15 חתני פרס נובל בכנס מדעי ראשון מסוגו בישראל

בכנס המדע העולמי ישתתפו יותר מ-400 גאוני מדע צעירים מכל העולם. המשתתפים יגיעו במסגרת 70 משלחות לאומיות מכל רחבי העולם והם יהיו מלווים באנשי מדע בכירים ממדינותיהם המשמשים ראשי המשלחות. המשלחת הישראלית לכינוס תהיה גם הגדולה ביותר בו והיא תכלול 24 צעירות וצעירים, יהודים וערבים מכל רחבי הארץ

Print Friendly

15 חתני פרס נובל מהארץ ומהעולם ויותר מ-400 גאוני מדע צעירים  – דור העתיד של מדעני העולם – יגיעו בשבוע הבא לישראל להשתתף בכנס המדעי הגדול ביותר מסוגו בעולם. באי הכנס יבואו מ-70 מדינות ויותר.

כנס המדע העולמי הוא פרויקט שאותו יזם ומוביל משרד החוץ בשיתוף פעולה עם האוניברסיטה העברית בירושלים, משרד המדע ומטה ההסברה הלאומי במשרד ראש הממשלה. הכנס יתקיים השנה לראשונה בירושלים והוא צפוי להיות הכינוס המדעי הגדול ביותר מסוגו בעולם.

פרופ' אהרן צ'חנובר, חתן פרס נובל לכימיה (צילום: ויקיפדיה)

פרופ' אהרן צ'חנובר, חתן פרס נובל לכימיה (צילום: ויקיפדיה)

במהלך הכנס, שיתקיים בקמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם, יקיימו המדענים הצעירים מפגשים עם חתני פרס הנובל ועם מדענים מובילים מהארץ והעולם. הכנס יציע למשתתפים בו מנות גדושות של מדע בסיסי בתחומי הפיסיקה, הכימיה, מדעי החיים והמתמטיקה, ממיטב המוחות המדעיים בתחומם בארץ ובעולם. בנוסף לתכנים האקדמיים, להרצאות מפי מדענים מובילים, למפגשים בקבוצות קטנות עם חתני פרס נובל ולעבודה על פרויקט מדעי בקבוצות רב לאומיות – ייחשפו המשתתפים לישראל על העומק ההיסטורי והתרבותי שלה ועל הרוח  הישראלית של חדשנות, יצירתיות וחשיבה מחוץ לקופסה.

כנס המדע העולמי יכלול במסגרתו מפגשים, פאנלים ופעילויות מיוחדות בהם ייקחו חלק מחתני פרס הנובל ומבכירי תעשיית ההיי-טק, הסטארט-אפ והחדשנות בישראל, במטרה להציג יישומי המדע הבסיסי ברמות הגבוהות ביותר, בתעשייה – כפי שהם באים לידי ביטוי בצורה ייחודית בישראל. שיאם של האירועים הללו יהיה ב״שואו-קייס״ של חברות ישראליות חדשניות, פורצות דרך ומשנות את העולם בתחומן.

 הכנס, המתקיים השנה לראשונה, הוא תחילתה של מסורת, במסגרתה יגיעו ארצה מידי שנה מדענים צעירים מרחבי העולם. צעירים אלו יהוו בעתיד את חוד החנית של המדע בעולם והביקור שלהם כאן, בעודם צעירים, בראשית דרכם האקדמית והציפייה היא להפוך אותם לשגרירי רצון טוב  של ישראל במדינותיהם. גיא קיבץ, איש משרד החוץ מיוזמי הפרויקט והיו״ר של הוועדה המארגנת של הכנס, אומר כי "אחת ממטרות הפרויקט הנה למסד תשתית ארוכת טווח לקיום הכנס בישראל על בסיס ולהביא לישראל, במשך השנים, מאות ואלפי מדענים צעירים שעתידים להפוך לדור הבא של מדעני העולם ולמובילי דעת קהל במדינותיהם". לדבריו, "הכנס מהווה יוזמה חסרת תקדים בהיקפה מבחינת השתתפות נובליסטים כה רבים ולצדם מדענים צעירים מכל רחבי העולם. במובן הזה, אין לכנס אח ורע – וככזה, הוא מהווה עבורנו הזדמנות ליצירת פלטפורמה ישראלית ייחודית וארוכת טווח, שיש לה פוטנציאל להפוך לספינת הדגל של הדיפלומטיה הציבורית והחשיפה החיובית של ישראל". לדבריו יקדם הדבר את תדמיתה של ישראל ויחזק את מיתוגה בתחומי המדע, הטכנולוגיה והחדשנות. "נהפוך את ישראל וירושלים לאבן שואבת ולמרכז עולמי מוביל להכשרה ולטיפוח של הדור הבא של מדעני העולם".

