Skip to content

זו בדיוק הממשלה שהוא רצה. אלה בדיוק השרים שמתאימים לו

הוא התמסר בנפש חפצה להרכבת הנבחרת הזאת. הוא לא יכול היה לאחל לעצמו נבחרת מתאימה יותר. רק ככה הוא אחראי על הכל - ולא אחראי על כלום. הוא השקיע הרבה מאוד מחשבה בפאזל הנפלא הזה, בהצבת האנשים, בחלוקת התפקידים - והכל בדרך שתשרת אותו. רק אותו
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

עשו לעצמכם טובה ואל תקנו את הספינים שיוצאים מהלשכה, מהאקווריום, מהמעון רדוף השדים. לפחות פעם אחת: אל תאכלו את הלוקשים שמנסים להאכיל אתכם.

תפנימו: זו בדיוק הקואליציה שבנימין נתניהו רצה. כן, קואליציה של 61. ואלה בדיוק השרים שמתאימים לו: גם אלה שהוא מינה, בעיקר אלה שמינו השותפים הקואליציוניים שלו. 61 אצבעות. בדיוק 61. לא אחת פחות כי אי אפשר – לא אחת יותר כי לא רצוי. רק ככה כל אחד יודע שהוא יקבל את מה שהוא דורש, אבל גם יחרב הכל אם ימצמץ לשנייה. הנסיוב המושלם.

את המעמד הזה אף אחד לא ייקח לו. ולה (צילום ארכיון: עמוס בן גרשום, לע"מ)

נתחיל מלמעלה: שר האוצר הפופאיי. נתניהו ממש לא פתח רגליים בפני משה כחלון. הוא נתן לו כל מה שביקש, גם מה שלא ביקש – ואם היה עוד מה לתת, היה נותן עוד. נתניהו יודע את מה שאנחנו יודעים וכחלון התם יודע גם, אבל מספר לעצמו סיפורים. נתניהו יודע, גם כחלון יודע – כמו הבנקאים החמדנים; כמו בעלי השליטה המופקרים בחברות הביטוח ובתי ההשקעות; כמו טייקוני האנרגיה, התשתיות והתקשורת. הכלכלה הישראלית הולכת בכיוון אחד ברור: המשך והעמקת ההפרטה הגזלנית, הגברת שלטון הכוחות הכלכליים המונופוליסטיים הדורסניים, הרחבת אי השוויון לממדים דרום-אמריקניים, אפס תחרות, הרס שיטתי ומוחלט של שוק העבודה, ניצול מחפיר של החלשים והעניים לשם העשרת והאדרת החונטות השליטות.

הכל יימרח על הראש שלו. כחלון (צילום ארכיון: דן בר דוב)

ואם במקרה שאלתם על משבר הדיור, מחירי הדיור, שערוריית הדיור הציבורי, הבנייה להשכרה, הפיקוח על מחירי שכר הדירה – אז תודה שהתעניינתם. ובכן, מה שהיה הוא מה שיהיה. טוב, לא בדיוק – יהיה גרוע יותר. הרבה יותר גרוע. ולמה? כי זה טוב לבנימין נתניהו. זה טוב לחברים העשירים שלו. זה טוב למיליארדרים שמממנים אותו. ככה טוב לו. ככה הוא רוצה. זה מעולה לבעלי הנכסים. הדירות. שלל הדירות. לבעלי הקרקעות. למתווכים. לשלטונות המס. לעורכי הדין. נראה לכם שמישהו מהם יכניס לעצמו כדור בראש?

וכל השאר? בדיוק מה שמתאים לנתניהו. המערכת המשפטית לא נוחה לו, אבל הוא (עדיין) לא מעז לצאת בפנים גלויות נגד הגילדה המשפטית האליטיסטית של רחביה מכורתו? אז מה מתאים יותר ומי מתאימה יותר מאשת הברזל איילת שקד להיות איל הברזל שינגח את חומות בית המשפט העליון. זה לא אני, יגיד האיש מהדיור המוגן ברחוב בלפול – זו היא. מה אני יכול לעשות.

חינוך ממלכתי-דתי-מתנחלי-לאומי-לאומני. בנט (צילום ארכיון: ענבל כהן חמו)

חינוך? נו טוב, סלעי קיומנו יודעים טוב מאיתנו: גם אם הוא  מאוד אוהב בייקון בחביתה של ארוחת הבוקר ופאייה עתירת שרצי ים לצהריים, שוכח מתי נכנסת השבת ומתי יוצא החג – מי כמוהו יודע בדיוק היכן יושבת הכיפה על פדחת בוחריו. גם במרכז המפלגה שכה אהוב עליו, גם מעבר לקו הירוק ההוא, שמי יודע כמה שנים הוא לא חצה אותו במו רגליו. אז מי כמו נפתלי בנט מתאים לג'וב הזה כמו כפפה ליד: כמה שיותר תקציבים לממלכתי-דתי, לחרד"לי-מפדל"י, למתנחלי-לאומני. מה אתם רוצים, הוא יגיד – כמו תמיד; זה לא אני – זה נפתול. מי צריך היסטוריה כשיש את ההיסטוריה של עמישראל.

