[rating=3]

הפופולאריות של הרומן אודות מלחמת העולם השנייה, פרי עטה של אירן נמירובסקי, עשוי למשוך לסרט את קהל קוראי הספרות הרומנטית-היסטורית, אך יש לציין לטובה גם את הבימוי האלגנטי של סול דיב ("הדוכסית"). הסרט "סוויטה הצרפתית" משדר תחושה של סגנוניות בוהקת בכל הקשור לעיצוב הוויזואלי, התלבושות והתפאורה, וראוי לשבח גם את השחקנית הראשית, מישל וויליאמס ("השבוע שלי עם מרילין"), הנכנסת לדמות באופן מושלם בתפקיד שעשוי היה להיות מסובך. כאישה עצובה ומוטרדת, היא מתאהבת בקצין נאצי רגיש (בגילומו של מתיאס שונארטס, "חלודה ועצם").

הסיפור שמאחורי ספרה של נמירובסקי מסקרן בפני עצמו, ועל כן עשוי להביא פרסום ויחסי ציבור נוספים לסרט. כסופרת נודעה, היא מתה במחנה ריכוז בתקופת השואה, אבל הספיקה להפקיד את מחברותיה אצל בנותיה, דניס ואליזבת. אליזבת נפטרה בשנת 1996, אבל דניס מעולם לא דפדפה במחברות, כיוון שפחדה שהן מכילות תיאורים איומים מתקופת המלחמה. רק בשנות התשעים המאוחרות של המאה העשרים התכוננה למסור את ניירותיה של אימה לארכיון הצרפתי, ועל כן ניגשה לקרוא במחברות.

כתב היד שהשאירה נמירובסקי מתאר סיפור שהיה אמור להתפרש על פני חמש נובלות, אולם רק שתיים הושלמו. שלוש הנובלות החסרות היו אמורות להתרחש בנקודת זמן מאוחרת יותר במהלך המלחמה. שתי הנובלות הראשונות אוחדו ופורסמו כספר – "סוויטה צרפתית" בשנת 2004, שהפך לרב מכר בצרפת וברחבי העולם. הספר זכה בפרס רנודו(Renaudot) , שהוענק לראשונה למחבר לאחר מותו.

הנובלות נחשבות יוצאות דופן משום שנכתבו במהלך התקופה שהן מתארות, ועם זאת ניכרת בהן בשלות רבה ותובנה עמוקה, והן אינן רק בגדר יומן ביוגראפי פשוט. מבחינה זאת, הן מהיצירות הספרותיות הראשונות המתארות את מלחמת העולם השנייה.

העיבוד הקולנועי מתחיל ביוני 1940, עת האוכלוסייה המבולבלת של העיר בוסי בצרפת מתכוננת להגעתו של גדוד גרמני, שרבים מחייליו ישוכנו בבתי האזרחים. לוסיל אנגליֶיה (וויליאמס) חיה עם חמותה, מאדאם אנגליֶיה (קריסטן סקוט תומאס), בעוד בעלה שבוי מלחמה. הקצין הגרמני, ברונו ואן פאלק (שונארטס), נשלח להתגורר איתן, ועל רקע זה היא מתחילה להתאהב בקצין הרחום, תוך שהיא מתמודדת עם שתי שכבות של מציאות: נישואיה האומללים וההתפכחות מצרפת.

רקע הסיפור מוצף באירועים אחרים מהעיירה: החל מחקלאי, בנואה (סם ריילי), שמתנגד אקטיבית לנאצים, המשך בנערה מקומית, סלין (מרגוט רובי), שנמצאת במערכת יחסים אסורה עם קצין גרמני, ועד לויקונט המקומי (למברט וילסון) והרוזנת (הארייט וולטר), שסוחרים עם ראשי הגדוד בתמורה לטיפול מועדף.

העובדה שאירן נמירובסקי לא ידעה את תוצאות המלחמה מדגישה את האופי הפרגמאטי של העלילה, ובצורה יוצאת דופן לסרט מלחמה, גם את הדרך שבה נשים התמודדו עם המצב בשעתו. המורכבות של מערכת היחסים המסובכת מזכירה בסגנונה אופרת סבון קלילה, אבל ברקע אפשר להרגיש שיש כאן דרמה חזקה, או אולי רומנטיקה מלאת עינויים, המציגה נקודת מבט על אנשים שחיו בתקופה טראומטית.

בבסיסו, הסרט "סוויטה צרפתית" הוא סיפור מוכר על אהבה אסורה, אולם רקע המלחמה מסייע להעלות את האיכויות הדרמטיות. בזמן שיש כמה סצנות על גבול הקיטש המלודרמטי, ההופעה יוצאת הדופן של השחקנים היא ששומרת על אופי הסרט מאוזן, פשטני, אך מסקרן.