פרופ' עדה יונת, כלת פרס נובל לכימיה (צילום: ויקיפדיה)

פרופ' עדה יונת, כלת פרס נובל לכימיה (צילום: ויקיפדיה)

400 הצעירים והצעירות שישתתפו בכנס נבחרו בארצותיהם בקפידה והם הטובים ביותר מכל מדינה. יש בהם רבים שזכו בעבר בתחרויות מדע יוקרתיות ברחבי העולם. המשתתפים יגיעו במסגרת 70 משלחות לאומיות מכל רחבי העולם והם יהיו מלווים באנשי מדע בכירים ממדינותיהם המשמשים ראשי המשלחות. המשלחת הישראלית לכינוס תהיה גם הגדולה ביותר בו והיא תכלול 24 צעירות וצעירים, יהודים וערבים מבריקים מכל רחבי הארץ, שנבחרו בקפידה לפי קריטריונים של מצוינות במדע .

בכנס ירצו וידריכו את המשתתפים 15 חתני פרס נובל למדעים מהארץ ומחו"ל, בראשם הפרופ' רוג׳ר קורנברג (חתן פרס נובל לכימיה מארה״ב) השותף ליוזמה לקיים את הכנס ומשמש כיו״ר הוועדה האקדמית של הכנס; פרופ׳ סר הרולד קרוטו (חתן פרס נובל לכימיה מבריטניה); פרופ׳ ריצ׳רד רוברטס (חתן פרס נובל ברפואה מבריטניה); פרופ׳ סידני אלטמן (חתן פרס נובל לכימיה מקנדה); פרופ׳ קלוד כהן-טנוג׳י (חתן פרס נובל לפיזיקה מצרפת); פרופ׳ דיויד גרוס (חתן פרס נובל לפיזיקה מארה״ב); פרופ׳ ז'ורס אלפרוב (חתן פרס נובל לפיזיקה מרוסיה); פרופ׳ סטיבן צ׳ו (חתן פרס נובל לפיזיקה מארה״ב ולשעבר שר האנרגיה בממשל אובמה) ופרופ׳ הרולד וורמוס (חתן פרס נובל לרפואה מארה״ב). כמו כן, ישתתפו חתני פרס נובל הישראלים פרופ' אהרון צ'חנובר מהטכניון (רפואה-כימיה), פרופ' ישראל אומן מהאוניברסיטה העברית (תורת המשחקים), פרופ׳ עדה יונת ממכון ויצמן (כימיה), פרופ׳ דני שכטמן מהטכניון (כימיה), פרופ׳ אריה וורשל מאוניברסיטת דרום קליפורניה (כימיה) ופרופ׳ אילון לינדרשטראוס מהאוניברסיטה העברית (זוכה מדלית פילדס למתמטיקה). לצדם, ירצו בכנס 30 מדענים ישראלים מהבכירים והמובילים בתחומם בעולם, בניהם חתני פרס וולף למדע, פרס א.מ.ת ופרסים יוקרתיים אחרים.

פרופ' דן שכטמן, חתן פרס נובל לכימיה (צילום: דוברות הכנסת)

פרופ' דן שכטמן, חתן פרס נובל לכימיה (צילום: דוברות הכנסת)

מנכ"ל משרד החוץ, ד״ר דורי גולד, אמר: “אנו שמחים וגאים על ההיענות העצומה של מאות סטודנטים מבריקים ממיטב האוניברסיטאות מכל רחבי העולם, כמו גם של זוכי פרס נובל יידועי שם, להגיע לכאן ולהיות שותפים בכנס המדע הגדול מסוגו בעולם. היוזמה של משרד החוץ לקיים בארץ אירוע כלל עולמי כה ייחודי וחשוב בתחום המדע, משתלבת בצורה מושלמת עם הפעילויות המגוונות שלנו ברחבי העולם, בדיוק בתחומים הללו של המדע, הטכנולוגיה והחדשנות, בהן ישראל ממותגת כמעצמת חדשנות וקידמה מדעית-טכנולוגית ומהווה מושא ללימוד, הערכה ובמקומות מסוימים אף להערצה על הישגיה. במובן זה, הפוטנציאל הטמון בהבאת מיטב המוחות המדעיים של המחר, שחלקם עתידים בוודאי להפוך למובילי דעת קהל בארצותיהם ברור ועל כן חשיבותו הרבה של ׳כנס המדע העולמי׳ ותרומתו להמשך בניית תדמיתה ומיצובה של ישראל ברחבי העולם".

דני דנון, שר המדע הטכנולוגיה והחלל: ״קיום הכנס בישראל הוא הוכחה מוצקה להשפעה הישראלית על עולם המדע. מדעני ישראל הצליחו להוכיח לאורך כל שנות עצמאות המדינה, כי ביכולתם לשנות סדרי עולם ולהוביל למהפכות בכל תחום בו הם עוסקים. ממשלת ישראל מחויבת לעולם המדע ותמשיך לעזור ככל יכולתה על מנת לקדם את התחום״.

פרופ' אילון לינדנשטראוס, חתן מדליית פילדס למתמטיקה (צילום: ויקיפדיה)

פרופ' אילון לינדנשטראוס, חתן מדליית פילדס למתמטיקה (צילום: ויקיפדיה)

נשיא האוניברסיטה העברית, פרופ' מנחם בן-ששון: "האוניברסיטה העברית מעריכה הזדמנות ייחודית זו לחשוף  סטודנטים מכל רחבי העולם לאומת הסטארט-אפ. על ידי הבאת 400 מדענים צעירים מ-70 מדינות לעבוד לצד 15 חתני פרס נובל, האוניברסיטה העברית נשארת נאמנה לחזונה לקידום האנושות באמצעות השפה המשותפת של המדע, המשמשת כגשר בין עמים ואומות. כמנהיגה אקדמית ומחקרית בארץ ובעולם, האוניברסיטה העברית מחויבת לשיתוף פעולה מדעי בסביבה פלורליסטית, ללא הבדל דת, גזע או לאום. באמצעות כנס המדע העולמי אנו מצפים ליצור קשרים לטווח ארוך עם המדענים וממציאי העתיד של העולם, לתועלתם של אנשים בכל מקום".

טקס הפתיחה החגיגי של הכנס יערך ביום ראשון הבא במעמד הנשיא לשעבר שמעון פרס, שר המדע דנון, מנכ"ל משרד החוץ 15 חתני פרס הנובל ומכובדים נוספים. הכנס מעורר עניין רב בעולם וכ-60 עיתונאים וצוותי טלוויזיה מעשרות מדינות צפויים להגיע לישראל במיוחד על מנת לסקר את האירועים ואת תחומי המדע, הטכנולוגיה והחדשנות בישראל, במסגרתו של סיור מיוחד שבונים עבורם במשרד החוץ ואשר יחשוף אותם לחזית המדע, הטכנולוגיה והחדשנות בישראל, במטרה להביא לחשיפה תקשורתית מקיפה ברחבי העולם.

Print Friendly

על אודות צבי זינגר

יליד ישראל, 1952, עיתונאי מאז 1970 (שבועון "במחנה", עיתון הסטודנטים "פי האתון", "הארץ", "מעריב", "ידיעות אחרונות") אב לשלוש בנות
פוסט זה פורסם בקטגוריה א, אקטואליה, בארץ, חדשות בארץ, טכנולוגיה, מדיני-פוליטי, מדע. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.