כוחות אל קעידה/ISIS מאמץ לחדור אל שתי הממלכות הכל כך שנואות על ידם, זו האשמית וזו הסעודית. חדירה/הצלחה  גם אם מוגבלת בשטחה של ירדן, עשויה בהחלט להביא עימה מעורבות צבאית ישראלית בלחימה, שעיקרה/ראשיתה תהיה אווירית.

התפרקות השלטון בסוריה והתכנסות המיעוט העלוואי ברצועת החוף שבין הנמלים לטקיה וטרטוס, תפתח את הדרך בפני כוחות אל קעידה/ISIS ללבנון ולמעשה לכיתור כל גבולותיה הצפוניים של מדינת ישראל על ידם. תהה זו הנחה סבירה לקבוע כי לאחר מיגור השלטון הסורי הנוכחי, יתפנו אותם ארגונים או פלגים שונים מהם, ל"התעסק" עם האויב האמיתי ומלחמת התשה במרחב רמת הגולן, תהיה אחת ממאפייניה.

בהקשר זה חשוב להבין שעיקר הישגיהם של כוחות אל קעידה/ISIS אינם נובעים מיכולות צבאיות מרשימות, אלא בעיקר מהפחדת ושיתוק הצד שכנד המודע היטב לגורל הצפוי לו. כך חטיבות ודויזיות עיראקיות שלמות שצוידו עש שיניהם במיטב האמ"לח האמריקאי, ננטשו וחייליהם ברחו ללא קרב. על אף הנשק הרב והמודרני שאספו כוחות אל קעידה/ISIS מצבא עיראק המתפורר וממחסני הצבא הסורי, עדיין מדובר בלא יותר מאשר כנופיות רכובות שצבאות מיומנים ומקצועיים כצבא ירדן וצה"ל בוודאי, יוכלו לבולמם ולשומרם ברמת מטרד המאופיין בפיגועים/פעולות טרור.

סיטואציה מוזרה שכזו שבה לירושלים רבת עמון ריאד וקהיר אינטרס משותף ברור, עשויה להביא לשיתופי פעולה, שבכוחם לשנות לחלוטין את סדר העניינים באזורנו ולהביאנו למצב של מאז יצא מתוק. למרבה האבסורד גם איראן תמצא אז באותו צד ובאותו מחנה, שאליו אנו משתייכים.

ללא התייחסות לארה"ב ונשיאה ברק אובמה הרי אי אפשר, כן אותו נשיא שסונדל כבר בתחילת דרכו הנשיאותית, כשהוענק לו למפרע וללא שום סיבה נראית לעיין, פרס נובל לשלום. כל מאמציו של ברק אובמה להצדיק פרס זה עלו עד כה בתוהו. פעולותיו לחידוש ההידברות בסכסוך הישראלי פלסטיני כשלו כולם. מדינות שבהן השיג את כוחותיו לאחור לאחור ואו הסתפק במעורבות חלקית (לוב), או שנמנע בהן מכל מעורבות (בסוריה), שקעו כולן במלחמות אזרחים נוראיות ממושכות ועקובות מדם. המאמץ הנשיאותי האובססיבי הנוכחי להגיע כמעט בכל תנאי להסכם בנושא הגרעין עם איראן, יהיה מן הסתם ניסיון נשיאותי אחרון לקנות צידוק לאותו פרס נובל תמוהה משנת 2009.

אז חזית (לא סכנה) מזרחית כמעט בפתחנו, סיטואציה שכאמור גם סיכויים חיוביים לצידה. על כן כל שנותר לנו הוא לקוות שלפחות בצה"ל מביטים וחושבים מזרחה (ולא מזרחה מידי, קרי איראן), ולא מרוכזים שם כמונו, בעיקר בצפייה בקרקס שעל הגבעה בירושלים.