[rating=3]

ההפתעה הגדולה בסרט הפעולה הקומי "מרגלת" היא כמות האקשן והבדיחות בפועל, בניגוד לקומדיה שמכילה כמה קטעי פעולה קצרצרים. בסרט של הבמאי פול פייג והכוכבת מליסה מקארתי (שותפות שהובילה לסרט המצליח מאוד "מסיבת רווקות" ולקומדיית הפעולה המשעשעת "עצבניות אש"), מוקדש זמן לא מועט כדי לחקות את נוסחת ג'יימס בונד, ולא רק ליצור פרודיה מביכה על סרטיו. התוצאה אינה בהכרח טובה יותר, אך גם בהחלט לא רעה יותר. "מרגלת" אינו מצחיק עד דמעות, כמו שמבקרי הקולנוע בארצות הברית משבחים, פשוט כי אין לו בדיחות רבות כדי לעשות אותו כל כך משעשע.

זהו ללא ספק התפקיד הקולנועי הטוב ביותר של מקארתי עד כה, וכנראה שנכתב כך בכוונה תחילה על ידי הבמאי פייג (שגם כתב את התסריט). מקארתי מגלמת את סוזן קופר, סוכנת סי.איי.איי., אשר מסיבות של חוסר ביטחון עצמי לא יצאה לשטח, אך מבלה את זמנה כלוחשת לאוזנו של בראדלי פיין (ג'וד לאו, "הכישרון של מר ריפלי"), מרגל בסגנון בונד במלוא מובן המילה, המשתמש בכל הטכנולוגיה המתקדמת ביותר כדי להצליח במשימותיו.

כפי שקורה בסרטים מסוג אלו, אוליגרך בינלאומי מסוים, ריינה בויאנוב (רוז ביירן, "שכנים"), בתו של סוחר נשק שנהרג בטעות על ידי פיין בסצנת הפתיחה, רוכשת את שמותיהם של כל הסוכנים הבכירים בסוכנות הריגול האמריקנית. מנהלת הסוכנות, איליין קרוקר (אליסון ג'ני, "הבית הלבן"), צריכה לשלוח מישהי ללא ניסיון בתחום בכלל, מישהי רגילה ופשוטה, שלא יבחינו בה. מישהי כמו קופר, כפי שכבר ברור כבר לכולם, אחרת לא יהיה כל סרט. מחווה זו מרימה גבות, בעיקר אצל הסוכן הוותיק, ריק פורד (ג'ייסון סטיית'ם, "המשלח"), שבזעם מתפטר מהסוכנות כדי לצוד בעצמו את בויאנוב. בינתיים, קופר נכנסת לתפקיד המשפיל של "האישה השמנה שמגדלת עשרות חתולים", כיוון שקרוקר מסווה אותה כתיירת אמריקנית גסה כדי שזו תתקרב לבויאנוב, תוך שהיא נעזרת בחברתה הטובה, ננסי ארטינגסטול (מירדנה הארט).

כל זה אינו מוצג באופן אירוני, אולי כחלק משיתוף הפעולה השני בין פייג למקארתי, שבו הם חוגגים את כישרונותיהם של אנשי חוק וסדר (שוטרים וסוכני ריגול). אבל אם מדברים על כישרון – מקארתי מגלמת את אופייה האמיתי בסרט זה, רק עם הרבה איפור: אוסף זהויות, קריזות של שיגעון, אך עם הרבה אמפתיות. יש לה נוכחות מסך חביבה למדי, כשהיא לא נאלצת להתפלש בתסריט וולגארי ונוראי כמו ב"חשבון משותף", או בכישלון המזוויע של הקיץ הקודם, "תמי" (מרוב בושה, אף לא הגיע לבתי הקולנוע בארץ). היא גם טובה מאוד בהדגשת הדמויות הסובבות אותה, והבדיחות שלה מתוזמנות היטב. המתנה הקומית הטובה ביותר שלה הוא העיתוי המושלם, וכדמות המרכזית בעלילה, יחד עם במאי שגורם לה להיראות הכי טוב שאפשר, היא מעולם לא הצטיינה כמו בסרט "מרגלת".

ובכל זאת, גם אם זה הסרט שלה, זה לא סרט שהיא מצליחה להחזיק לבדה: רוב הסצנות נגנבות, וללא מאמץ ניכר, מהשילוב המוחץ שבין סטיית'ם לביירן, שחולקים ביניהם את כל הצחוקים הטובים ואת שורות המחץ החשובות. סטיית'ם מענג, וגם אם הוא מגלם את אותה אישיות מוכרת כבחור קשוח ונוהם, כמו דמות קומית אבסורדית, הוא לא מחסיר שבריר מהביטחון העצמי המופרז שלו. גם ביירן מאוד מיוחדת: היא מאמצת מבטא לא לגמרי בולגרי, ונועלת את עצמה אל תוך אישיות ברזל תוך יהירות וזלזול עצמי מוחלט, כשהביצוע שלה מלא אנרגיה ואישיות כובשת.

"מרגלת" אינו יצירת מופת קומית, אך ללא ספק פותח את קומדיות הקיץ בנימה חיובית. גם אם לא תצחקו מהכל, תיהנו מהנוכחות הנעימה של מקארתי, ובטח שזו הזדמנות נהדרת להתבדר שעתיים במיזוג אוויר עם הרבה יריות מסביב.