מדיניות החוץ? תהליך מדיני? אנחנו הרי יודעים בדיוק מה הוא רוצה. זאת אומרת: מה הוא בשום אופן לא רוצה. למשל, שתי מדינות. מצד שני, גם לא סיפוח. הוא לא רוצה לבלוע – אבל גם לא מסוגל להקיא. מבחינתו, סטטוס-קוו עם מלחמונת מוגבלת פעם בשנה וחצי – זה מצב מושלם. ולא לשכוח: תמיד תהיה לו איראן.

תגשים את המדיניות של נתניהו. אחד לאחד. חוטובלי (צילום ארכיון: ציפי מנשה)

אז לא לתהליך מדיני, לא לדיבור עם ערבים (כאלה שנוהרים ומוסעים על-ידי עמותות שמאל מדומיינות ובוודאי סתם כאלה שמופלים לרעה בכל פינה) – לא מקומיים ובטח לא רחוקים. אז מי כמו חבורת חוטובלי-אלקין-סטיב-אורן-חזן שיעשו בשבילו את העבודה. תראו עם מי יש לי עסק, הוא יגיד שוב בקול הבריטון הרועם שלו, כשהוא מטה את ראשו הזוהר ומשרבב בזחיחות את שפתו המשתפלת. יש לי רק 61 אצבעות – כל אחד יכול להפיל אותי. תבינו אותי. זה לא אני – זה חוטובלי.

וככה כל השאר: אקוניס במשרד לענייני כלום, בגין באוטובוס, ארדן במשטרה, מירי רגב בתרבות – זו שאהבה נפשו, כץ בכבישים, סטיב עם העובדים הזרים, אלקין שיריב עם ברקת על ערימות הזבל של ירושלים.

מושלם. פשוט מושלם. עבודה של גאון.

שתבינו: דבר לא נכפה עליו. וגם אם כן – הוא התמסר באהבה. בנפש חפצה. בחדווה. הוא לא יכול היה לאחל לעצמו נבחרת מתאימה יותר מזו. רק ככה הוא אחראי על הכל – ולא אחראי על כלום. זה לא שהוא פיזר חבילת דוקים ויצא מה שיצא; הוא השקיע הרבה מאוד מחשבה ואנרגיה בפאזל הנפלא הזה, בהצבת האנשים, בחלוקת התפקידים – והכל בדרך שתשרת אותו הכי טוב שאפשר. מאסטר פיס.

גם הוא מדבר אל הקיר, אבל הוא יודע למה (צילום ארכיון: עמוס בן גרשום, לע"מ)

ובשביל מה כל זה? בשביל שלא תהיה תקשורת חופשית. בשביל שאף אחד לא יוכל לגעת בקצה הזרת של הפטרון האדום שלו; בשביל שקראוון אחד לא יזוז מאיזה פיסטין נידח על הר קירח; בשביל שהאמנים ירעדו ויישארו עניים ומבוהלים; בשביל שכל השגרירים והדיפלומטים יחזרו בתשובה; בשביל שיהיה חרם עולמי מסיבי שיאפשר לו לחזור לגבולות אושוויץ שהוא כל-כך אוהב, כולל התוכניות האדריכליות של בירקנאו –  כשהוא מנפנף בבריסטולים וצווח אנטישמיות אנטישמים.

ובעיקר בשביל שהוא יוכל לחזור בשיירה מהבהבת לדיור המוגן שלו, בלי שמערוך יכה בראשו מעבר למפתן דלת הכניסה החורקת.

זה הפורמט ואין בילתו. ואת חוקי הפורמט, כל ילד יודע, אסור להפר. בשום מחיר. כי הקנס גבוה וההדחה כואבת.

 

[related-posts title="מדבר אל הקיר – מאמרים קודמים"]

 

 

1 Comment

  1. שרה
    7 ביוני 2015 @ 15:27

    כן, החיים קשים טובי. הייתי רוצה לשמוע ממך פעם אחת טובי את מי היית אתה ממנה לשר אוצר, חינוך, תחבורה, בטחון וכו׳ וכו׳ מכל הנבחרת שיושבת היום בכנסת. כמה חכ״ים ראויים מצאת? מצער מאד שאינך מוצא צדיק אחד בסדום (ליכוד). אני ממש לא רואה הרבה אנשים ראויים למלא תפקידים אלו. ואני מקווה גם שהממשלה הזו תצליח למען כולנו, והנבואות השחורות שלך לא יתגשמו.

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן