כמו שדים כלבים נובחים שם,
לא שומעים שם קול אחר,
מעונב באתי אלייך,
אלגנטי כמו פסנתר.
קר היה וגם גשום,
צל גדול מהארון,
זכוכיות דמעות הזילו,
כמו באופרות סבון.
ואת כדיוקן נראית אז,
כשישבת ליד האח,
לא ראית שהחזקתי
בכיסי את האקדח.
הקנה הופנה למטה,
כדי לירות דרך הבד,
וחשבתי, וחשבתי,
להרוג אותך, אם לאו?
והיה כל כך קר שם,
לא יכולתי לא לרעוד,
את ירדת על ברכייך
לרגליי הגאות.
ירייה, עשן ורשף,
אין על מה להצטער
לרצפה אני נפלתי,
אלגנטי כמו פסנתר.

(1959)

Лают бешено собаки
,В затухающую даль
,Я пришел к вам в черном фраке
.Элегантный, как рояль
,Было холодно и мокро
,Жались тени по углам
,Проливали слезы стекла
.Как герои мелодрам
,Вы сидели на диване
.Походили на портрет
Молча я сжимал в кармане
.Леденящий пистолет
Расположен книзу дулом
,Сквозь карман он мог стрелять
-Я все думал, думал, думал
?Убивать, не убивать
И от сырости осенней
Дрожи я сдержать не мог
Вы упали на колени
.У моих красивых ног
, Выстрел, дым, сверкнуло пламя
.Ничего уже не жаль
– Я лежал к дверям ногами
.Элегантный, как рояль

על המשורר:

גנאדי שפאליקוב (1974-1937) – משורר, במאי קולנוע ותסריטאי סובייטי. כתב תסריטים למספר סרטים שלא התקבלו (או התקבלו בקושי) על-ידי הממסד הסובייטי. חלק משמעותי מהשירים שחיבר יצאו לאור רק אחרי מותו.

המתרגם – צבי מירקין:

היסטוריון בהשכלתו ודיפלומט בשירות החוץ הישראלי במקצועו, עוסק לא מעט בתרגום (אך לא ספרותי) במסגרת עבודתו. תרגום ספרותי, בתוך כך תרגום שירה, הוא תחביב שמקורו באהבה ללימוד שפות.

[related-posts title="'שיר אחד'"]