Skip to content

'הַצָּעָה לְסֵפֶר' / 18.9.2015

הפתעה ברווזית, תעלומה בלשית נפשית, ארז ביטון חדש ועוד. שבת שלום!
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

הברווז בעובי הקורה / דודו גבע  איזו פתיחה מפתיעה ונפלאה לשנה החדשה. יותר מעשר שנים חלפו מאז מותו של גבע וכל כך הרבה מילים כבר נשפכו על כשרונו ועל ההומור יוצא הדופן שלו. והנה, אחרי כל המילים וכל המחוות מתגלה לפתע כתב יד נעלם כמו אות ששולח המנוח מהעולם ההוא, דרישת שלום חמה. "הברווז בעובי הקורה" הוא לא מאה אחוז פרוזה אבל בוודאי היחיד והכי קרוב לזה שעשה גבע מעולם. את הטקסט עדיין מלווה לא מעט גרפיקה אבל במינונים נמוכים בהרבה מאלה אליו הרגיל את קהל מעריציו.

גיבור הרומן הוא ברווז סנטימנטלי החולם לשנות את העולם ואם לא את העולם אז לפחות את המשרד בו הוא עובד. אם תרצו, סוג של יוסף פקיד מחלקת המים המיתולוגי בדמות ברווז. והברווז הזה לוהט יותר מכל הברווזים שברא גבע והוא ברא לא מעט ברווזים. הוא אובססיבי והוא נחוש לחולל מהפכה. הספר הזה הוא מתנה נפלאה לחגים, אבל יותר מכך, הופעתו היא חגיגה בפני עצמה.

הברווז בעובי הקורה מאת דודו גבע, הוצאת עם עובד, 97 עמ'

 

קובלנה של בלש / שמעון אדף  11 שנה לאחר שראה אור ספר הפרוזה הראשון של אדף, מהיוצרים המקוריים בספרות הישראלית חוזר אדף אל גיבור ספרו הראשון, אליש בן זקן. בזמן שחלף נטש בן זקן את עיסוקו הקודם כחוקר פרטי והחל לעסוק בכתיבת ספרי מתח המבוססים על מקרים שלא פוענחו מעולם. אבל כפי שקובע אדף בעצמו, בלש אינו יכול להימלט מגורלו ובתוך כך הוא נגרר לחקירת תעלומה בה מעורבת גם אחייניתו בצורה עקיפה. לצורך כך הוא עובר להתגורר בשדרות עיר מוכת טילים ופחד בקיץ 2014 שהדבר האחרון שמטריד את תושביה היא אשה צעירה הנעלמת לשלושה ימים ושבה כאשר היא אינה זוכרת דבר וחצי דבר משלושת הימים הללו. חוץ מהתעלומה הזאת ואולי אף יותר ממנה, מעסיקות את בן זקן תעלומות אחרות גדולות ומשמעותיות יותר הנוגעות לחייו, כפי אדף, לטוב ולרע, לא זקוק לבלשים ולפשע על מנת להיות מסתורי. בעקבות החזרה הזאת אל הגיבור מפעם רואה אור במהדורה מחודשת גם הרומן הראשון "קילומטר ויומיים לפני השקיעה".

קובלנה של בלש מאת שמעון אדף, הוצאת כנרת, זמורה ביתן, 319 עמ'

 

שיר לאיזי ברדלי / קריס בריי  וגם הספר הזה ראוי בהחלט להיכלל בשמחת החג. אחרי ששי סנדיק, האיש מאחורי הוצאת הספרים הקטנה והמשובחת הזאת כבר הודיע על סגירתה בגלל כל הסיבות הנוגעות לחיי היום יום של מוציא לאור בישראל, קמו מאות קוראים והחיו את ההוצאה במיזם מימון עצמי. "שיר לאיזי ברדלי" הוא הספר הראשון הרואה אור לאחר תחייתה המחודשת של סנדיק ספרים והרומן השני הרואה אור תוך מספר חודשים העוסק בחייה של משפחה מורמונית בארצות הברית (קדם לו "הפוליגמיסט הבודד בהוצאת כנרת זמורה ביתן). חגיגות יום ההולדת של צעיר הבנים במשפחת ברדלי נקטעות כאשר בתם הצעירה אליזבת מתה בפתאומיות. האב, בישוף הקהילה המקומית, האם ושלושת ילדיהם הנותרים מתמודדים עם האסון המערער והמעלה שאלות בנוגע לאמונותיהם ולכל מה שחשבו שהם יודעים על העולם בו הם חיים. נלווית אל הספר גם אחרית דבר מרתקת של חוקר הדתות תומר פרסיקו שתמיד מוצא משהו חדש חכם ומקורי לומר על אמונותיהם של בני האדם.

שיר לאיזי ברדלי מאת קריס בריי, הוצאת סנדיק ספרים, תרגם מאנגלית: שי סנדיק, 409 עמ'

 

בית הפסנתרים / ארז ביטון  חצי שנה לאחר שהתבשר על זכייתו בפרס ישראל, רואה אור ספר השירים השישי של ביטון שזוכה, לפריחה מאוחרת נפלאה ולהכרה לה הוא כל כך ראוי. "בית הפסנתרים" מביא עמו יותר מכל ספר אחר שלו עד כה את חוויית העיוורון ואת זיכרונותיו מן הימים במוסד לילדים עיוורים. למעלה מחמישים שירים, רובם נפלאים, אבל נפלא מכולם הוא השיר "עמיחי מגל" בו פונה ביטון אל חבר הילדות ומנסה לברר עמו את נסיבות עברות שמו. ורק בגלל ארכו או בגלל קוצר היריעה שלנו, הסתפקנו בשיר קצר יותר אבל נהדר גם כן, "ביקורן של נערות רואות":

בִּקּוּרָן שֶׁל נְעָרוֹת רוֹאוֹת / שֶׁהָיוּ בָּאוֹת לְפְרָקִים מִבַּחוּץ / הָיָה כְּמוֹ מַסָּע / אֶל אֲרָצוֹת חֲדָשׁוֹת / עַל סַף גִּיל הַהִתְבַּגְּרות / הָיִינוּ מְחַפְּשִׂים סִימָנִים / וְהָיִינוּ אוֹמְרִים: / "הִיא נָגְעָה לִי בַּיָד / וְיֵשׁ לָהּ מַגָּע עַנֹג" / "הִיא דִּבְּרָה אִתִי / יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר אִתְּךָ" / "לֹאאִיתִי הִיא דִבְּרָה קֹדֶם". / וְכָל הַבַּיִת מִתְרוֹנֵן / שְׁתֵּי נְעָרוֹת רוֹאוֹת / כְּמוֹ מְהַלְּכוֹת עַל הַמַּיִם / כְּמוֹ שְׁתֵּי אֱלִילוֹת / מֵעוֹלָם אַחֵר

בית הפסנתרים מאת ארז ביטון, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 150 עמ'

[related-posts title="'הַצָּעָה לְסֵפֶר'"]

 

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן