[rating=5]

מוזר להתייחס ל"בעל תפילה", הכנר יצחק פרלמן, כאל מנצח. ובכל זאת – הצליח להפתיע את הקהל בבנייני האומה בירושלים.  תחת שרביטו הפכה אפילו הפתיחה לאופרה "אוברון" מאת ובר למרתקת. בקצביות רעננה וחדה כתער, הבליט את הניגודים בין כלי הנשיפה המתכתיים ה"רועמים" לחליל הבהיר.

 דניל טריפונוב – חביב הקהל שזכה בפרס הראשון בתחרות צ'ייקובסקי ובתחרות רובינשטיין בהיותו רק בן 20  – ריחף על קלידי הפסנתר ברכות מלטפת ובשקיפות. דומה שהקהל כלל לא קיים מבחינתו: מנותק לחלוטין ממעריציו, כשהוא מנגן בכל גופו מכף רגל ועד קצה האצבעות, התרפק בתנועות עגולות וניסה "להתמזג" עם הפסנתר. כל פסקה בקונצ'רטו השני של שופן הייתה בגוון ובקצב שונה – וכך היה כמעט בלתי אפשרי ללוותו בתזמורת. כשהוא מנגן כל צליל במחשבה תחילה, בלי אף "מריחה", ניהל האמן הצעיר דיאלוג עם הפסנתר ועם שופן.

לפסגת העידון והפיוט החלומי הגיע טריפונוב בפרק האיטי. התזמורת נענתה לשירתו בצליל מלא, שאף פעם לא כיסה את נגינתו. הקפיציות הקלילה וההאטות המכוונות היו בטוב טעם ובמידה הנכונה. בהבליטו את הניגודים בין קסם אווירת המסתורין האפל לסלסולי הקישוטים הבהירים, הצליח טריפונוב לשמור על קווים ארוכים וזרימה מתמדת ועל ביצוע מופנם ומלא. לרוך המלטף שבנגינתו נענתה התזמורת בצליל מופלא.  את הפרק המהיר החותם – אלגרו ויואצ'ה – ניגנה התזמורת בחן של ריקוד סוחף.

כהדרן ניגן טריפונוב יצירה שהלחין בעצמו, שהזכירה קצת בסגנונה הפראי  את סקריאבין. יותר מכל הצביעה סיומת זו על רצונו של הפסנתרן הצעיר להמריא למשכן המוזות ולהשתחרר מכבלי הקונפורמיות.

את הפתיחה האיטית מלאת התוגה לסימפוניה החמישית (במי מינור) של צ'ייקובסקי ניגנה התזמורת כאילו היה מדובר בנעימה "יהודית". פרלמן הבליט את הקצביות של הנושא המנוקד ואת הדינמיות הסוערת של הסימפוניה. את הפרק האיטי הפותח – האנדנטה השירתי – ניגנה התזמורת ברכות מלטפת כאשר נגן הקרן מתעלה על עצמו ביפי נגינתו השירתית. פרלמן הבליט את הדגשים על הפעמות הבלתי צפויות. את פרק הוולס ניגנה התזמורת כריקוד סוחף ומלא חיים.

לאורך כל הסימפוניה לא נתן המנצח לתזמורת לשקוע ולו לרגע. כשהוא לא מתיר האטות מופרזות ושומר על רסן קצבי, לא הניח לסימפוניה להתפורר. עזר כנגדו היו כלי הנשיפה – החלילן הנהדר, הקלרניתן והאבובן. הסימפוניה המונומנטלית הפכה תחת ידיו ליצירה סוערת ומחשמלת. ניכר בפרלמן שהוא הצליח להאציל את הכריזמה שלו גם על נגני התזמורת.