בטרם אתחיל הבהרה: אין זו השוואה בין ה-iPhone לאנדרואיד. שום סכום בעולם לא ישכנע אותי לרכוש/לקבל או להשתמש במוצרים של אפל.זה עניין עקרוני, מה ששילמתי עבורו שייך לי, נקודה. ואם החברה חושבת אחרת שתחפש פרייאר אחר שיקנה בהשאלה את המוצרים שלה. מאותה סיבה אני גם לא מתכוון לכתוב עליו. האנדרואיד לעומת זאת היא מערכת הפעלה זמינה לכולם, אבל זה לא הופך את המכשירים העושים בה שימוש למציאה גדולה, למעשה משימוש אינטנסיבי בשלושה מכשירים מבוססי אנדרואיד אני משוכנע שאין שום דבר חכם בטלפונים הללו.

השבוע שברתי את מסך המכשיר שלי, לא הוא לא נפל לי, יש לי ידיים יציבות ואין לי כיסים עם חורים, הוא פשוט עצבן אותי כל כך שחבטתי בשולחן עימו, לא חזק במיוחד אבל מספיק חזק לנפץ את הזכוכית.

המכשיר שברשותי גדול מספיק כדי לספק לי מקלדת סבירה (קצת יותר גדולה מכזו שמגיבה לאצבעות של ילדה בת 10) מספר שגיאות ההקלדה על המכשירים הללו הוא בלתי נסבל, אבל במקום לייעל את המקלדת מצאו מפתחי האנדרואיד שיטה, הם מודעים לשגיאות ההקלדה לכן מערכת תיקון השגיאות לוקחת אותן בחשבון. יענו… אנחנו לא מספיק חכמים כדי לפתור את בעיית ההקלדה על מקלדת מגע (למרות שהטלפונים הניידים של היום כבר בגודל שמתקרב לטאבלט ממוצע) אבל נספק לך מעקף. רבותי אני תמיד בעד דרך ישירה ולא מעקפים ואין לי סבלנות לתקן את השגיאות שלי כל הזמן. תוציאו את האצבע מהישבן ותתחילו לנסות לפתור את הבעיה עתיקת היומין הזו.

לא משנה מה תעשה, אלא אם כן תתעקש על סיסמא שאחר כך לא תזכור, המסך שלך לא ממש נעול. הכנסת יד לכיס לחפש מפתחות לחצת במקרה על הכפתור והמכשיר מתחיל להשתולל בכיס, אפליקציות מופעלות על ימין ועל שמאל והסוללה נזללת.

רוב מכשירי האנדרואיד (כמו גם, לפי עדויות, המכשירים של אפל) זוללים סוללות בקצב מטורף, בעיקר יישומים הפועלים ברקע ואם תבדקו היטב תגלו שיש יישומים שרצים ברקע ללא סיבה רלוונטית. הרפליקציות הללו הופכות את המכשיר למעיין מיקרו מחשב אבל מצמצמות את יכולתו לבצע פעולה כל כך בסיסית לשמר את חיי הסוללה כדי לקבל רחמנא לצלן הודעה או שיחת טלפון.

קצב זלילת הסוללות והזיכרון הפנימי של המכשיר מזכיר לי פעם אחר פעם שהמתכנתים של היום עצלנים והמושג חיסכון במשאבים לא קיים היום כי הצרכנים היום לא ממש מבינים בטכנולוגיה (כמו גם המפתחים) ואם יתקלו בבעית משאבים ירכשו פשוט טלפון מתקדם יותר עם יותר משאבים זמינים, אבל אין לזה גבול.

עידכונים של מערכת ההפעלה הם סיוט חוזר ונשנה, כל פעם אחרי שסיימתי לסדר את האיקונים על המסכים השונים, בצורה הנוחה לי, מתקבלת הודעה שיש עידכון חדש, מייד אחרי העדכון כל האיקונים חוזרים למצבם ההתחלתי ויש צורך לסדר אותם מחדש. מה כל כך קשה קיבינימט בשמור בטרם העדכון את מיקום האיקונים ולשחזר אותו אחריו?

העונש הגדול ביותר של האנדרואיד הוא יישומי בסיס המחייבים חיבור לאינטרנט, לא רוצה להיות מחובר לאינטרנט לכל יישום מטופש ובטח שבטח לא ליישומים שנחוצים לי במיוחד. באירופה כמו במקומות רבים אחרים האינטרנט מוגבל כמותית ומעבר על המכסה יעלה לי ביוקר. לכן אני נועל את שירותי הנתונים ומשתמש ברשתות האלחוטית (Wi Fi) – בעיקר בגלל שהמסך מופעל לעיתים קרובות במקרה.

מדוע אני צריך להיות מחובר לאינטרנט כדי לעשות שימוש ביישומי זיהוי הקול של הגוגל? יישום סטנדרטי בכל מערכת אנדרואיד וכל יישום העושה בה שימוש גם הוא מחייב אותי בחיבור לאינטרנט. זיכרון? למכשיר שלי יש מספיק זיכרון להתמודד עם זה, אבל הגוגל לא מאפשר לי את הלוקסוס הזה למרות שהלכה למעשה מדובר ביישום חיוני עבורי. עשרות ואולי מאות יישומים אחרים מחקתי בגלל הצורך בחיבור קבוע לאינטרנט.

ולא שכחתי את המדבקה המטומטמת שמתייצבת על המסך כשיישום מסויים נחסם לגישה למספרי הטלפון שלי. המדבקה צצה אחרי השימוש ביישום הספציפי (במקרה שלי הסקייפ) ונשארת תקועה לה ומסתירה את תחתית המסך, היא מודיעה לי ש"הסקייפ נחסם מלגשת לרשימת הקשרים שלי". תודה רבה, אני יודע, אני זה שחסמתי אותו, עכשיו תעיפו את ההודעה מהעיניים שלי כי אני לא יכול להקליד על המקלדת הדבוקה כשההודעה מסתירה לי את כל השורה התחתונה של האותיות.

אז זהו יום אחד המכשיר עצבן אותי כל כך והתוצאה היא מסך מנופץ, המכשיר עובד כמו שעון שוויצרי וממשיך לעצבן אותי, השבר במסך מזכיר לי שאני תמיד יכול לשלם 20 יורו ולרכוש טלפון נייד עם לחצנים בלבד, ואולי יום אחד אאזור אומץ ואעשה זאת.